תוכנית מציאות
 |
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: ויקיזציה, ניסוחים. | ||
| אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה. | |||
תוכנית מציאות, או תוכנית ריאליטי (מאנגלית - Reality TV), היא ז'אנר טלוויזיוני אשר אינו מתוסרט בדרך כלל, ומתעד אירועים אמיתיים (מציאותיים) בניגוד לדרמה בדיונית וכתובה. בתוכנית מציאות משתתפים לרוב אנשים שאינם שחקנים, ואינם מגלמים דמות בדויה, אלא מופיעים בתור עצמם.
תוכן עניינים |
שורשי תוכניות המציאות בעולם[עריכה]
תוכניות המציאות התפתחו מכמה וכמה סוגות טלוויזיוניות, שהבולטות ביותר בהן הן תוכניות התעודה. ניתן למצוא בתוכניות המציאות גם התפתחויות משעשועוני הטלוויזיה, תוכניות המתיחות והפספוסים ואופרות הסבון.
תוכנית הטלוויזיה הראשונה שנחשבת לתוכנית מציאות היא "משפחה אמריקאית", סדרה ששודרה בערוץ PBS האמריקאי ב-1973. הסדרה ליוותה משפחה גרעינית המתמודדת עם גירושים. לזוג ההורים היו כמה ילדים, ואחד מהם, לאנס לאוד, היה הומוסקסואל שמדי פעם לבש בגדי נשים ובאחד מפרקי הסדרה אף לקח את אמו למופע דראג. התוכנית זכתה לעשרה מיליון צופים, מספר עצום ל-PBS, שלרוב מקבלת אחוזי צפייה נמוכים מאוד, וכן לשתי תוכניות המשך, שהאחרונה בהן צולמה ב-2001.
הסדרה לוותה בהד עצום, ורשתות טלוויזיה אחרות ברחבי העולם התחילו אף הן לשדר סדרות דומות. ב-1974 הוקרנה סדרה בשם "המשפחה" בבריטניה, שליוותה משפחה ממעמד הפועלים, שגם היא זכתה להד תקשורתי רחב ולדיון ציבורי ממושך בעקבות הקרנתה. סדרות דומות שהתפתחו בכיוונים אחרים החלו להופיע בכל העולם, ובתחילת המאה ה-21 כמעט ואין מדינה בעולם שלא מקרינה תוכניות מציאות מקומיות וגם סדרות שהופקו מחוץ לה.
סדרת הטלוויזיה של ערוץ MTV האמריקאי "העולם האמיתי" (The Real World) נחשבת לאחת הראשונות שהפכו את ז'אנר תוכניות המציאות למה שהוא היום: היא הייתה עיבוד אמריקאי ל"האח הגדול" ההולנדי, כשבכל עונה הוכנסה קבוצת צעירים זרים לבית וחיה בו במשך תקופה של כמה שבועות. הפופולריות האדירה של הסדרה גרמה לפריחה של סדרות מציאות בארצות הברית. העונה הראשונה של "העולם האמיתי" הוקרנה ב-1992, ומאז ועד היום צולמו כבר 27 עונות, כשבכל עונה משתתפת קבוצה חדשה של צעירים.
כיום, יצרנית סדרות המציאות הבולטת ביותר היא ארצות הברית, אשר הובילה בפיתוח סדרות מציאות חדשות ושיווקן לקהל הרחב, כגון "הישרדות", "הטופ מודל הבאה", "המירוץ למיליון (The amazing Race)", "לרדת בגדול", ו"אמריקן איידול" תוכניות המציאות כבר הפכו לחלק בלתי נפרד מרצועת הפריים טיים של רוב ערוצי הטלוויזיה - בעולם כולו וגם בישראל.
תוכניות המציאות בישראל[עריכה]
בישראל תוכנית המציאות הראשונה הייתה מיזם של פורטל האינטרנט NETKING שנקרא ANY1HOME ושודרה דרך האינטרנט בלבד. התוכנית כללה 5 צעירים וצעירות שגרו ביחד בווילה מפוארת בשכונת סביון, בה הם חיו והתכתבו עם גולשי האתר שצופים בהם.
תוכנית המציאות הראשונה ששודרה בפריים-טיים בטלוויזיה המסחרית בישראל הייתה "החפרפרת" בהנחייתו של איתי אנגל.
בנוסף ערוצי הטלוויזיה בישראל "אימצו" לעצמם תוכניות מציאות שמקורן בחו"ל, לדוגמה: האח הגדול, לרדת בגדול, המירוץ למיליון, הישרדות, היפה והחנון, דה וויס והרווק. אולם נוצרו גם תוכניות ריאליטי שמקור רעיונם בישראל, לדוגמה: פרויקט וואי בעשר ומחוברים.
מועצת הרשות השנייה מגבילה את מספר השעות בשבוע שמותר לערוצים המסחריים לשדר תוכניות מציאות. כיום המגבלה עומדת על 10 שעות בשבוע.[1]
מאפייני תוכניות המציאות[עריכה]
מעבר למכנה המשותף העיקרי לתוכניות המציאות - העדר התסרוט והמשחק המקצועי, ישנם עוד כמה דפוסים הקיימים כמעט בכל תוכניות המציאות:
- הזולת, המתחרה, הוא אויב. על מנת לנצח יש להתחרות באחרים. ובכך נזנח לחלוטין האידאל של שיתוף פעולה.
- קטעי הווידוי - אלו נפוצים במרבית תוכניות המציאות המלוות קבוצת משתתפים לאורך זמן. הצופה רואה את התנהגות המשתתפים בקרב הקבוצה, אך גם שומע מהם את מה שהם חושבים בשיחות אישיות של המשתתף עם המצלמה - והצופה בבית. לעתים קרובות, תוכן הדברים בשיחות הוידוי האלו יהיה שונה ממה שהמשתתף אומר לחבריו לסדרה, בעיקר בתחרותיות ביניהן. חלקן, נועדו רק כדי להבהיר דברים שקרו בסדרה ומעוררים עניין אצל הצופים בבית, ובהם המשתתף מספר על המתרחש מאחורי הקלעים של מה שהצופה ראה.
- הצבעות וניפויים - גם מכנה משותף זה קיים בעיקר בתוכניות התחרויות השונות. ההצבעה יכולה להיות על ידי המשתתפים, ויכולה להיות על ידי הצופים בבית. ברוב סדרות המציאות התחרותיות ישנה תפאורה מיוחדת להצבעות, כזו המשקפת את אופי התוכנית: אם ב"כוכב נולד" המתמודדים מקבלים את תוצאות ההצבעה כשהם על הבמה, בין חבריהם, דבר המחזק את הזיקה שבין המתמודדים לבמה ולהתנהגות חיובית גם במצבי לחץ, בתוכניות אחרות התפאורה תהיה שונה לחלוטין כדי להבליט נקודות אחרות. לשם הדוגמה, בתוכנית "הישרדות" תא ההצבעה נמצא באותו המקום בו המתמודדים האחרים מחכים לתורם להצביע. מאחר שהמשתתף המצביע נמצא קרוב פיזית למתמודדים שנגדם הוא משחק, הוא נאלץ לומר בעד מי הוא מצביע בלחישה והתכופפות כלפי המצלמה, מה שמחזק את אווירת הבגידה בחברים וההפכפכות של המשתתפים בעיני הצופים בבית.
- שופטים, או יועצים - אלו יהיו משתתפים בולטים בתוכנית, אך לרוב יהיו אנשי מקצוע ולא יתמודדו בתחרויות. תפקידם של השופטים או היועצים הוא להקנות נופך מקצועי לתחרות, להשמיע ביקורת חיובית או שלילית על המתחרים, ולפעמים לנפות את המשתתפים - אך מפני שמדובר בטלוויזיה, גם השופטים נבחרים כך שיעניינו את הצופים בבית, יתחבבו עליו או יגרמו לו לאנטי, וישמרו עליו במתח.
- חל שינוי במעמד השופטים לאורך התחרות. בעוד שבהתחלת תוכנית המציאות השופטים הם בחזקת מעמד עליון, והמתמודדים - קבוצה של פנים בלתי מוכרות, ככל שהתוכנית מתקדמת הופכים המתמודדים פופולריים יותר ויותר. השופטים, שבתחילה היו הדמויות הבולטות בתוכנית, הופכים לפחות ופחות מעניינים בעיני קהל הצופים, ועיקר תשומת הלב ניתנת למתמודדים עצמם.
סוגי תוכניות מציאות[עריכה]
סדרות המציאות התפתחו לתת ז'אנרים בולטים, כשהמכנה המשותף העיקרי שלהן הוא חוסר התסרוט. אף על פי שבחלקן, הסדרה מלווה את המשתתפים ברצף של אירועים או תחרויות שנוצרו על ידי הפקת הסדרה, ובחלקן עריכה מאסיביות יוצרת תוצאה שונה, לפעמים שונה מאוד, ממה שקרה במציאות עצמה - עדיין החוק העיקרי של סדרות המציאות הוא שאי אפשר לדעת מה יקרה - מאחר שאין תסריטים. עם חוקים או בלי, המשתתפים בתוכניות המציאות יכולים לפנות לכל כיוון שיחליטו, ובהיעדר כותבים מקצועיים שינחו אותם במה לבחור וכיצד לפעול, הכול פתוח וכל דבר יכול להתרחש במהלך הסדרה.
סדרות תיעודיות[עריכה]
תוכניות אלו מציגות משתתף אחד או כמה ומלווה אותם ללא התערבות. חלק מהתוכניות ילוו אדם בחייו הרגילים, בעבודה ובשעות הפנאי, כשלמעשה אין הסדרה נוקטת בשום קו עלילתי מסוים. במקרים מסוימים הסדרה תציג אינטראקציות בקרב קבוצת חברים, בני משפחה, או אנשים העובדים יחד. במקרים אחרים, לא יהיה קשר בין המשתתפים בתוכנית פרט לתכונה כזו או אחרת הקושרת ביניהם - ולעתים המשתתפים בתוכנית כלל וכלל לא מכירים אחד את השני, ונפגשים רק בסוף התוכנית, אם בכלל. המשותף בין כל תוכניות הז'אנר הזה, הוא שהן מציגות חיי אדם, ללא התערבויות. יהיה זה אדם מן היישוב, או טיפוס מיוחד וססגוני - בכל מקרה מדובר בתיעוד של חייו ובנעשה בהם, ובמתן אפשרות לצופה בבית לחוות חייו של אדם אחר למשך הסדרה. דוגמאות : יום בחיי, TLV - עושים את תל אביב, מעושרות.
תוכניות מתיחות ומצלמה נסתרת[עריכה]
תוכניות המצלמה הנסתרת מצולמות ללא ידיעת המשתתפים בהן. במרבית המקרים, מדובר במספר רב של משתתפים בכל פרק, כשהצופה לא ממש לומד להכיר את המשתתפים בתוכנית, מאחר שמטרת התוכנית היא להציג את תגובת האדם הטיפוסי לסיטואציה בלתי רגילה, ופחות מתמקדת באדם זה או אחר.
ההזדהות של הצופה עם המשתתפים בתוכנית אינה מבוססת על היכרות עם המתחרים: הנמתחים יהיו לרוב אנשים רגילים, כאלו שהצופה הממוצע פוגש דומים להם מדי יום, וכאלו שדומים לצופה עצמו.
תוכניות אלו שואלות את הצופה כיצד היה הוא עצמו מתנהג במצבים הלא שגרתיים המוצגים בפניו - ומראות לו את תגובת הנמתחים.
בסדרות אלו ישנה התערבות של ההפקה בנעשה בסדרה - אך לרוב אין לה התערבות בתגובות, פרט לעריכתן ובהצגת הדמיון והשוני בין התגובות השונות. דומאות : המופע של סטיב
תוכניות מציאות עם ידוענים[עריכה]
החל מתוכניות בהן כוכבים מפורסמים מאפשרים לצופה להציץ לחייהם האישיים - כמו התוכניות בכיכובם של ג'סיקה סימפסון ובעלה, הסדרה המלווה את משפחת אוסבורן, וכן "המאסטרו" המציגה את חייו של צביקה פיק - וכלה בתוכניות המציגות סלבריטיז כמתחרים בתוכניות מציאות רגילות, כמו "החיים הסוריאליסטים", או "Celebrity Fit Club". בכל מקרה, נראה שתוכניות המציאות האלו יתחזקו, ובקרוב תעלה לאוויר תוכנית חדשה שתלווה את בריטני ספירס. יחד עם זאת, יש החולקים על כך שמדובר בתוכניות מציאות מכיוון שמרכזן של תוכניות אלו אינו "אנשים מן השורה", שאינם מפורסמים טרם השידור אלא ידוענים, ההופכים את התוכנית לסוגה בתוכניות התעודה (דוקומנטרי). בישראל לאחרונה התפתח תת-זאנר זה עם תוכניות כמו "המאסטרו" של צביקה פיק, "פעם בחיים", "רוקדים עם כוכבים". אלו תוכניות מציאות שהמשתתפים בהם הם ידוענים, ובזה בעצם מסתכם ההבדל. תוכניות אלו יכולות להיות תוכניות תחרות, או תוכניות תיעודיות בסגנון האח הגדול - אך החוקים בהן בדרך כלל דומים לחוקי תוכניות המציאות הרגילים. הקו המנחה של תוכניות אלו, הוא להציג את הדומה, אך גם השונה, בין הידועונים לאדם הרגיל. תוכניות אלו מציגות את הכוכבים המפורסמים כאנשים רגילים, עם פחדים ורצונות כאחד האדם - אך גם מחדדות את ההבדל בינם לבין האדם הפשוט, בכך שהן מציגות את הקפריזות ואורח החיים השונה של הידועונים. דוגמאות : מאסטרו, משפחת אוסברון, פעם בחיים, רוקדים עם כוכבים, יום בחיי ,חי בלה לה לנד, מחוברים.
תוכניות ההיכרות[עריכה]
לרוב יציגו בחור אחד וכמה בחורות, או להפך, ויהיו דומות במהותן לתוכניות התחרות - כשהפרס בהן הוא הבחור או הבחורה שעל לבם מתחרים המשתתפים. עוד סוג של תוכניות היכרות הוא זה שבו התוכנית מלווה שני זרים בבליינד דייט. דוגמאות : הרווק, דייט בחשכה, סינגלס , קחי אותי שרון.
דוקו-סואפ[עריכה]
אלו תוכניות דומות לתוכניות התיעודיות, אך המשתתפים בהם מתמודדים מדי שבוע עם התפתחויות שנוצרות על ידי הפקת הסדרה. נקודת המוצא של סדרות אלו, היא התקלת המשתתפים באירועים מעוררי תגובה - ובכך הז'אנר גם דומה לז'אנר המתיחות.
תכניות מירוץ ואדרנלין[עריכה]
סוג תכניות ראלטי המתעד מירוץ שבו משתתפים זוגות או יחידים אנונימים שמתחרים על פרס כספי נאה או על הטבה משמעותית.
התחרויות כוללות מירוץ ממקום למקום, משימות שונות, כשהזוג החלש ביותר מודח והאחרון שנותר מנצח, במהלך התחרות ישנו גם תוכן רב המספר על הדמויות ועל היחסים בניהן בעת התחרות. סגנון התכניות הוא תזזיתי מאוד, מהיר ומשלב משימות קשות מאוד ומאתגרות שמביאות את המשתתפים בו למצבים מנטליים קיצוניים, ודורשת עמידות רבה ויכולת להגיע אל קצה גבול היכולת, כשמדי פעם מתוודה המתחרה באולפן על תחושותיו בעת המשימה. התחרות היא בעלת אווירה ספורטיבית שיוצרת מתח רב, משלבת משימות מפחידות (כמו ספורט אתגרי) או מצמררות, וקיימת אווירה של תחרות קשה וצמודה היוצרת מתח וצפייה. סוג זה של תכניות מביא מקום גם להתחברות לדמות וגם ומתעד גם ריבים, קטעים מרגשים או נוגעים ללב ורכילויות, אם כי במידה פחותה בהרבה מסוגי ראליטי האחרים, וסוג תכניות אלה הם ספורטיביות במהותן. דוגמאות : המירוץ למיליון, סוף הדרך, רצים לדירה.
תוכניות תחרות[עריכה]
סוגת תוכניות המציאות כוללת התנהגויות קיצוניות. מצלמות הטלוויזיה הנוכחות 24 שעות והלחץ שבו נמצאים המשתתפים הסגורים אחד עם השני לתקופות שונות, עושים את שלהם. אבל בתת-הז'אנר הזה, המשתתפים מתמודדים על פרס, מה שמגביר את הלחץ עליהם, הופך את ההתנהגות שלהם לקיצונית יותר, ותורם לדרמה הטלוויזיונית.
במהלך תוכניות ישנו ניפוי מתמיד של המתחרים, וככל שהתכנית מתקדמת מספר המתמודדים פוחת, והסיכויים שלהם לזכות בפרס גובר. המצלמה תלווה את המתחרים בשעות התחרות ומחוצה להן כשהמתחרים נמצאים, לרוב, במקום סגור ומבודדים מהעולם כמו וילה או אי בודד וישנו דגש רב מאוד על הדינמיקה שנוצרת בין המתמודדים והופכת את התחרות למעניינת יותר, כשנוצרות יריבויות, שיתופי פעולה, קנאה, תככים, וסיפורי אהבה בין המתמודדים. שאלו תורמים להעלאת המתח, ומאירות את המתחרים בצורה אחרת מאיך שהיו מוצגים לו הייתה זו תחרות נטו, ומציגה את הלבטים ודרך קבלת ההחלטות שלהם בדרך אל הפרס הגדול. בחלק מתכניות התחרות, הפרס אינו כסף או מתנה, אלא קריירה. ישנן תוכניות למציאת דוגמנית, מתמחה אצל דונלד טראמפ, זמרים, מתאגרפים - כל דבר שיכול להביא רייטינג למפיקי התכנית. בתכניות אלו, המתמודדים נבחנים לא רק על יכולתיהם בתחרויות עצמן, אלא גם ביחסי האנוש שלהם והדרך בה הם מתנהלים. בתוכניות אלו, ההזדהות עם המשתתפים היא עצומה והיא הקובעת. מאחר שהצופה לומד להכיר אותם במשך עונה שלמה, ונחשף לצדדים שונים בהם, ולהתנהגותם במצבים שונים - תכניות אלו לרוב הופכות את המשתתפים שהגיעו לשלבים האחרונים בהם לכוכבים, ולהן יש את גרעין המעריצים הגדול במיוחד, בעיקר הזוכה הגדול של התכנית, אשר זכייתו נקבעת על ידי קהל הצופים ששולחים אליו את כמות האס אמ אסים הגדולה ביותר.
לצד ההצלחה תכניות אלה גם זוכות למנה הכי הגדולה ביותר של ביקורת. כמעט כל תכנית כזו גורמת לסערה תקשורתית כזו או אחרת, כשמתמודד פופולרי מודח, וטענות זיופים וחוסר אמינות מלוות אותן. בסופו של דבר, כמעט וכל המתמודדים שהגיעו לשלבים האחרונים מנצחים. גם אלו שהפסידו, יזכו לרוב בחשיפה תקשורתית גדולה ועדת מעריצים, ואלו מביניהם שמנצלים את המומנטום, מצליחים ליצור לעצמם קריירה תקשורתית בקלות יחסית. אלו וודאי המשתתפים הבולטים ביותר מבין כל תת-סוגי תוכניות המציאות, מאחר שהתחרות המותחת וניפוי המתמודדים החלשים יותר גורמים לעלייה ברייטינג התוכנית ככל שהעונה מתקרבת לסיומה, והחשיפה של הצופים אליה גדלה יותר ויותר. האח הגדול, הישרדות, פרויקט וואי .
תוכנית כישרונות[עריכה]
אלו דומות לתוכניות התחרות, אך הן אינן מלוות את המשתתפים 24 שעות, אלא רק בזמן התחרות. תוכניות אלו יסתמכו בעיקר על הצבעות הצופים בבית כדרך הניפוי, ולרוב יהיו מעין תחרות פופולריות בין המתחרים, על כישרונות שונים בתחומי אומנויות הבמה או על כישורים אחרים כמו כוכב נולד, נולד לרקוד, מאסטר שף, אמריקן איידול, בית ספר למוזיקה, דה וויס, השגריר, הדבר הגדול הבא, הדוגמניות, פרויקט מסלול, מת להיות , אייל גולן קורא לך, אקס פקטור, האקדמיה לצחוק . באופן מכליל אפשר לומר שסוג זה של תכניות המציאות הוא המצליח ביותר, והניב את מספר התכניות הרב ביותר.
תוכניות שיפור עצמי[עריכה]
בניגוד לשאר תכניות הז'אנר, תכניות השיפור העצמי משתתפות באופן פעיל בעיצובו של המשתתף בתכנית. אלו תכניות בהן צוות מומחים מלווים אדם בתהליך שינוי זה או אחר - דרך לבושו, עיצוב הבית, או איך הוא מגדל את ילדיו. הנחת היסוד בתכניות אלו, היא שכל אדם יכול לשפר את חייו אם יקבל את התמיכה המתאימה, ותכניות אלו מציגות בכל שבוע אדם אחר, דומה לצופה בבית, והופכות אותו לדוגמה חיובית, כשהן נותנות עצות לצופים בבית כיצד ליישם את הנעשה על המסך. בתכניות אלו, הדגש אינו על המתמודדים עצמם, אלא על הדרך בה חייהם משתפרים, וכיצד הצופה בבית יכול לעשות זאת בעצמו. ישנה הזדהות מסוימת עם המשתתפים, אך לרוב הם מופיעים רק בפרק אחד של הסדרה, וההיכרות אתם היא שטחית. דוגמאות : הברבור, סופר נני, לרדת בגדול, משפחה חורגת, מהפך, מפונקים.
ראו גם[עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מתן אהרוני הדוחה בתוכניות הריאלטי במגזין tv-il
- מוטי נייגר ואבישי יוסמן אשליית הבחירה הדמוקרטית: כיצד משיגות תוכניות המציאות את שיתוף הפעולה של הצופים מתוך אתר אוניברסיטת תל אביב
- יוני בינרט, החיים בזבל: על סדרות הריאליטי-טראש, nrg, 28.8.2010
- אריאנה מלמד, התחת שלנו במים. עמוקים, באתר ynet, 13 בינואר 2011
- אריאנה מלמד, עיין ערך ערכים, באתר ynet, 2 בפברואר 2011
- ניב שטנדל, הריאליטי מאכיל אתכם בשערוריות - ואתם נופלים בפח, באתר עכבר העיר, 25 בפברואר 2011
- יורם שורק, למה הריאליטי כל כך פופולארי?, במדור "דברים שיורמים יודעים", באתר נענע 10
- גיא גולד, שאלת הפליטים: החוזים של כוכבי הריאליטי, באתר ynet, 3 באפריל 2012
- לילי הלפרין, ילדים בתכניות ריאליטי ומערכת החינוך, באתר "קו לחינוך", 1 במאי 2012
הערות שוליים[עריכה]
- ^ הכְּניעָה הגדולה: 10 שעות ריאליטי בשבוע, באתר ynet, 27 בדצמבר 2010
