סרט פולחן

סרט פולחן (או סרט קאלט - מאנגלית: Cult film) הוא סרט שמושך קבוצה נאמנה של מעריצים אובססיביים או סרט שנשאר פופולרי לאורך שנים רבות בקרב קבוצת חסידים.

במקרים רבים, סרטי פולחן כשלו בנסיון לרכוש הצלחה בקרב הציבור הרחב בעת שיצאו לראשונה לאקרנים, אך לא תמיד. סרטי פולחן רבים מתאפיינים במקוריות, חדשנות ושבירת מוסכמות.לעתים תגובת הקהל לסרטי פולחן היא לא מה שציפו יוצרי הסרט, למרות שלרוב סרטים שהפכו לסרטי פולחן החלו את דרכם עם אלמנטים או תוכן חריגים (לעתים אף חתרניים כגון סרטיו של ג'ון ווטרס "ספרי" בכיכובו של הדראגיסט דיוויין).

הסרט שנחשב לדעת מבקרי קולנוע וצופים רבים לסרט הפולחן הבולט ביותר, הוא "מתקפת העגבניות הרצחניות", ולאחר מכן "מופע הקולנוע של רוקי", בבימויו של ג'ים שרמן. סרט זה מוקרן שוב ושוב ברחבי העולם להנאתם של חסידיו, הנוהגים לשיר את מילות השירים לאור נרות, ולעתים אף להתחפש בדומה לדמויות מן הסרט. סרטים אחרים הם סרטי חבורת מונטי פייתון ובייחוד "בריאן כוכב עליון", סדרת "אמריקן פאי", וסרטי "מלחמת הכוכבים".

סרטים נוספים שזכו למעמד של סרטי פולחן הם סרטים סוריאליסטיים הנוגעים במוזיקה אלקטרונית, שימוש בסמים והזיות למיניהן, כדוגמת או "טריינספוטינג" הבריטי, "קאובוי של חצות" , "יצרים בדם" ו"רקוויאם לחלום" האמריקאיים , ו"משהו טוטאלי" ו"הכוכב הכחול" הישראליים.

ברוסיה תרם סרט הפולחן קין-דזה-דזה! מילים וביטויים לסלנג הרוסי.

בישראל נחשבים כסרטי פולחן "סרטי בורקס" אחדים: "משפחת צנעני", "גבעת חלפון אינה עונה", "צ'ארלי וחצי", "חגיגה בסנוקר", "ספר נשים" ועוד, לצד סרטי דרמה הנוגעים בעצב החוויה הישראלית הקולקטיבית כגון: "הלהקה", "מציצים", "דיזנגוף 99", "אסקימו לימון", "אלכס חולה אהבה" ואחרים.

לצדם של סרטי הקאלט, עומדות סדרות הקאלט, שעם השנים הפכו למצוטטות בקרב חלקים רחבים מן הציבור: אחד העם 1, החמישייה הקאמרית, זהו זה! וכו'. כמו כן, המערכונים של הגשש החיוור נחשבים לקאלט.

קישורים חיצוניים

• נירית אנדרמן, קווים לדמותם של סרטי הפולחן, עכבר העיר, 16 באפריל 2010

ערך זה הוא קצרמר בנושא קולנוע. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.