חן שיינברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חן שיינברג
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 21 באוגוסט 1972 (בן 51) עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מועדפת סרט ניסיוני עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

חן שינברג (נולד ב-21 באוגוסט 1972) הוא קולנוען אקספרימנטלי ודוקומנטרי ואמן וידאו. מרצה לקולנוע ואוצר של קולנוע אקספרימנטלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיינברג בוגר תוכנית התואר השני לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב בהצטיינות יתרה.

אוצר[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיינברג אוצר של קולנוע אקספרימנטלי במסגרות שונות, בין השאר הוא אוצר הקולנוע האקספרימנטלי של המרכז לאמנות עכשווית (CCA) בתל אביב. במסגרת זו הוא אצר את תוכניות OFF שהוצגו בסינמטקים של תל אביב וירושלים, בתמיכת קרן משפחת אוסטרובסקי, ועסקו בקולנוע האוונגרד האמריקאי של שנות ה-60. תוכנית OFF-4 האחרונה שאצר[דרושה הבהרה] עסקה בקשר שבין הקולנוע האוונגרדי לקולנוע ההוליוודי, כשהתוכנית הראשונה עסקה בקשר שבין הבמאי ג'ורג' לוקאס לקולנוען האוונגרדי הקנדי ארתור ליפסט.

כמו כן אצר את התערוכה "שפת ילדים" (2013) במוזיאון הרצליה לאמנות ואת תערוכת היחיד "כוכב הבאר" של אורלי הדרי בבית האמנים בירושלים. בשנת 2010 אצר רטרוספקטיבה של סרטיה של המשוררת והקולנוענית האוונגרדית רחל חלפי בפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2010 ובפסטיבל הסרטים הבינלאומי של אוברהאוזן (2016). בנוסף אצר מיני-רטרוספקטיבה ראשונה מסוגה בארץ של הקולנוען הלטבי הרץ פרנק, ממקימי האסכולה של הקולנוע הדוקומנטרי בריגה, בפסטיבל הקולנוע של ירושלים 2012, ותוכנית מסרטיה של אמנית האנימציה, המיצג והווידאו קת'י, רוז בפסטיבל 'אפוס' 7 - במרץ 2016.

במאי סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינברג ביים את סרט התעודה "נושאי המגבעת - שמיים שרוטים של גלויה" (1998) שעסק בלהקת הרוק "נושאי המגבעת", סרט שהפך לסרט פולחן והוצג בהקרנות חצות בסינמטק תל אביב ב-1998 ו-1999 במהלך 4 חודשים רצופים וזכה ב־2 פרסים בתחרות מוגרבי - פרס חבר השופטים ובפרס העריכה, הסרט גם הוקרן בערוץ 2. כמו כן ביים את הסרט הדוקומנטרי על עיתונאי הרוק קובי אור "אור קשה - אור רך" (2000) שגם הוא הוקרן בערוץ 2, את הסרט "קטי" (2006) המתעד את אשתו העיתונאית קטי דור בשנותיה הראשונות כאם, אשר הוקרן בערוץ 8.

אחד מסרטיו האקספרימנטליים הוא "פרכוס" (Convulsion) משנת 1998[1], המציג חיפושית השכובה על גבה ואיננה יכולה להתהפך. הסרט הוצג לצד סרטים נוספים של שינברג ("היונה האילמת", "לאחר מתקפת הארבה", "עיוורת") בגלריית וייטצ'אפל בלונדון בשנת 2013, בתוכנית מיוחדת שאצרו ד"ר ענת פיק וסילקה פנסה.

כמו כן הוצג "פרכוס" במוזיאון הקולנוע של אוסטריה בווינה, באותה תוכנית יחד עם סרטיהם של הקולנוענים כריס מרקר וז'אן פיינלבה. הסרט גם הוצג בפסטיבל אוברהאוזן, אחד הפסטיבלים המובילים בעולם לקולנוע אקספרימנטלי ב-2011, בתוכנית התימה של הפסטיבל שהוקדשה לייצוג בעלי חיים בהיסטוריה של הקולנוע והווידאו-ארט מאז שנת 1891 ועד לימינו, ובתערוכת היחיד של שינברג בשנת 2001 במוזיאון הרצליה לאמנות.

מרצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיינברג גם מרצה לקולנוע במסגרות שונות.

בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] מלמד בסמינר הקיבוצים – בחוג לאמנות בקלישר ובחוג לקולנוע ותקשורת, באוניברסיטת תל אביב, באוניברסיטה הפתוחה, בבית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה, בבצלאל - המחלקה לאמנויות המסך, בשנקר - בחוג לאמנות ובמוסררה - בית הספר לצילום, מדיה ומוזיקה חדשה.

בשנים 2010 וב-2011 נבחר למרצה מצטיין באוניברסיטת תל אביב.

תערוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שינברג הציג תערוכות יחיד וקבוצתיות במוזיאון הרצליה לאמנות ("שאון", 2001)[2] במוזיאון חיפה לאמנות ("כפות", 2006)[3], במוזיאון ישראל, במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון ובגלריות שונות ברחבי הארץ. יצר עבודות וידאו למחול. עבודותיו נמצאות באוסף מוזיאון חיפה לאמנות.

ב-2008 הקים את "מועדון הקולנוע הניסיוני" המקיים ערבים פתוחים לקהל הרחב, בהם מוקרנות, בליווי הרצאותיו של חן, עבודות של אמנים ובמאים מכל העולם.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיינברג נשוי לראש דסק הבריאות של כאן חדשות קטי דור ואב לשני ילדים, מתגורר בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ חן שינברג, נ. 1972פרכוס, 1998וידיאו6237-06 - אוסף המוזיאון, באתר מוזיאוני חיפה - שישה מוזיאונים במסגרת אחת
  2. ^ חן שינברג, באתר www.herzliyamuseum.co.il
  3. ^ חן שינברג: כָּפּוֹת, באתר מוזיאוני חיפה - שישה מוזיאונים במסגרת אחת