Visual Basic

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עטיפת האריזה של Microsoft Visual Basic - Professional Edition

תמונת מסך של Visual Basic 6 שמדגימה כתיבה של התוכנית Hello World

Visual Basic (בקיצור VB) היא שפת תכנות מונחית אירועים שפותחה על ידי מיקרוסופט. השפה מתאפיינת בקלות ובנוחות פיתוח ובהתאמה לממשקי משתמש ומערכות עיבוד נתונים. השפה פותחה על ידי חברת מיקרוסופט, הושקה לראשונה כ-Visual Basic 1.0 ב-1991, וגרסתה האחרונה 2010, יצאה ב-2009. השפה מיועדת לסביבת מערכת ההפעלה Windows בלבד.

תוכן עניינים

1 רקע
2 מאפיינים של Visual Basic
3 סביבת הפיתוח
4 הטופס
5 תחביר השפה
6 מודול
7 מודול מחלקה
8 עבודה בקבצים
9 בסיסי נתונים
10 תתי גרסאות
11 מגבלות השפה
12 דוגמה לקידוד של VB
- 12.1 תוכנית שלום עולם
- 12.2 פונקציה שמחזירה את המספר הגדול מבין שניים
13 Visual Basic .NET
14 ראו גם
15 לקריאה נוספת
16 קישורים חיצוניים
17 הערות שוליים

[עריכה] רקע

יסודותיה בשפת Basic שהייתה שפת תכנות פופולרית בשנות השמונים, אף שהייתה חסרה מבני בקרה בסיסיים ולכן הקוד שנכתב בה נחשב "קוד ספגטי". בעיות אלה נפתרו ב־Visual Basic.

הגרסה הראשונה פותחה והוצגה לראשונה ב-בכנס Windows world באטלנטה ב-20 במאי 1991 , יחד עם חלונות 3.1‏^[1]. באותה תקופה לא היו כמעט כלי פיתוח לכתיבת ממשקים למערכת ההפעלה Windows, שהייתה עוד בחיתוליה. השימוש שייעדו לשפה במיקרוסופט היה יצירת אבות טיפוס של תוכנות, שיכתבו לאחר מכן בשפות אחרות. שפה זו שאבה רבות מהרעיונות והתחביר של שפת פסקל, כמעט בכל היבט אפשרי: צורת הגדרת בלוקים, מבנה הפונקציה, משפטי בקרה, אופרטורים ועוד, אך לא הייתה יעילה וגמישה תכנותית כפסקל.

בשלביה הראשוניים השפה הייתה חלשה למדי ובעלת ביצועים נחותים ותחביר פרימיטיבי וחסר גמישות, ולכן לא התאימה למערכות מסחריות, אך במהלך השנים, במיוחד החל מגרסאות 5 ו־6 שבהן הוספו פקדים שיתופיים, יכולת של הידור של הפרויקט לקובצי EXE ,DLL ו־ActiveX וכן פקדי משתמש ומסכי MDI, היא נעשתה חזקה למדי והתאימה להיבטים תכנותיים מסוימים.

פיתוח השפה הופסק אחרי גרסה 6, ובמקומה פותחה Visual Basic.NET, כחלק מ-.NET ולשפה זו מומשו כל עקרונות התכנות מונחה עצמים, השפה הוגמשה וחוזקה, וחוברה אל פלטפורמת הדוט נט.

בעקבות או במקביל להצלחה של VB יצאו תוכנות דומות כמו דלפי של בורלנד ומחולל היישומים Access של מיקרוסופט.

[עריכה] מאפיינים של Visual Basic

פונקציה בשפה

תכנות ויזואלי של הממשק: התכנות הוויזואלי, שבו חלק ממלאכת התכנות מומר בגרירת פקדים (שהם אובייקטים תכנותיים שלמים) וציורם על-גבי טופס. עדכון המאפיינים של הפקדים נעשה בבחירת עכבר מתוך תיבות רשימה קיימות, והפעלתם באמצעות קריאה לשיטות הקיימות בהן. התפיסה הזו הורחבה לכלים בונה המחלקה שמאפשר בתכנות ויזואלי ליצור מחלקות, ולבונה השאילתה המאפשר ליצור שאילתות SQL בצורה גרפית. כמו כן, הפרדיגמה התכנותית ב-Visual Basic היא שתחילה יוצרים את הממשק הגרפי בציור הפקדים והגדרתם ולבסוף מגיעים אל הפונקציונאליות של הקוד שמאחורי האובייקטים של הממשק, כך שהולכים מן הכלל אל הפרט.

תכנות מונחה אירועים: לכל אחד מהפקדים המוצגים בממשק המשתמש מוגדרת בתוכנית סדרה של שגרות, המתבצעות כאשר מתרחש האירוע המתאים, כגון כניסה לפקד, יציאה ממנו, פעולת עכבר או מקלדת עליו, שינוי תוכנו ועוד. הביצוע הסדרתי המסורתי של תוכנית מחשב, באופן לינארי פקודה אחר פקודה, הוחלף בשפה זו בביצוע מונחה אירועים: כל אירוע מפעיל את השגרה המתאימה לו.

פשטות וידידותיות: התכנות בשפה זו פשוט וקל יחסית בניגוד לשפות שיש בהן מורכבות וסיבוכיות רבה (טיפוס מחרוזת אחד לעומת מספר רב של טיפוסי מחרוזת בשפת C++). בשפה זו קיימת אוריינטציה אנושית, כך שלפקודות והמילים השמורות והפונקציות של השפה יש משמעות באנגלית פשוטה שאינה טכנית. בשפה זו מוטמעות פונקציות רבות כחלק ממנה, כך שקל ופשוט למשל לבצע פעולות על מחרוזות. גם התכנות הויזואלי מפשט את הכתיבה בשפה זו. אבל מאידך המחיר בתשלום על הפשטות הוא בהעדר גמישות תכנותית, ומוגבלות רבה בניסיון לבצע דברים מורכבים.

אוטומציה פנימית: השפה לוקחת על עצמה חלק מעבודת המתכנת היכן שהדבר אפשרי: כך למשל בשפה ניתן להשתמש במשתנים מבלי להגדירם כלל. בפעולות השמה מתבצעת המרה (קסטינג) אוטומטית בין סוגי משתנים כאשר הדבר אפשרי. ניתן להגדיר משתנה מסוג משתנה (variant) שיכול לשנות את הטיפוס שלו לכל סוג במהלך הריצה, לפי סוג הנתונים שמשימים אליו. שימוש נפוץ בו הוא השמה של פונקציה שמחזירה מערך בגודל שאיננו ידוע מראש. אפשר להגדיר מערכים דינמיים שניתן לשנות את גודלם תוך כדי ריצה. בנוסף, קיימות בשפה בדיקות פנימיות שונות, ללכידת באגים נפוצים כמו למשל לכידת חריגה מאיברי מערך.

מודולריות: שפת VB הינה שפה "פתוחת קצוות" (Open-Ended). לשפה זו היו אפשרויות הרחבה, באמצעות פקדי VBX, שנכתבו בשפת C. (בגרסאות 1-3). יורשיהם של פקדים היו פקדי OCX (שכיום מכונים פקדי ActiveX), וניתן לכותבם בשפות שונות, באמצעות טכנולוגיית COM. הפקדים הינם למעשה מיני תוכנות, המשמשים כאבני הבניין של התוכנית, ויוצרים בה מבנה מודולרי. בהמשך נוצרו פקדים נוספים לפי נושאים ותחומים, באופן שכיסו חלק נרחב מנושאי התכנות הקיימים, והביאו נושאי תכנות מסובכים לידי פשטות תכנותית, החל מפקד טורי שמטפל ביציאות המחשב ופקד היוצר תקשורת לאינטרנט וכלה בפקד שנותן פונקציונליות של לוח שנה. הפקדים ופקדי המשתמש של VB הינם למעשה יישום של תכנות מונחה עצמים.

שפת תכנות סינתטית: שפה שהיא שילוב של שפה מפורשת ושפה מהדרת. השפה במקורה הינה שפה מפורשת, בה כל פקודה מורצת ברגע שמגיעים אליה, כך שאין כל צורך להדר את הקוד כולו, לפני כל ריצת ניסוי, ואפשר גם לשנות קוד תוך כדי ריצה. ומצד שני התוכנית המוגמרת, זו המוגשת למשתמש, עוברת הידור לשפת מכונה, כך שמתקבלת לבסוף תוכנית יעילה יותר (הגם שהיא עדיין איטית משמעותית משפות תכנות כמו C).

[עריכה] סביבת הפיתוח

סביבת הפיתוח של VB כוללת מספר של חלונות:

חלון הקידוד המרכזי בו אפשר לצייר את הטופס או לכתוב את הקוד. בחלון הקוד אפשר לקבל רשימה של כל האובייקטים ולקבל רשימה של כל שגרות האירוע שלהם. בכתיבה ניתן לקבל השלמה בכתיבת מילים, וכן לקבל אתה המבנה של הפונקציה וצורת הפרמטרים שלה תוך כדי הקלדה.
חלונית ארגז כלים (Toolbox) בו יופיעו אייקונים של הפקדים הקיימים לשרטוט על גבי הטופס.
סייר הפרויקט (Project Explorer) בו אפשר לנווט בין כל רכיבי הפרויקט.
סייר האובייקטים (Object Explorer) בו אפשר לקבל מידע על כל הפונקציות, המשתנים והקבועים שהפרויקט מקושר אליהם ויכול לעשות בהם שימוש.
חלון מאפיינים (Properties) בו אפשר לקבל מידע ולבצע שינויים בתכונות של האובייקט שנבחר.
חלונית תסדיר טופס (Form Layout) באמצעותו ניתן לקבוע את מיקום הטופס במסך בתחילת הריצה באופן ויזואלי.
חלון מידי (Immediate) בו אפשר להפעיל פונקציות ולקבל תוצאות באופן מידי.
חלונית צפיה (Watches) בו אפשר לבחון משתנים וביטויים בנקודות עצירה של התוכנית.
חלונית מקומי (Locals) בו אפשר לבחון אובייקטים מקומיים מבלי לבקש אותם.

באמצעות טופס References, ניתן ליצור קישור של הפרויקט לספריות חיצונית. אפשר להוסיף תוספים לVB, וישנם כמה תוספים שמובנים בו ובאים כבררת מחדל.

[עריכה] הטופס

תמונת מסך אופיינית של התוכנה בגירסתה השישית. בחלק השמאלי סימולי הפקדים, בחלק האמצעי טופס, ובחלק הימני נווט הפרויקט וחלון מאפיינים.

הטופס הוא לב ליבה של שפה זו. התפיסה היא שמתחילים בשלב הוויזואלי. יוצרים את כל הטפסים של הפרויקט, נותנים תפקודיות ראשונית לכל טופס, באמצעות ציור של פקדים מובנים ושל פקדי Active X על גבי הטופס (שווה להכרזה של משתנה). קינפוג מאפייני הפקדים שבאמצעות חלון התכונות, וכתיבת קוד VB היכן שצריך (גישה נוחה לקוד הרלוונטי בהקלקה כפולה על הטופס או על הפקד). בחלון הקוד אפשר לקבל את רשימת כל אירועים הטופס ופקדיו, ובבחירת אירוע נוצרת לה אוטומטית שגרת אירוע עם כל הפרמטרים הרלוונטיים. בשגרה יש לכתוב קוד או לקרוא לשגרה/פונקציה שנמצאת במקום אחר. במקרה שעדיין הפונקציונאליות הדרושה חסרה, אפשר ליצור הפניה לפונקציות בקובצי DLL או לקובצי COM, או להכריז על פונקציות שנמצאת ב-APIs של המערכת, או לכתוב את הקוד הנצרך במודול או במחלקה.

בגישה הזו הטופס משמש כמיכל (container) שמחזיק בתוכו את הפקדים השונים, כך שכאשר מעתיקים את הטופס כל הפקדים שבו מועתקים אף הם. בנוסף הטופס משמש גם כאוסף לכל הפקדים (collection) וכך אפשר באמצעות הטופס לעבור על כל הפקדים באופן סדרתי באמצעות לולאה. ישנם חלק מהפקדים שיש להם מאפיין של מיכל, כך שהם יכולים לשמש בטופס כתת-טופס, ולהכיל בתוכם פקדים שונים (יעיל לקבץ פקדים סביב נושא מסוים). ויש חלק מהפקדים שמכילים בתוכם אוסף של פריטים כמו למשל פקדי תיבת רשימה ותיבה משולבת שמכילים אוסף של רשימות.

[עריכה] User Control

זהו טיפוס פקד מיוחד שנוצר בידי המתכנת, שהינו מעין מיני טופס, ובעצם הוא מעין ActiveX פנימי של VB. כשם שאפשר ליצור בשפות תכנות טיפוסי משתנים, המבוססים על משתנים קיימים, כך אפשר ב-VB ליצור טיפוסי פקדים חדשים, המבוססים על פקדים קיימים או על שיטות גרפיות של השפה. יוצרים אותו כשם שיוצרים טופס, וברגע שהוא קיים במערכת, נוסף אייקון שלו בסרגל הכלים ואפשר לצייר אותו בכל טופס בפרויקט כשם שמציירים פקד רגיל. זהו למעשה יישום של התפיסה המונחת עצמים והתפיסה המודולרית. לרכז פונקציונאליות במחלקה סגורה, שמתקשרת עם החוץ באמצעות תכונות ומתודות חיצוניות. יחודו על סתם מחלקה שהוא בנוסף לקוד יכול להיות בעל מופע חזותי. שימוש פשוט יכול להעשות בו על מנת להכליל טופס אחד בטופס אחר, אך כמובן שאפשר ליצור באמצעות טיפוס זה פקדים מורכבים. הפקד מתאפיין בקלות שבה ניתן ליצור אותו, ויתרון נוסף בו שניתן לראות את האפקט התכנותי שבו בטופס אחר, גם שלא בזמן ריצה. VB הורישה את הטיפוס הזה לסביבת הדוט נט.

[עריכה] פקדים שיתופיים

ל-VB5 ול-VB6 הוספו פקדי ActiveX שיתופיים רבים בקובצי OCX. בין הפקדים הללו יש פקדי רבים ומגוונים, שחלקם פועלים באופן הדדי. הצירוף של פקדים אלו הרחיב באופן משמעותי את היכולות של שפה זו, ואפשר למתכנתים לבצע דברים רבים באופן קל ופשוט. בין הפקדים הרבים ניתן למנות:

פקדי תצוגה שבין היתר איפשרו הצגת נתונים באופן הירככי ומדורג, איכסון תמונות, הצגת רשימות נתונים באופן ויזואלי, יצירת חיץ בין חלקים בטופס, שילוב קטעי וידאו, גישה לתאריכים, יצירת וניהול תפריטים, שורת סטטוס ועוד.
פקדי תקשורת שונים: ליציאה הטורית, לטלפוניה, לשליחת מייל, לגלישה באינטרנט ולתיקשור עם שרתים בפרוטוקולים שונים, כמו FTP וגופר.
ופקדי מסד נתונים שאיפשרו תקשורת עם מסדי נתונים, ניווט וקליטת נתונים ותצוגתם בטופס באופנים שונים.

למעשה בסביבת הדוט נט חלקם של פקדים אלו אומצו, והפכו להיות פקדים מובנים בסביבת הפיתוח, כאשר האינטגרציה שלהם שופרה, כמו גם מאפיינים ומתודות ששוכללו ונוספו.

[עריכה] אוסף פקדים

ב-VB6 יש אפשרות ליצור בטופס אוסף פקדים תחת אותו שם, באופן שיהיה אפשר להתייחס לכל הפקדים באמצעות אינדקס כמו למערך, כאשר כל פקד הוא איבר באוסף. אפשרות זו נוחה כאשר צריך לעבור באופן סדרתי על מספר רב של פקדים, לשם שינוי תכונותיהם או קריאת ערכים מהם. כאשר הפקדים בנויים באופן הזה, אפשר בלולאה אחת פשוטה לעבור על כולם. באוסף פקדים ניתן בזמן ריצה להוסיף פקדים נוספים לאוסף. בשיטה זו ניתן ליצור אירוע אחד לכל הפקדים באוסף ולהבדיל ביניהם באמצעות מספר האינדקס של הפקד, דבר שמהווה חסכון גדול בכתיבת הקוד.

[עריכה] תחביר השפה

[עריכה] תווים מיוחדים

תו הערה. ניתן לגרום לקומפיילר להתייחס לטקסט כאל הערה באמצעות התו גרש בתחילת הטקסט ('). ניתן לשים את התו בכל מקום בשורה. בשפה לא מוגדר סט של תווים שיכול ליצור הערה על פני כמה שורות.
תו המשך שורה. הקומפיילר מתייחס לתו אנטר כאל תו הפסקה בין פקודות, ולכן לא צריך לשים תו מפריד בסוף כל פקודה. באם רוצים לכתוב פקודה על פני כמה שורות, אפשר לעשות זאת באמצעות התווים רווח ומקף תחתון (_).
תו הפרדת פקודות. כדי להפריד בין כמה פקודות ולכתוב אותן באותה שורה, ניתן להשתמש בתו נקודתיים (:), שמקביל לתו נקודה פסיק (;) בשפת C.

[עריכה] הצהרות

באמצעות הצהרות השפה ניתן לקבוע דרך של התייחסות הכללית לקוד, כמו למשל האם נדרשת הכרזה על משתנים. (Option Explicit), מהו הטווח של מערכים וכדומה (Option Base).

הצהרה נוספת היא הצהרה על פונקציות בקובצי DLL חיצוניים, באמצעות המילים השמורות Declare ו- Lib.

דוגמה. באם רוצים לנגן קובץ קול באמצעות API של חלונות, אפשר לעשות זאת באמצעות ההצהרה הבאה:

יש להצהיר על פונקציית PlaySound שנמצאת בקובץ winmm.dll.
יש להגדיר את הקבועים ששולחים כפרמטרים בפונקציה, שתפקידם להורות כיצד לנגן את קובץ הקול.
ולאחר מכן לבצע קריאה אליה.

Public Declare Function PlaySound Lib "winmm.dll" (ByVal FileName _
  As String, ByVal hmod As Integer, ByVal flags As Integer) As Long
Public Const SND_FILENAME = &H20000 
Public Const SND_ASYNC = &H1 
 
PlaySound("C:\App.wav",0,SND_FILENAME+SND_ASYNC)

[עריכה] הכרזת קבועים

הכרזת קבועים נעשית באמצעות המילה השמורה Const, כאשר אפשר להקדים להגדרת הקבוע האם מדובר בקבוע פרטי או ציבורי. דוגמה:

Public Const HKEY_USERS = &H80000003
Const KEY As Integer = 12

[עריכה] הכרזת משתנים

בהכרזת משתנים בשפה זו, שלא כפי שנהוג בשפות כמו C ופסקל, מתבצע איפוס אוטומטי שלהם: מחרוזות לערך ריק, ומספרים ל-0. "התשלום" בזמן מעבד שכרוך בפעילות עיבוד נוספת מאחורי הקלעים, משתלם מבחינה תכנותית וזמן ניפוי קוד ומונע מראש באגים שנוצרים עקב אי אתחול של משתנים. מגבלה הקיימת בשפה היא אי האפשרות לבצע הכרזה והשמת ערך באותה שורה.

בנוסף לכל המשתנים המקובלים, כמו משתנים מספריים שלמים וממשיים בגדלים שונים. משתנה מחרוזת ומשתנה בוליאני. קיימים משתנים נוספים מטיפוסים מיוחדים:
תאריך (Date), שמכיל חותמת של תאריך ושעה ומאפשר באמצעות פונקציות תאריכיות לבצע חישובים תאריכיים באופן קל, מטבע (Currency), לביצוע חישובים מדויקים במטבע, אובייקט (Object), להצבעה על אובייקטים ולעבודה איתם, משתנה מסוג משתנה (Variant), שמשתנה לפי טיפוס הערך, ויכול להכיל ערך מכל סוג לעבודה עם טיפוסי ערכים לא מוגדרים, אוסף (Collection), לעבודה עם אוספים (ראו להלן), פונט (StdFont) ותמונה (StdPicture).

צורת הכרזה של משתנה

Dim|Private|Public VariableName As variableType

משתנים מחרוזתיים ניתן להגדיר בגודל קבוע באמצעות התו *,

Dim String64 As String * 64

[עריכה] הכרזה מקוצרת

ניתן להכריז על משתנים באמצעות כתיב מקוצר, באמצעות הצמדת סימן מיוחד בהגדרת משתנה, כאשר לכל סוג משתנה מוקצה תו מסוים. למחרוזת (String) - $, למספר שלם (Integer) - %, לשלם ארוך (LongInteger) - &, לנקודה צפה יחיד (Single) - !, לנקודה צפה כפול (Double) - #, למטבע (Currency) - @.

למשל המשפט הבא: &Dim Key1 - יגדיר משתנה Key1 מסוג LongInteger.
והמשפט הבא: Dim Key2$ - יגדיר משתנה Key2 מסוג מחרוזת.

[עריכה] קסטינג אוטומטי

ב-VB מתבצע בפעולות השמה קסטינג אוטומטי כאשר יש לדבר משמעות, כך למשל מספר מחרוזתי יהפוך למספר מסוג המשתנה אליו הושם, או אל סוג האופרטור שעליו נעשית פעולה. בדוגמה הערך שיתקבל ב-A יהיה 6, והפעולה תחשב לתקינה לגמרי.

A = "2" * 3

[עריכה] מיספור - Enum

רשימת ערכים ממוספרת נעשית באמצעות המילה השמורה Enum, הדבר כופה על משתנה או פרמטר בפונקציה להיות בערכים שנקבעו ומהווה עזרה במילוי הערך הנכון. במידה שלא קובעים ערכים הם ימוספרו בסדר עולה מהמספר 1.

Public Enum CityList
      Albuquerque_nm = 10
      Anchorage_AK = 22
      Atlanta_GA = 31
      Austin_TX = 44
      Birmingham_AL = 55
      Bismarck_ND = 63
End Enum
 
Private CityList1 As CityList

בדוגמה ברגע שנבקש לבצע השמה למשתנה CityList1, נקבל רשימה נפתחת ובו הערכים שבEnum

[עריכה] הגדרת משתני משתמש

טיפוס משתנה מורכב, המכונה גם רשומה או מבנה, מוגדר בVB בצורה דומה לפסקל, באמצעות המילה השמורה Type, אך לא ניתן ליצור בו רשומה בעלת שדות דינמיים.

Private Type City
       CityName As String
       SunRise As Date
       SunSet As Date
End Type

[עריכה] אוספים - Collections

טיפוס אוסף הינו טיפוס מיוחד בשפה שמפצה על חוסר האפשרות של שימוש במצביעים ובהקצאה דינמית בשפה זו. באמצעות טיפוס זה ניתן ליצור משתנים בזיכרון אף מסוג מורכב בצורה של רשימות מקושרות, כאשר הגישה לאיברי הרשימה הינה סדרתית כמו במערך. לאוסף יש שיטות להוספת איבר, להסרתו, ולהעברת איבר ממקום למקום באוסף ותכונה המונה את מספר האיברים הקיימים בו. ניתן באותו משתנה-אוסף ליצור אוסף של פריטים מסוגים שונים של טיפוסים. טיפוס זה נותן פונקציונאליות של הקצאה דינמית בצורה של מערך ונוח ביותר לשימוש. ניתן לעבור על איברי האוסף באמצעות לולאה מיוחדת For Each, שמתבצעת כמספר האיברים שבאוסף, כשכל מעבר היא יוצרת מצביע אל האיבר הנוכחי.

[עריכה] הגדרת פונקציה

פונקציה מוגדרת בVB באמצעות הכותרת Function שם הפונקציה שמות פרמטרים שהיא מקבלת וטיפוסם, וטיפוס פרמטר שהיא מחזירה. ניתן כקידומת לפונקציה לקבוע האם תהיה ציבורית או פרטית. הפונקציה תסתיים במילה השמורה End Function. כדי לבצע החזרת ערך יש לבצע אותו בתוך גוף הפונקציה לתוך שמה. הפונקציה יכולה לקבל פרמטרים אופציונאלים, וכן רשימת פרמטרים מערכית - ParmArray.

Private Function SunRisen(ByVal nt As Double) As Double
       Dim ne As Double
       ...
       SunRisen=value
End Function

[עריכה] הגדרת שגרה

שגרה שהיא מקטע תכנותי של מחזיר ערך, מוגדרת בVB בצורה דומה לפונקציה עם כמה שינויים באופן הבא: כותרת Sub שם השגרה שמות פרמטרים שהיא מקבלת וטיפוסם. ניתן כקידומת בשגרה לקבוע האם תהיה ציבורית או פרטית. השגרה תסתיים במילה השמורה End Sub. כדי לבצע החזרת ערך יש לבצע אותו בתוך גוף הפונקציה לתוך שמה. הפונקציה יכולה לקבל פרמטרים אופציונאלים, וכן רשימת פרמטרים מערכית - ParmArray.

Private Sub SunRisen(ByVal nt As Double) 
       Dim ne As Double
       ...
End Sub

[עריכה] מודול

מודול (Modules) הוא האזור הכללי בו ניתן לבצע הגדרות כלליות, הכרזות קבועים ומשתנים גלובליים וכתיבת פונקציות ושגרות כלליות. נתונים באזור זה שיהיו מוגדרים כפומביים, יהיו חשופים לכל המודולים האחרים שבפרויקט. באזור זה ניתן לכתוב את השגרה MAIN ולהורות שהיא תהיה השגרה שתתבצע לראשונה בהרצת הפרויקט. בניגוד לשפת פסקל שקטעים תכנותיים יכולים להיות בגוף התוכנית, קטעים תכנותיים בVB יכולים להיות רק בתוך מקטעים של פונקציות או שגרות.

[עריכה] מודול מחלקה

מודול מחלקה (Class Modules) הוא הישום של VB לתכנות מונחה עצמים. מודול מחלקה יכול להכיל משתנים, שיטות, מאפיינים (Property) ואירועים (Event). למודול המחלקה יכול להיות בנאי (Class_Initialize) ומפרק (Class_Terminate). הטופס בVB הוא למעשה מקרה פרטי של מודול מחלקה.

כל מחלקה חייבת להיות בקובץ נפרד. לא ניתן ליצור מחלקות מקוננות. ואין אפשרות לירושה ופולימרפיזם. בVB מובנה כלי ויזואלי לבניית מחלקות בשם Class Builder, שבו אפשר לקבוע ולנהל את תצורת המחלקות שבפרויקט: שמות המאפיינים, השיטות והאירועים והפרמטרים שלהם, והכלי ממיר את התצורה המבוקשת לקוד.

[עריכה] עבודה בקבצים

לVB ישנה יכולת לעבוד עם קבצים באופנים שונים. כדי לעבוד עם קובץ יש לפתוח אותו בערוץ מסוים באמצעות הפקודה Open, ניתן לקרוא מתוכו למשתנה באמצעות פקודת Input ולכתוב לתוכו באמצעות פקודת Print, ולבסוף יש לסגור אותו באמצעות פקודת Close. הדוגמה הבאה מדגימה כיצד ניתן לקרוא קובץ טקסט לתוך משתנה מחרוזת.

Private Function LoadFile(FileName As String) As String
       Dim Temp As String, AllFile As String
       Open App.Path & FileName For Input As #1
       Do While Not EOF(1)
         Input #1, Temp
         AllFile = AllFile & Temp
       Loop
       Close #1
       LoadFile = AllFile
End Function
 
FileTxt = LoadFile("\Data.dat")

[עריכה] בסיסי נתונים

ל- VB ישנם כמה רכיבים ועזרים שנועדו לספק פונקציונאליות שונה ומגוונת בעבודה עם בסיסי נתונים, בכל השלבים: היצירה, העדכון וההדפסה.

[עריכה] Visual Data Manager

תוספת זו מוסיפה למתכנת כלי אינטראקטיבי וויזואלי לעבודה עם בסיסי נתונים. שבאמצעותו ניתן לנהל מסדים וטבלאות ברוב ההיבטים הקשורים לבסיס נתונים, כמו עיצוב ועדכון טבלאות, אינדקסים ושדות.

[עריכה] Data Environment

רכיב ActiveX Designer "סביבת נתונים" נועד לסייע למתכנת בעבודה עם בסיסי נתונים ולספק רכיב תקשורת ויזואלי שייצג קשרים עם בסיסי נתונים שונים. הרכיב מספק אפשרות לתקשורת מרובה בו זמנית עם מסדים מסוגים שונים. קשר עם טבלאות, שגרות מאוחסנות ועוד. ישנה אפשרות לתקשר עם הרכיב בטפסים השונים של הפרויקט, ולקבל את הנתונים שהוא מספק אל פקדים בטופס.

[עריכה] Data Report

רכיב זה אף הוא אובייקט Active X המשולב בסביבת VB, הנועד לעזור ביצירת דוחות. באמצעותו ניתן לפצל את הנתונים לאזורים שונים (כמו כותרת דוח, כותרת עמוד, מקטע פירוט), לקבץ אותם לפי ערכים. לרכיב זה בדומה לטופס פקדים שונים המאפשרים תצוגה של נתונים. שדות מוגדרים מראש, שדות מבוססות פונקציות לחישובי דוח, יכולות גרפיות, הצגה מוקדמת והדפסה. מחולל דוחות נוסף שבאמצעותו ניתן לייצר דוחות הוא Crystal Reports שאף הוא מצורף לחבילת הפיתוח של VB.

[עריכה] פקדי בסיסי נתונים

בVB ישנם פקדי נתונים מסוגים שונים כמו DAO ו ADO המאפשרים תקשורת עם בסיסי נתונים בשיטות שונות. ניתן גם לתקשר ישירות בקוד ללא פקדים עם בסיסי הנתונים באמצעות אובייקטי גישה לנתונים בסוגים השונים. ישנם פקדים נוספים לתצוגת נתוני המסדים, שמאפשרים תצוגת נתונים באופנים שונים: רשומה בודדת, גיליון נתונים (רשת DataGrid), רשומות בקשר אב ובנים, רשת היררכית ותרשים. כאשר לפקדי התצוגה ישנה יכולת לתקשר עם פקדי הנתונים, באמצעות איגוד נתונים עם תוכני הרשומות של טבלאות המסדים.

[עריכה] תתי גרסאות

שגרה באקסל שמעלה בריבוע בטור Y את איברי טור X

ישנן שתי תתי גרסאות נפוצות לVisual Basic:

Visual Basic For Applications - VBA, שמיועדת לשילוב בתוכנות אחרות, כגון כל תוכנות המוכללות בחבילת האופיס של מיקרוסופט וביניהם Word וExcel. גרסה זו מאפשרת הרחבת יכולות ואוטומציה של תוכנה קיימת בידי המשתמש, ושימוש גמיש וחזק בפונקציונליות של התוכנה שמכילה אותה. כל המאקרו בתוכנות האופיס הן למעשה קוד של Visual Basic (ניתן לראותו על ידי לחיצה על Alt-F11).
VBScript - גרסה מוקטנת של Visual Basic המשמשת לכתיבת קטעי קוד קצרים (Scripts) שמורצים על ידי תוכנות אחרות. דוגמאות לשימושים כאלו:
- מערכת ההפעלה חלונות יכולה להריץ VBScript שמשמשים בדרך כלל לפעולות אחזקה (נפוץ בעיקר בארגונים). ישנם מספר וירוסים שכתובים ב-VBScript (סיומת VBS). הם עושים שימוש בקבצים אלו כשהם מועברים בדואר אלקטרוני.
- IIS - שרת האינטרנט של מיקרוסופט, מריץ דפי Active Server Pages - ASP שכתובים ב-VBScript.
- ניתן להריץ VBScript בתוך דפדפן האינטרנט "אקספלורר", כתחליף לא פופולרי ל-JavaScript.

[עריכה] מגבלות השפה

מגבלות השפה נוגעים לכמה תחומים עיקריים:

[עריכה] מגבלות ביכולתה ליישם אובייקטים

בשפה זו התמיכה בתכנות מונחה עצמים חלשה וחלקית. מבין שלושת מאפייני תכנות מונחה עצמים יש בשפה תמיכה רק בכימוס: ניתן ליצור אובייקט עם מאפיינים שיטות ואירועים. אבל לא ניתן להוריש אותו לאובייקט אחר. וממילא לא ניתן לעשות פולימרפיזם.

[עריכה] מגבלות בתחביר השפה

שפת ה-VB חסרה גמישות תחבירית הקיימת בשפות תכנות רבות ומבחינה זו היא שפה מסורבלת. דוגמאות לכך הן אי האפשרות להכריז משתנה ולאתחלו באותה שורה, אי האפשרות לאתחל מערך בעת ההגדרה, אי האפשרות להגדיר משתנה לוקלי בתוך לולאת For, אי האפשרות לתחם הערה בין שני סימנים (בכל שורה יש להגדיר את ההערה מחדש), חסרון של אופרטורים בצירוף שווה לביצוע פעולות על המשתנה עצמו, מבלי לכפול אותו בפקודת ההשמה. צורך בשימוש בתו מיוחד כדי ליצור המשכיות בין פקודות בשורות נפרדות, השמה לפונקציה באמצעות שם הפונקציה ולא פקודת Return שסרבלה את שינוי שם הפונקציה ועוד.

[עריכה] פונקציונליות

שפה זו חסרה את היכולות לכתוב שירותי חלונות. היא גם חסרה את היכולות לכתיבה של תהליכונים מבלי לעשות שימוש ב-Windows API, וחסרה את האפשרות לעשות שימושים במצביעים. מלבד זאת נצרכה לעשות שימוש ב-Windows API לצורך דברים רבים, חלקם טריוויאלים. לטיפוסי Variant הייתה תקורה גבוהה בנפח הזיכרון, לעומת שפות בעלות טיפוסיות חזקה. בהרבה תחומים תכנותיים כמו תקשורת ווידאו חסירה ל-VB תשתית ראויה בשפה עצמה, והיא מושלמת באמצעות פקדי ActiveX שנכתבים לרוב בשפת C++. גם לא ניתן לכתוב בשפה זו מערכות תשתיתיות כמו מערכות הפעלה וכדומה.

[עריכה] איטיות בזמן ריצה

מהירות הריצה של שפה זו איטית יחסית לשפות כמו C, C++ ופסקל. בפעילות חישוביות כמו חיפושים ומיונים ניכרת האיטיות שלה. ולכן היא לא מתאימה לכתיבה של עיבודים כבדים כמו עיבודי וידאו.

חלק ניכר ממגבלות שפה זו תוקנו ב-VB.NET. כיום מיקרוסופט איננה תומכת כבר בסביבת פיתוח זו, אף שלא מעט מתכנתים של שפה זו ממשיכים לתכנת בה ולא מהגרים לסביבת הדוט נט.

[עריכה] דוגמה לקידוד של VB

[עריכה] תוכנית שלום עולם

Sub main()
   msgbox("Hello World!") 
End Sub

[עריכה] פונקציה שמחזירה את המספר הגדול מבין שניים

Function MaxOf(Number1 As Long, Number2 As Long) As Long
        If Number1 >= Number2 Then
         MaxOf = Number1
        Else
            MaxOf = Number2
        End If
End Function

פונקציה זו ששמה MaxOf, מקבלת שני מספרים ומחזירה את הגדול ביותר. ניתן לראות בפונקציה זו את המבנה הטיפוסי של VB, שבו כל מבנה מסתיים, בEND, דבר המקל על קריאותה של התוכנה, לעומת שפות הC למיניהן אפשר לקבל בסיום קוד רצף של סוגריים מתולתלות, שקשה לדעת איזו שייכת לאיזו פקודה.

[עריכה] Visual Basic .NET

ערך מורחב – Visual Basic .NET

גרסת 2005 של VB.NET

גרסה זו של ויז'ואל בייסיק שהוכרזה לראשונה בפברואר 2002, (ב-2003, סוף 2005, וסוף 2007) עברה מקצה שיפורים נוסף לכיוונם של השפות העיליות. אם בגרסה 6 הוסיפו אובייקטים, יכולת קומפילציה, יצירת אובייקטי Active X וקובצי DLL, בגרסה זו הושלמה יכולת תכנות מונחה עצמים במלואה, עם אפשרות של ירושה, העמסת אופרטורים, דריסת והצללה פונקציות. כמו כן, הוספה גמישות לתוכנה למשל ביצירת תהליכונים. התחביר שונה כך שיהיה תואם יותר לתפיסות המקובלות. נוספו אובייקטים וספריות רבות שמקלות על עבודת התכנות. השפה החדשה מתבססת על סביבת NET Framework. של מיקרוסופט, שהוסיפה יכולות נרחבות שכלל לא היו קיימות בגרסאות הקודמות כמו כתיבת ישומי ושירותי רשת וטפסי Web, וחיזוק העבודה עם בסיסי נתונים באמצעות ה-ADO.NET. התוכנה הפכה להיות רב פלטפורמית, ואפשר לפתח בה ישומים להתקנים ניידים, לשולחן העבודה (desktop) וישומי אינטרנט. הוספה לה יכולת תקשורת עם שפות תכנות אחרות הכלולות בדוט נט, באופן שמאפשר מיחזור קוד משפה לשפה, ללא צורך של כתיבה מחדש. שינוי התחביר של ה-VB והכללתה בסביבת הדוט נט, הפך את התכנות בה ליותר מסובך, וחייב המרה של הגרסאות הקודמות, דבר שעורר תרעומת אצל חלק ממתכנתי ה-VB, עם זאת השינויים הרבים שהיא עברה, הפכו אותה למעשה משפת נישה שמיועדת לממשקים ובסיסי נתונים, למעמד של שפה מובילה בפלטפורמת NET Framework, בעלת מעמד דומה לשפת C#.

[עריכה] ראו גם

רשימה של שפות תכנות

[עריכה] לקריאה נוספת

בריאן שילר וג'ף ספונטס, Visual Basic 6 - סדנת לימוד, מהדורה אנגלית: QUE, מהדורה עברית: הוד עמי, 1999, 1024 עמ', בעריכת יצחק עמיהוד.
מייקל הלוורסון, Visual Basic 6 - צעד אחר צעד ערכת לימוד, מהדורה אנגלית: Microsoft Press, מהדורה עברית: פוקוס מחשבים, 1999, 678 עמ', בתרגום ענת קדם בן צבי.

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ספר לימוד בוויקיספר: Visual Basic

דוקטור ויבי - אתר המסביר רבות בנושא
מדריך ללימוד Visual Basic
מדריך ללימוד VB ודוט נט
האתר הרשמי של השפה בגרסה החדשה
להורדה של גרסה חינמית ועדכנית של ויזואל בייסיק, להתנסות, באתר מיקרוסופט
אוסף פקדים חיצוניים כלליים לויזואל בייסיק.
אוסף פקדים חיצוניים לתכנות אודיו בויזואל בייסיק.

[עריכה] הערות שוליים

^ הצגה של הגרסה, אתר יוטיוב

[0] הצגה של הגרסה, אתר יוטיוב

[1]