הם היו עשרה

הם היו עשרה
בימוי	ברוך דינר
תסריט	ברוך דינר, גבריאל דגן ומנחם שובל
עריכה	הלגה קלר
שחקנים ראשיים	עודד תאומי, בומבה צור, ליאו פילר, גבריאל דגן, יהודה גבאי, ניסים עזיקרי, איתן פריבר, ישראל רובינצ'יק ונינט דינר
מוזיקה	גארי ברתיני
צילום	ליונל ביינס (אנגליה)
מדינה	ישראל
הקרנת בכורה	1960
שפת הסרט	עברית
	דף הסרט ב־IMDb

הם היו עשרה הוא סרט קולנוע ישראלי שיצא לאקרנים בשנת 1960 ונחשב לאחד הסרטים החשובים בתולדות הקולנוע הישראלי.

את הסרט ביים ברוך דינר והופיעו בו בין היתר עודד תאומי, בומבה צור, ליאו פילר, גבריאל דגן, יהודה גבאי, ניסים עזיקרי, איתן פריבר, ישראל רובינצ'יק ונינט דינר. את התסריט כתב דינר יחד עם גבריאל דגן ומנחם שובל. הסרט התאפיין במיעוט שימוש באביזרים, בצוות שחקנים קטן ובצילום איטי.^[1] ערכה את הסרט הלגה קלר. הסרט צולם ליד המושב שגב.^[2]

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלילת הסרט עוסקת בחבורת חלוצים המקימים מושב שיתופי בארץ ישראל. בחבורה תשעה גברים ואישה - מניה. הסרט עוסק באתגרים העומדים בפני הקבוצה: יחס השלטונות העות'מאנים, יחס השכנים הערבים, בעיות קיומיות (מלריה, מחסור במים) וגם היחסים הפנימיים בקבוצה.

פרשנויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על הסרט נכתבו פרשנויות וניתוחים רבים. החוקרת אלה שוחט מציינת, כי השימוש בשפות המקוריות של כל אחת מן הדמויות (החלוצים מדברים רוסית, הערבים ערבית), וניסיונם של החלוצים לתקשר בערבית מסמל את פתיחותם.^[1]

חוקר קולנוע נוסף, ניצן בן שאול, ניתח את הסרט בהשוואה לסרט "צבר", וטוען, כי בעוד שהקונפליקט בין יהודים לערבים ב"צבר" עוסק במשאבים; ב"הם היו עשרה" הוא קונפליקט על חוק וסדר, הטומן בחובו אפשרות לפתרון.

מבקר הקולנוע אורי קליין כתב כי "המושגים בית וקהילה, כפי שהם מתוארים ב("הם היו עשרה"), מעורערים: הבית הוא ארעי, הקהילה מורכבת מיחידים שאינם משתלבים לקולקטיב, למרות הטקסים החברתיים שהם משתתפים בהם הכוללים קטעי שירה משותפת ואפילו קטע של ריקוד חסידי בעת הקציר".^[3]