שמשון ברויאר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמשון ברויאר
Samson Breuer
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 22 באפריל 1891
פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 במאי 1974 (בגיל 83)
ירושלים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אקטואריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת גתה בפרנקפורט עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ארתור מוריץ שנפליס עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרופ' הרב שַׁמשון[1] ברויאר (י"ד בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 - י"ז באייר ה'תשל"ד, 9 במאי 1974) היה אקטואר ומתמטיקאי ישראלי יליד גרמניה. הממונה הראשון על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר (1951–1955), האקטואר והממונה על הביטוח בישראל מקום המדינה ועד הקמת המוסד לביטוח לאומי. והאקטואר הראשי של המוסד בעשור הראשון להקמתו.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בי"ד בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891[2]. בפרנקפורט דמיין, לציפורה (סופי) הירש, בתו של רש"ר הירש, ולרב שלמה זלמן ברויאר שהחל אז בכהונתו בהנהגת הקהילה האורתודוקסית בעיר במקום חמיו ובראשות הישיבה המקומית. הוא נקרא על שם סבו המפורסם. בראשית דרכו למד בישיבתו של אביו, ואף נסמך לרבנות. בא' בסיוון ה'תר"פ, 18 במאי 2020, נישא באשפנבורג לאלזה לאה פרנקל (נפטרה בקרלסרוהה, תרפ"ז, 1927)[2].

בגיל צעיר החל להתעניין במתמטיקה, השלים לימודי מתמטיקה וביטוח סוציאלי במספר אוניברסיטאות בגרמניה (גיסן, היידלברג, שטרסבורג ופרנקפורט) ובהמשך אף שימש כמרצה באחדות מהן.

במלחמת העולם הראשונה (1914–1918) שירת בצבא גרמניה, במהלך המלחמה (1915) השלים את הדוקטורט שלו באוניברסיטת פרנקפורט (נושא התזה "Über die irreduktiblen aulösbaren trinomischen Gleichungen fünften Grades"). ב-1920 החל לעבוד כעוזרו של קרל בוהם (גר') במכון הטכנולוגי של קרלסרוהה (אנ') שם התמנה ב-1926 כפרופסור חבר (שאינו עובד מדינה). במקביל כיהן מ-1926 ועד 1933 כמרצה לאקטואריה באוניברסיטת פרנקפורט.

עם עליית הנאצים לשלטון, איבד את משרתו (אפריל 1933) ועלה לארץ ישראל (אוגוסט 1933) עם משפחתו. המשפחה השתקעה בירושלים והתגוררה בשכונת רחביה[3]. ב-1936 שללו הנאצים סופית את תעודת ההוראה שלו.

בארץ עבד כאקטואר ראשי ב"מגדל חברה לביטוח" (במשך 15 שנה, 1934–1945) וכיועץ למוסדות ובנקים בענייני ביטוח[4]. בהמשך החל לעבוד במקביל כאקטואר והממונה על הביטוח בישראל מקום המדינה ועד הקמת המוסד לביטוח לאומי. במחצית הראשונה של שנות ה-50 כיהן כממונה הראשון על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר[5], ועם הקמת המוסד לביטוח לאומי ב-1955 עבר אליו ושימש בתפקיד האקטואר הראשי של המוסד בעשור הראשון להקמתו, עד לפרישתו לגמלאות ב-1966. בתפקידו זה התריע שוב ושוב על הגירעונות של ענף ביטוח זקנה ושאירים ודרש להעלות את שיעור דמי הביטוח הלאומי[6]. בשנת 1962 הדפיס בהוצאת הביטוח הלאומי את חיבורו הקצר "דרכי ההיוון: לפי חוק הביטוח הלאומי ולפי פקודת הנזיקים".

ברויאר כתב גם חידושי תורה ובירורים בסוגיות התלמוד ובנושאים הלכתיים, אחדים מהם פורסמו על ידו בבמות שונות. מאמר תורני אחד בנושא מתמטי בסוגיית "נתן סאה ונטל סאה", פורסם בכתב העת "המעיין". מאז פטירת אחיו הרב ד"ר יצחק ברויאר ב-1946, העביר במקומו את שיעורו הקבוע בתלמוד בבלי בעיון במשך עשרות שנים עד לפטירתו[7].

הוא נפטר בירושלים י"ז באייר ה'תשל"ד, 9 במאי 1974, ונקבר בהר המנוחות.

ילדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ משפחת ברויאר


 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רש"ר הירש
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שלמה זלמן ברויאר
 
ציפורה ברויאר (הירש)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רפאל ברויאר
 
שמשון ברויאר
 
יוסף ברויאר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יצחק ברויאר
 
ג'ני ברויאר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ציפורה הנשקה
 
חיה שטרנפלד
 
 
 
מרדכי ברויאר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי ברויאר (היסטוריון)
 
 
 
 
 
 
 
יעקב בר-אור
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהודית הנשקה
 
דוד הנשקה
 
נתן שטרנפלד
 
יוחנן ברויאר
 
אלישבע הכהן
 
אביה הכהן
 
שלמה ברויאר (משגיח)
 
צפורה ברונר
 
שמואל ברונר
 
ישעיהו בר-אור
 
נעמי גפני
 
ישעיהו גפני
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יעל לוינשטיין
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ראובן גפני (חוקר)


לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הניקוד החריג על פי עדה כהן, פרופ' שמשון ברויאר, להלן: "קישורים חיצוניים".
  2. ^ 1 2 שמואל בן משה אויערבך (עורך), משפחת אויערבך: צאצאיו של צבי בנימין אויערבך, (שטמבאום (אנ')), ירושלים תשמ"ג, עמ' 15–18, באתר אוצר החכמה
  3. ^ יהושע בן אריה, ירושלים היהודית החדשה בתקופת המנדט: שכונות, בתים, אנשים - כרך א, ירושלים: יד יצחק בן צבי, תשע"ב, עמ' 257. והערה 287 שם.
  4. ^ פרופ' ברויאר ש. - אקטואר ראשי של המוסד לבטוח לאומי, הצופה, 3 באוגוסט 1954
  5. ^ הממונים על שוק ההון, ביטוח וחיסכון לדורותיהם, באתר משרד האוצר.
  6. ^ אהרן גבע, גן עדן של תינוקות בשטח ביטוח־הזיקנה, מעריב, 15 בדצמבר 1959
  7. ^ דוד הנשקה, מה נשתנה? ליל הפסח בתלמודם של חכמים, הוצאת מאגנס, תשע"ו 2016. עמ' טז.