תוכנית מציאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תוכנית מציאות (או תוכנית ריאליטי; מאנגלית: Reality TV או Reality show) היא ז'אנר טלוויזיוני אשר אינו מתוסרט בדרך כלל, ומתעד אירועים אמיתיים (מציאותיים) בניגוד לדרמה בדיונית וכתובה. בתוכנית מציאות משתתפים לרוב אנשים שאינם שחקנים, ואינם מגלמים דמות בדויה, אלא מופיעים בתור עצמם.

שורשי תוכניות המציאות בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות המציאות התפתחו מכמה וכמה סוגות טלוויזיוניות, שהבולטות ביותר בהן הן תוכניות התעודה. ניתן למצוא בתוכניות המציאות גם התפתחויות משעשועוני הטלוויזיה, תוכניות המתיחות והפספוסים ואופרות הסבון.

תוכנית הטלוויזיה הראשונה שנחשבת לתוכנית מציאות היא "משפחה אמריקאית", סדרה ששודרה בערוץ PBS האמריקאי ב-1973. הסדרה ליוותה משפחה גרעינית המתמודדת עם גירושים. לזוג ההורים היו כמה ילדים, ואחד מהם, לאנס לאוד, היה הומוסקסואל שמדי פעם לבש בגדי נשים ובאחד מפרקי הסדרה אף לקח את אמו למופע דראג. התוכנית זכתה לעשרה מיליון צופים, מספר עצום ל-PBS, שלרוב מקבלת אחוזי צפייה נמוכים מאוד, וכן לשתי תוכניות המשך, שהאחרונה בהן צולמה ב-2001.

הסדרה לוותה בהד עצום, ורשתות טלוויזיה אחרות ברחבי העולם התחילו אף הן לשדר סדרות דומות. ב-1974 הוקרנה סדרה בשם "המשפחה" בבריטניה, שליוותה משפחה ממעמד הפועלים, שגם היא זכתה להד תקשורתי רחב ולדיון ציבורי ממושך בעקבות הקרנתה. סדרות דומות שהתפתחו בכיוונים אחרים החלו להופיע בכל העולם, ובתחילת המאה ה-21 כמעט ואין מדינה בעולם שלא מקרינה תוכניות מציאות מקומיות וגם סדרות שהופקו מחוץ לה.

סדרת הטלוויזיה של ערוץ MTV האמריקאי "העולם האמיתי" (The Real World) נחשבת לאחת הראשונות שהפכו את ז'אנר תוכניות המציאות למה שהוא היום: היא הייתה עיבוד אמריקאי ל"האח הגדול" ההולנדי, כשבכל עונה הוכנסה קבוצת צעירים זרים לבית וחיה בו במשך תקופה של כמה שבועות. הפופולריות האדירה של הסדרה גרמה לפריחה של סדרות מציאות בארצות הברית. העונה הראשונה של "העולם האמיתי" הוקרנה ב-1992, ומאז ועד היום צולמו כבר 27 עונות, כשבכל עונה משתתפת קבוצה חדשה של צעירים.

כיום, יצרנית סדרות המציאות הבולטת ביותר היא ארצות הברית, אשר הובילה בפיתוח סדרות מציאות חדשות ושיווקן לקהל הרחב, כגון "הישרדות", "הטופ מודל הבאה", "המירוץ למיליון" (The amazing Race), "לרדת בגדול", ו"אמריקן איידול". תוכניות המציאות כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מרצועת הפריים טיים של רוב ערוצי הטלוויזיה - בעולם כולו וגם בישראל.

תוכניות המציאות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

שפרה קורנפלד, הזוכה בגמר "האח הגדול" בעונה הראשונה, עם המנחים אסי עזר (מימין) וארז טל (משמאל).
שופטי התוכנית כוכב נולד בעונה השישית. מימין לשמאל: צדי צרפתי, צביקה פיק, מרגלית צנעני, גל אוחובסקי.

בישראל תוכנית המציאות הראשונה הייתה מיזם של פורטל האינטרנט NETKING שנקרא ANY1HOME ושודרה דרך האינטרנט בלבד. התוכנית כללה 5 צעירים וצעירות שגרו ביחד בווילה מפוארת בשכונת סביון, בה הם חיו והתכתבו עם גולשי האתר שצופים בהם.

תוכנית המציאות הראשונה ששודרה בפריים טיים בטלוויזיה המסחרית בישראל הייתה "החפרפרת" בהנחייתו של איתי אנגל, שנחלה כישלון צורב.‏[1] אחת התאוריות גורסת שהאופן שבו הפורמט נבנה לא אִפשר לצופים להזדהות רגשית עם המתמודדים בתור "גיבורים".

בנוסף ערוצי הטלוויזיה בישראל קנו וגיירו פורמטים של תוכניות מציאות שמקורן בחו"ל, לדוגמה: האח הגדול, לרדת בגדול, המירוץ למיליון, הישרדות, היפה והחנון, דה וויס והרווק. נוצרו גם תוכניות ריאליטי שמקורן ברעיונות ישראלים, כגון פרויקט Y, כוח סבתות ומחוברים.

מועצת הרשות השנייה מגבילה את מספר השעות בשבוע שמותר לערוצים המסחריים לשדר תוכניות מציאות. כיום המגבלה עומדת על 10 שעות בשבוע.‏[2]

מאפייני תוכניות המציאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מעבר למכנה המשותף העיקרי לתוכניות המציאות - העדר התסרוט והמשחק המקצועי, ישנם עוד כמה דפוסים הקיימים כמעט בכל תוכניות המציאות:

  • הזולת, המתחרה, הוא אויב. על מנת לנצח יש להתחרות באחרים. ובכך נזנח לחלוטין האידאל של שיתוף פעולה.
  • קטעי הווידוי - אלו נפוצים במרבית תוכניות המציאות המלוות קבוצת משתתפים לאורך זמן. הצופה רואה את התנהגות המשתתפים בקרב הקבוצה, אך גם שומע מהם את מה שהם חושבים בשיחות אישיות של המשתתף עם המצלמה - והצופה בבית. לעתים קרובות, תוכן הדברים בשיחות הוידוי האלו יהיה שונה ממה שהמשתתף אומר לחבריו לסדרה, בעיקר בתחרותיות ביניהן. חלקן, נועדו רק כדי להבהיר דברים שקרו בסדרה ומעוררים עניין אצל הצופים בבית, ובהם המשתתף מספר על המתרחש מאחורי הקלעים של מה שהצופה ראה.
  • הצבעות וניפויים - גם מכנה משותף זה קיים בעיקר בתוכניות התחרויות השונות. ההצבעה יכולה להיות על ידי המשתתפים, ויכולה להיות על ידי הצופים בבית. ברוב סדרות המציאות התחרותיות ישנה תפאורה מיוחדת להצבעות, כזו המשקפת את אופי התוכנית: אם ב"כוכב נולד" המתמודדים מקבלים את תוצאות ההצבעה כשהם על הבמה, בין חבריהם, דבר המחזק את הזיקה שבין המתמודדים לבמה ולהתנהגות חיובית גם במצבי לחץ, בתוכניות אחרות התפאורה תהיה שונה לחלוטין כדי להבליט נקודות אחרות. לשם הדוגמה, בתוכנית "הישרדות" תא ההצבעה נמצא באותו המקום בו המתמודדים האחרים מחכים לתורם להצביע. מאחר שהמשתתף המצביע נמצא קרוב פיזית למתמודדים שנגדם הוא משחק, הוא נאלץ לומר בעד מי הוא מצביע בלחישה והתכופפות כלפי המצלמה, מה שמחזק את אווירת הבגידה בחברים וההפכפכות של המשתתפים בעיני הצופים בבית.
  • שופטים, או יועצים - אלו יהיו משתתפים בולטים בתוכנית, אך לרוב יהיו אנשי מקצוע ולא יתמודדו בתחרויות. תפקידם של השופטים או היועצים הוא להקנות נופך מקצועי לתחרות, להשמיע ביקורת חיובית או שלילית על המתחרים, ולפעמים לנפות את המשתתפים - אך מפני שמדובר בטלוויזיה, גם השופטים נבחרים כך שיעניינו את הצופים בבית, יתחבבו עליו או יגרמו לו לאנטי, וישמרו עליו במתח.
חל שינוי במעמד השופטים לאורך התחרות. בעוד שבהתחלת תוכנית המציאות השופטים הם בחזקת מעמד עליון, והמתמודדים - קבוצה של פנים בלתי מוכרות, ככל שהתוכנית מתקדמת הופכים המתמודדים פופולריים יותר ויותר. השופטים, שבתחילה היו הדמויות הבולטות בתוכנית, הופכים לפחות ופחות מעניינים בעיני קהל הצופים, ועיקר תשומת הלב ניתנת למתמודדים עצמם.

סוגי תוכניות מציאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות המציאות התפתחו לתת ז'אנרים בולטים, כשהמכנה המשותף העיקרי שלהן הוא חוסר התסרוט. אף על פי שבחלקן, הסדרה מלווה את המשתתפים ברצף של אירועים או תחרויות שנוצרו על ידי הפקת הסדרה, ובחלקן עריכה מאסיביות יוצרת תוצאה שונה, לפעמים שונה מאוד, ממה שקרה במציאות עצמה - עדיין החוק העיקרי של סדרות המציאות הוא שאי אפשר לדעת מה יקרה - מאחר שאין תסריטים. עם חוקים או בלי, המשתתפים בתוכניות המציאות יכולים לפנות לכל כיוון שיחליטו, ובהיעדר כותבים מקצועיים שינחו אותם במה לבחור וכיצד לפעול, הכול פתוח וכל דבר יכול להתרחש במהלך הסדרה.

סדרות תיעודיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות אלו מציגות משתתף אחד או כמה ומלווה אותם ללא התערבות. חלק מהתוכניות ילוו אדם בחייו הרגילים, בעבודה ובשעות הפנאי, כשלמעשה אין הסדרה נוקטת בשום קו עלילתי מסוים. במקרים מסוימים הסדרה תציג אינטראקציות בקרב קבוצת חברים, בני משפחה, או אנשים העובדים יחד. במקרים אחרים, לא יהיה קשר בין המשתתפים בתוכנית פרט לתכונה כזו או אחרת הקושרת ביניהם - ולעתים המשתתפים בתוכנית כלל וכלל לא מכירים אחד את השני, ונפגשים רק בסוף התוכנית, אם בכלל. המשותף בין כל תוכניות הז'אנר הזה, הוא שהן מציגות חיי אדם, ללא התערבויות. יהיה זה אדם מן היישוב, או טיפוס מיוחד וססגוני - בכל מקרה מדובר בתיעוד של חייו ובנעשה בהם, ובמתן אפשרות לצופה בבית לחוות חייו של אדם אחר למשך הסדרה. דוגמאות : יום בחיי, TLV - עושים את תל אביב, מעושרות.

תוכניות מתיחות ומצלמה נסתרת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכניות המצלמה הנסתרת מצולמות ללא ידיעת המשתתפים בהן. במרבית המקרים, מדובר במספר רב של משתתפים בכל פרק, כשהצופה לא ממש לומד להכיר את המשתתפים בתוכנית, מאחר שמטרת התוכנית היא להציג את תגובת האדם הטיפוסי לסיטואציה בלתי רגילה, ופחות מתמקדת באדם זה או אחר.

ההזדהות של הצופה עם המשתתפים בתוכנית אינה מבוססת על היכרות עם המתחרים: הנמתחים יהיו לרוב אנשים רגילים, כאלו שהצופה הממוצע פוגש דומים להם מדי יום, וכאלו שדומים לצופה עצמו.

תוכניות אלו שואלות את הצופה כיצד היה הוא עצמו מתנהג במצבים הלא שגרתיים המוצגים בפניו - ומראות לו את תגובת הנמתחים.

בסדרות אלו ישנה התערבות של ההפקה בנעשה בסדרה - אך לרוב אין לה התערבות בתגובות, פרט לעריכתן ובהצגת הדמיון והשוני בין התגובות השונות. דוגמאות : המופע של סטיב, נראה אותך.

תוכניות מציאות עם ידוענים[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל מתוכניות בהן כוכבים מפורסמים מאפשרים לצופה להציץ לחייהם האישיים - כמו התוכניות בכיכובם של ג'סיקה סימפסון ובעלה, הסדרה המלווה את משפחת אוסבורן, וכן "המאסטרו" המציגה את חייו של צביקה פיק - וכלה בתוכניות המציגות סלבריטיז כמתחרים בתוכניות מציאות רגילות, כמו "החיים הסוריאליסטים", או "Celebrity Fit Club". בכל מקרה, נראה שתוכניות המציאות האלו יתחזקו, ובקרוב תעלה לאוויר תוכנית חדשה שתלווה את בריטני ספירס. יחד עם זאת, יש החולקים על כך שמדובר בתוכניות מציאות מכיוון שמרכזן של תוכניות אלו אינו "אנשים מן השורה", שאינם מפורסמים טרם השידור אלא ידוענים, ההופכים את התוכנית לסוגה בתוכניות התעודה (דוקומנטרי). בישראל לאחרונה התפתח תת-זאנר זה עם תוכניות כמו "המאסטרו" של צביקה פיק, "פעם בחיים", "רוקדים עם כוכבים". אלו תוכניות מציאות שהמשתתפים בהם הם ידוענים, ובזה בעצם מסתכם ההבדל. תוכניות אלו יכולות להיות תוכניות תחרות, או תוכניות תיעודיות בסגנון האח הגדול - אך החוקים בהן בדרך כלל דומים לחוקי תוכניות המציאות הרגילים. הקו המנחה של תוכניות אלו, הוא להציג את הדומה, אך גם השונה, בין הידועונים לאדם הרגיל. תוכניות אלו מציגות את הכוכבים המפורסמים כאנשים רגילים, עם פחדים ורצונות כאחד האדם - אך גם מחדדות את ההבדל בינם לבין האדם הפשוט, בכך שהן מציגות את הקפריזות ואורח החיים השונה של הידועונים. דוגמאות : מאסטרו, משפחת אוסברון, פעם בחיים, רוקדים עם כוכבים, יום בחיי ,חי בלה לה לנד, מחוברים.

תוכניות ההיכרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרוב יציגו בחור אחד וכמה בחורות, או להפך, ויהיו דומות במהותן לתוכניות התחרות - כשהפרס בהן הוא הבחור או הבחורה שעל לבם מתחרים המשתתפים. עוד סוג של תוכניות היכרות הוא זה שבו התוכנית מלווה שני זרים בבליינד דייט. דוגמאות : הרווק, דייט בחשכה, סינגלס, קחי אותי שרון.

דוקו-סואפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלו תוכניות דומות לתוכניות התיעודיות, אך המשתתפים בהם מתמודדים מדי שבוע עם התפתחויות שנוצרות על ידי הפקת הסדרה. נקודת המוצא של סדרות אלו, היא התקלת המשתתפים באירועים מעוררי תגובה - ובכך הז'אנר גם דומה לז'אנר המתיחות.

תוכניות מירוץ ואדרנלין[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג תוכניות ראלטי המתעד מירוץ שבו משתתפים זוגות או יחידים, המתחרים על פרס כספי נאה או על הטבה משמעותית.

התחרויות כוללות מירוץ ממקום למקום ומשימות שונות, כשהזוג החלש ביותר מודח מהמשך התחרות והאחרון שנותר מוכתר כמנצח. במהלך התחרות משולב בתוכנית תוכן רב של סיפורים על הדמויות ועל היחסים בניהן בעת התחרות.

סגנון התוכניות הוא תזזיתי מאוד, מהיר ומשלב משימות קשות מאוד ומאתגרות שמביאות את המשתתפים בו למצבים מנטליים קיצוניים, ודורשת עמידות רבה ויכולת להגיע אל קצה גבול היכולת, כשמדי פעם מתוודה המתחרה באולפן על תחושותיו בעת המשימה. התחרות היא בעלת אווירה ספורטיבית שיוצרת מתח רב, משלבת משימות מפחידות (כמו ספורט אתגרי) או מצמררות, וקיימת אווירה של תחרות קשה וצמודה, היוצרת מתח וציפעיה. סוג זה של תוכניות מביא מקום גם להתחברות לדמות ומתעד ריבים, קטעים מרגשים או נוגעים ללב ורכילויות, אם כי במידה פחותה בהרבה מסוגי ריאליטי אחרים. דוגמאות: "המירוץ למיליון", "סוף הדרך" ו"רצים לדירה".

תוכניות תחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוגת תוכניות המציאות כוללת התנהגויות קיצוניות. מצלמות הטלוויזיה הנוכחות 24 שעות והלחץ שבו נמצאים המשתתפים הסגורים אחד עם השני לתקופות שונות, עושים את שלהם. אבל בתת-הז'אנר הזה, המשתתפים מתמודדים על פרס, מה שמגביר את הלחץ עליהם, הופך את ההתנהגות שלהם לקיצונית יותר, ותורם לדרמה הטלוויזיונית.

במהלך תוכניות ישנו ניפוי מתמיד של המתחרים, וככל שהתוכנית מתקדמת מספר המתמודדים פוחת, והסיכויים שלהם לזכות בפרס גובר. המצלמה תלווה את המתחרים בשעות התחרות ומחוצה להן כשהמתחרים נמצאים, לרוב, במקום סגור ומבודדים מהעולם כמו וילה או אי בודד וישנו דגש רב מאוד על הדינמיקה שנוצרת בין המתמודדים והופכת את התחרות למעניינת יותר, כשנוצרות יריבויות, שיתופי פעולה, קנאה, תככים, וסיפורי אהבה בין המתמודדים. שאלו תורמים להעלאת המתח, ומאירות את המתחרים בצורה אחרת מאיך שהיו מוצגים לו הייתה זו תחרות נטו, ומציגה את הלבטים ודרך קבלת ההחלטות שלהם בדרך אל הפרס הגדול. בחלק מתוכניות התחרות, הפרס אינו כסף או מתנה, אלא קריירה. ישנן תוכניות למציאת דוגמנית, מתמחה אצל דונלד טראמפ, זמרים, מתאגרפים - כל דבר שיכול להביא רייטינג למפיקי התוכנית. בתוכניות אלו, המתמודדים נבחנים לא רק על יכולתיהם בתחרויות עצמן, אלא גם ביחסי האנוש שלהם והדרך בה הם מתנהלים. בתוכניות אלו, ההזדהות עם המשתתפים היא עצומה והיא הקובעת. מאחר שהצופה לומד להכיר אותם במשך עונה שלמה, ונחשף לצדדים שונים בהם, ולהתנהגותם במצבים שונים - תוכניות אלו לרוב הופכות את המשתתפים שהגיעו לשלבים האחרונים בהם לכוכבים, ולהן יש את גרעין המעריצים הגדול במיוחד, בעיקר הזוכה הגדול של התוכנית, אשר זכייתו נקבעת על ידי קהל הצופים ששולחים אליו את כמות האס אמ אסים הגדולה ביותר.

לצד ההצלחה תוכניות אלה גם זוכות למנה הכי הגדולה ביותר של ביקורת. כמעט כל תוכנית כזו גורמת לסערה תקשורתית כזו או אחרת, כשמתמודד פופולרי מודח, וטענות זיופים וחוסר אמינות מלוות אותן. בסופו של דבר, כמעט וכל המתמודדים שהגיעו לשלבים האחרונים מנצחים. גם אלו שהפסידו, יזכו לרוב בחשיפה תקשורתית גדולה ועדת מעריצים, ואלו מביניהם שמנצלים את המומנטום, מצליחים ליצור לעצמם קריירה תקשורתית בקלות יחסית, אך רק אחוז זעום מתוכם מצליח לעשות זאת בצלחה ולשרוד לאורך זמן בתעשייה. אלו וודאי המשתתפים הבולטים ביותר מבין כל תת-סוגי תוכניות המציאות, מאחר שהתחרות המותחת וניפוי המתמודדים החלשים יותר גורמים לעלייה ברייטינג התוכנית ככל שהעונה מתקרבת לסיומה, והחשיפה של הצופים אליה גדלה יותר ויותר. דוגמאות : האח הגדול, הישרדות, פרויקט וואי .

תוכנית כישרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלו דומות לתוכניות התחרות, אך הן אינן מלוות את המשתתפים 24 שעות, אלא רק בזמן התחרות. תוכניות אלו יסתמכו בעיקר על הצבעות הצופים בבית כדרך הניפוי, ולרוב יהיו מעין תחרות פופולריות בין המתחרים, על כישרונות שונים בתחומי אומנויות הבמה או על כישורים אחרים כמו כוכב נולד, נולד לרקוד, מאסטר שף, אמריקן איידול, בית ספר למוזיקה, דה וויס, השגריר, הדבר הגדול הבא, הדוגמניות, פרויקט מסלול, מת להיות , אייל גולן קורא לך, אקס פקטור, האקדמיה לצחוק. באופן מכליל אפשר לומר שסוג זה של תוכניות המציאות הוא המצליח ביותר, והניב את מספר התוכניות הרב ביותר.

תוכניות שיפור עצמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בניגוד לשאר תוכניות הז'אנר, תוכניות השיפור העצמי משתתפות באופן פעיל בעיצובו של המשתתף בתוכנית. אלו תוכניות בהן צוות מומחים מלווים אדם בתהליך שינוי זה או אחר - דרך לבושו, עיצוב הבית, או איך הוא מגדל את ילדיו. הנחת היסוד בתוכניות אלו, היא שכל אדם יכול לשפר את חייו אם יקבל את התמיכה המתאימה, ותוכניות אלו מציגות בכל שבוע אדם אחר, דומה לצופה בבית, והופכות אותו לדוגמה חיובית, כשהן נותנות עצות לצופים בבית כיצד ליישם את הנעשה על המסך. בתוכניות אלו, הדגש אינו על המתמודדים עצמם, אלא על הדרך בה חייהם משתפרים, וכיצד הצופה בבית יכול לעשות זאת בעצמו. ישנה הזדהות מסוימת עם המשתתפים, אך לרוב הם מופיעים רק בפרק אחד של הסדרה, וההיכרות אתם היא שטחית. דוגמאות : הברבור, סופר נני, לרדת בגדול, משפחה חורגת, מהפך, כוח סבתות, מפונקים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]