יוחנן ברויאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יוחנן ברויאר
פרופ' יוחנן ברויאר
פרופ' יוחנן ברויאר
לידה 19 באוגוסט 1954 (בן 69)
רחובות, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ישראל
תרומות עיקריות
חקר לשון חז"ל, העברית שבתלמוד הבבלי והארמית הבבלית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוחנן בְּרוֹיֶאר (נולד ב-19 באוגוסט 1954) הוא בלשן ישראלי, פרופסור אמריטוס בחוג ללשון עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. עוסק בחקר הלשון העברית והלשונות השמיות הקרובות אליה. עיקר מחקרו מוקדש לחקר לשון חז"ל.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוחנן ברויאר נולד ברחובות לרב מרדכי ברויאר, בתקופה ששימש כמורה בישיבת הדרום ברחובות. הוא למד בישיבת הר עציון, ולאחר מכן בישיבת נצח ישראל בירושלים אצל הרב ישראל זאב גוסטמן. את השכלתו האקדמית רכש בחוגים לתלמוד וללשון העברית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנות ה־80 של המאה ה־20 הורה במכינה לתלמוד של החוג לתלמוד באוניברסיטה העברית. הצטרף לחוג ללשון עברית ושימש בין היתר כראש החוג. שימש גם ראש היחידה להוראת עברית בבית הספר לתלמידי חוץ לארץ. כמו כן היה חוקר אורח באוניברסיטת קולומביה ומרצה אורח בישיבה יוניברסיטי שבניו־יורק ובאוניברסיטת ייל שבניו־הייבן.

פרופ' ברויאר נבחר לחבר יועץ של האקדמיה ללשון העברית בשנת 2000 ובשנת 2009 נבחר לחבר האקדמיה. שימש יושב־ראש הוועדה למילים בשימוש כללי, ועדת הפרסומים וועדת הדקדוק.

ברויאר מתגורר בירושלים. נשוי לשירה ברויאר, לשעבר מנהלת התיכון לבנות פלך בירושלים, ואב לארבע בנות.

תחום התמחות ומתודולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקריו של פרופ' ברויאר עוסקים בלשון ספרות חז"ל, לשון התנאים ולשון האמוראים, בעברית של התלמוד הבבלי ובארמית הבבלית. כותב ומלמד גם על לשונו של עגנון. עבודת הדוקטורט שלו נכתבה בנושא "העברית בתלמוד הבבלי לפי כתבי היד של מסכת פסחים".

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פרס קוטשר (1980)
  • פרס גולדה מאיר (1986)
  • פרס ורבורג (1990)
  • פרס רוזנטל (1992)

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • העברית בתלמוד הבבלי: לפי כתבי היד של מסכת פסחים, ירושלים תשס"ב
  • מארמית לעברית: שיטת התרגום בהלכות ראו, ירושלים תש"ף
  • ספר הלכות ראו: והוא תרגום עברי קדום לספר הלכות פסוקות, ירושלים תשפ"א

ממאמריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פעל ובינוני בתיאורי טקס במשנה, תרביץ נו (תשמ"ז), עמ' 299–326.
  • על גלגולי לשון חז"ל בתלמוד הבבלי, מחקרי תלמוד, ב, קובץ מחקרים בתלמוד ובתחומים גובלים, ירושלים תשנ"ג, עמ' 91–126.
  • גדול מרב רבי, גדול מרבי רבן, גדול מרבן שמו, תרביץ סו (תשנ"ז), עמ' 41–59.
  • תפקיד המילית "קא" בארמית הבבלית, לשוננו ס (תשנ"ז), עמ' 73–94.
  • הרכיב העברי בארמית של התלמוד הבבלי, לשוננו סב (תשנ"ט), עמ' 23–80.
  • מוצאו והוראתו של הביטוי ממלא מקום, לשוננו סה (תשס"ג), עמ' 249–260.
  • מחלוקת ניקוד וטעמים בחלוקת פסוקים, ספר היובל לרב מרדכי ברויאר, ירושלים תשנ"ב, עמ' 191–242.
  • היסוד המקראי הסמוי בלשונו של עגנון, מחקרי ירושלים בספרות עברית כג (תש"ע), עמ' 215–254.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ משפחת ברויאר


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רש"ר הירש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן ברויאר
 
ציפורה ברויאר (הירש)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רפאל ברויאר
 
שמשון ברויאר
 
יוסף ברויאר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק ברויאר
 
ג'ני ברויאר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ציפורה הנשקה
 
חיה שטרנפלד
 
 
 
מרדכי ברויאר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי ברויאר (היסטוריון)
 
 
 
 
 
 
 
יעקב בר-אור
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהודית הנשקה
 
דוד הנשקה
 
נתן שטרנפלד
 
יוחנן ברויאר
 
אלישבע הכהן
 
אביה הכהן
 
שלמה ברויאר (משגיח)
 
צפורה ברונר
 
שמואל ברונר
 
ישעיהו בר-אור
 
נעמי גפני
 
ישעיהו גפני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעל לוינשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראובן גפני (חוקר)


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יוחנן ברויאר בוויקישיתוף