רחל חלפי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רחל חלפי
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1939 (בת 85 בערך)
תל אביב, פלשתינה (א"י) המנדט הבריטיהמנדט הבריטי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום ישראלישראל ישראל
עיסוק משוררת
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1973
בן זוג חיים תדמון
פרסים והוקרה פרס ביאליק (2006)
פרס אקו"ם (2015)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

רחל חלפי (נולדה ב-1939[1]) היא משוררת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלפי היא ילידת תל אביב ומתגוררת בה. בשירותה הצבאי הייתה כתבת צבאית, ובהמשך עבדה כעורכת תוכניות דוקומנטריות בקול ישראל, כבמאית סרטי קולנוע וטלוויזיה וכעיתונאית. למדה באוניברסיטה העברית לתואר שני, והמשיכה את לימודיה בארצות הברית באוניברסיטת ברקלי ובמכון האמריקאי לקולנוע. היא עבדה בקול ישראל כקריינית ועורכת בטלוויזיה הישראלית, יצרה סרטים דוקומנטריים ולימדה קולנוע ותסריטאות במסגרת החוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל אביב וספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב.

חלפי זכתה בפרסים רבים על יצירתה בישראל ובשאר העולם, ובהם פרס ראש הממשלה, ופרס ביאליק לספרות על ספרה "מקלעת השמש" ועל מכלול יצירתה לשנת 2006.

ב-2015 זכתה חלפי בפרס אקו"ם ע"ש דליה רביקוביץ' לשירה ופרוזה על מכלול יצירתה.[2] בנימוקי השופטים נאמר: 

”שירתה היא יצירה נועזת וחדשנית שחוקרת בלי לאות, בסקרנות רעננה, את העולם ואת השפה המתארת אותו. בשלל אמצעים אמנותיים, לשוניים וטיפוגרפיים היא ממציאה מוזיקה פוליפונית משלה ומפרקת את גבולות השיר כדי לבדוק את האטומים שלו ולהקימו מחדש על סף תהום. היא נעה בין הדברים הוודאיים מתוך תהייה וספקנות המציבות סימני שאלה רבים אך גם שבות ומגלות את היופי שבעצם הקיום. השילוב בין יפעה לחרדה, בין טרגיות להומור, בין רצינות לקלילות הוא מן המאפיינים המרכזיים בשירי רחל חלפי, מן היוצרים החשובים והמקוריים בשירה העברית כיום”.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רחל חלפי באה ממשפחה של אמנים. דודה, אברהם חלפי, היה משורר ושחקן תיאטרון; אביה, שמשון חלפי, היה משורר וממתעדי ראשית תל אביב; ואמה, מרים ברוך חלפי, היתה פסלת ומשוררת.

נשואה לסופר ולמתרגם ובעבר שדר וקריין בקול ישראל, חיים תדמון.

ספרי שיריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שירים תת-ימיים ואחרים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1975
  • נפילה חפשית, עכשיו, 1975
  • זיקית, או עיקרון אי-הוודאות, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1986
  • חומר, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1990
  • אהבת הדרקון, הקיבוץ המאוחד, 1995
  • נוסעת סמויה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999
  • מקלעת השמש - מבחר 1975–1999, מסה: דן מירון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002
  • תמונה של אבא וילדה, קשב לשירה, 2004
  • פרטים סודיים מתוך הקלסר השקוף, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2007
  • מכשפות, קשב לשירה, 2009
  • תמונה של אמא וילדה, קשב לשירה, 2010
  • ספר היצורים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2011
  • סין, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013
  • שוליים, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2014
  • בלט על הקרח, קשב לשירה, 2015
  • תרשימי זרימה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017
  • קרקס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019
  • פרפר הפוך, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2019
  • פַּנְגֵיאָה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2023

סרטים שהפיקה (כתבה וביימה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שידוכין (1970)
  • אפשרויות או כחול הזקן ואני (1983)
  • חלומה (1987)

ספר פרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כחול נגד עין הרע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2012

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דן מירון, הקול האורפיאי: עיונים בשירתן של משוררות ישראליות, כרך 1: בת־מרים, נורית זרחי, רחל חלפי, הוצאת אפיק, 2017.
  • דן מירון: "לָעוּץ מציאוּת, לָלוּש חֹשך, לברוא קול" (מסה מקיפה בתוך "מקלעת השמש", הקיבוץ המאוחד, 2005)
  • אריאל הירשפלד: "אל הקצה המבהיל בעליל של הספק", על "מקלעת השמש". הארץ, תרבות וספרות, 16 באוגוסט 2002.
  • עינת יקיר: "הייתי העב"ם המוזר ביותר שראיתי", על "מקלעת השמש". 'מעריב', 17 במרץ 2006.
  • אברהם בלבן: "האני ומרחבי היקום", ידיעות אחרונות, המוסף לספרות, 27 ביוני 1979.
  • אברהם בלבן: "החומריות של הרוח", 'ידיעות אחרונות', המוסף לספרות, 23 בנובמבר 1990.
  • אברהם בלבן: "הערות מבוא לשירת רחל חלפי", עכשיו, חוב' 62 (חורף תשנ"ה, 1995).
  • מעין הראל: "אני אמרתי ברור. אני לא פיספסתי", על "מקלעת השמש", 'הארץ', ספרים, 15 במרץ 2006.
  • יונדב קפלון: "היסחפות מול תודעה עצמית", על "חומר", מאזנים, ספטמבר אוקטובר, 1992.
  • אלי הירש: "רוח על פני תהום", על "מקלעת השמש", 'ידיעות אחרונות', 4 בנובמבר 2005.
  • כרמית מירון: "לתמונת אבא", על "תמונה של אבא וילדה", עתון 77, גיליון 299, פברואר 2005.
  • ורד אריאל: "מחט בווריד הצוואר", על "תמונה של אבא וילדה", מעריב, 26.11.04.
  • מירי פז, מראיינת: "הצצה ל'חדר החושך' של משוררת", ריאיון עם צאת המהדורה הראשונה של "מקלעת השמש", 'ידיעות אחרונות', 10 במאי 2002.
  • רפי וייכרט: "רחל חלפי/ חומר", 'עכשיו', חוברת 56, אביב 1991.
  • רפי וייכרט: "חיים בין הקצוות", 'ידיעות אחרונות', 31 במרץ 1995.
  • רפי וייכרט: "קיום ויקום", על "אהבת הדרקון", 12.5.95.
  • רפי וייכרט: "זה כמעט אושר", על "נוסעת סמויה", 'מעריב', 9.7.99.
  • רפי וייכרט: "משוררת את חדוות הבריאה", על המהדורה הראשונה של "מקלעת השמש", 'מעריב', 28 ביוני 2002
  • גבריאלה אביגור-רותם: "מסע ארוך אל תוך התוהו", על "נוסעת סמויה", 'הארץ', ספרות ותרבות, 30 ביולי 1999.
  • לאה שניר: "גלים של עווית ביקום", 'מעריב', 13 באוקטובר 1989
  • לאה שניר: "שירים תת-ימיים ואחרים", 'מאזנים', יוני 1991.
  • לאה שניר, מראיינת: "להיזרק אל עולם הצורות", שיחה עם צאת "אהבת הדרקון", 'משא', 1995.
  • זיוה שמיר: "אבני תוהו ואבני קיום", על "נוסעת סמויה", 'מאזנים', 1999 או 2000.
  • רחל גיורא: "חומר מאת רחל חלפי", 'נֹגה', סתיו 91.
  • יהודה אגמור, מראיין וכותב: "במעלה מדרגות הנסתר", 'חיים אחרים', אוגוסט 2003.
  • ציפי שחרור, מראיינת: "פרשיות אהבה סוערות עם שירים", 'נעמת', ינואר, 1988.
  • דנה אמיר: "דוּאט חושני של כאוס ותודעה", על "נוסעת סמויה", 'דימוי' 21, 2000.
  • עודד וולקשטיין: "ריב עם המלים השקופות", על "מקלעת השמש", 'הארץ', ספרים,15.5.02
  • רן יגיל: "שיר אחד והערה – בְּדל עשב", 'מעריב', 29.6.07.
  • נוית בראל: "על פרטים סודיים מן הקלסר השקוף", 'עתון 77', דצמבר, 2007.
  • ראובן דותן: "עקרון אי הוודאות, כיוונים ומשמעויות", על "זיקית או עקרון אי הוודאות", 'מאזנים', יוני 1986.
  • ראובן דותן: "לגעת בחושך, לגעת באור", על "אהבת הדרקון", ב'הרהורים על שירה', 1998, הוצאת ירון גולן.
  • רות קרטון-בלום: "השיר הלולאתי – על תבניות פוסט-מודרניות בשירה" ,'אפס-שתיים', חורף 93.
  • חוה פנחס-כהן: "רחל חלפי, כשהסורק מתבונן בך", גלובס, 31.3.95.
  • יהודית שרגל: "גודש צבעים ומראות", 'על המשמר', 14.11.75.
  • גבריאל מוקד: "הרחק מפולחן הסנובה", 'ידיעות אחרונות', המוסף לספרות, 25 ביוני 1976.
  • מ. משב: "פירמידות אינן מתהפכות", 'מעריב', המוסף לספרות, 23 ביולי 1976.
  • מרים איתן: "מניפת האפשרויות" על "זיקית, או עיקרון אי-הוודאות", כותרת ראשית, 2.7.86.
  • רינה קלינוב: "המעוגל והקורע", על "זיקית או עקרון אי הוודאות", 'עתון 77', גיליון 93, 1987.
  • אילן שיינפלד, מראיין: "מובַּייל של גלקסיות נשברות", על המשמר, 3.8.90.
  • "זה עובר דרכי – למרות אני", 'הארץ', ספרים, 16.11.05
  • רחל חלפי: "מבלפת את עצמי ונהנית", 'ידיעות אחרונות', 27.5.05.
  • מזל קאופמן: "כי בהתחלה ובסוף הנפש", על "תמונה של אבא וילדה", 'מאזנים', ספטמבר 2005.
  • יערה בן דוד: "תכולה רב-שכבתית", 'מאזנים', כרך פ"א, 2007.
  • רן יגיל: "בדל עשב", 'מעריב ספרות', 17.2.08
  • עינת יקיר: על מכשפות, 'עיתון 77', מאי 2010, Time Out תל אביב, 9.7.09.
  • יעקב בר-און: מכשפות במשפחת המשוררים", מקור ראשון, 2.10.09.
  • ארז שוויצר: "לסלוח זה לעוף הפוך", 'הארץ ספרים' 22.7.09.
  • רן יגיל: "אבק קסמים", 'מעריב, תרבות', 29.5.09.
  • חגית גרוסמן: על "מכשפות", 'מאזנים', קיץ, 2009.
  • אלי אליהו: "הרי את מכושפת לי", 'גלריה, הארץ', 7.5.09.
  • אלי הירש: על "עיר", פואמה של רחל חלפי ב"עיר מקלט", 'ידיעות אחרונות', 28.5.09
  • ד"ר שמואל דובדבני: "נשיות ואלימות: הקולנוע של רחל חלפי", ynet תרבות ובידור, 15.7.10
  • ארז שוויצר: על "אריה-ים" מתוך ביקורת על שבו, 'הארץ ספרים', 29.12.10.
  • חגית גרוסמן: "אהבתי לשבת ולדבר איתך",'מקור ראשון', 1.7.11.
  • יובל גלעד: "שירי אהבה לעולם אחר", עיתון 77, יולי-אוגוסט 2011.
  • ארז שוויצר: על "שירים לדניאל" ועל "ספר היצורים", 'הארץ', 13.7.11.
  • קובי קמין: על "תמונה של אמא וילדה" ב"חדשים ומומלצים", 'גלובס', 22-21.2.11.
  • יערה בן דוד: "יומן מסע של פרידה מתמשכת" על שירי "תמונה של אמא וילדה", 'במבוך המראות', הוצאת כרמל, 2012.
  • חגית גרוסמן: "אהבה לפרפר, לשמיכה ולחלון", 'מקור ראשון', 2.3.12.
  • רחל חלפי, אהבה מופרעת בלוז, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 328–333, הוצאת כרמל, 2017.

ביקורת על ספרי הפרוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יורם קניוק: "מאחורי הכסף יש סיפור", על נובלה של רחל חלפי, 'הארץ, ספרים', 15.9.10.
  • ירון אביטוב: "ספר לנו סיפור", זמן ירושלים, 31.12.10.
  • יוני ליבנה: "תיאטרון בובות", 'ידיעות אחרונות', 24.2.12.
  • מוטי פוגל: "חמסה חמסה", עכבר העיר, 17.5.12.
  • עידו באלס: "כותבת בעיניים עצומות", ראיון ב'גלריה, הארץ', 18.5.12

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משיריה:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
דויד גרוסמן, אפרים סידון, חיה שנהב
פרס ביאליק לספרות יפה
במשותף עם אורי אורלב, רות אלמוג

2006
הבא:
ישעיהו קורן, ישראל אלירז, עודד בורלא