צל בבגדד – הבדלי גרסאות
יצירת דף עם התוכן "{{סרט| |שם הסרט=צל בבגדד{{ש}}''Shadow in Baghdad'' |תמונה=210px |כתובית=כרזת..." |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־21:44, 28 במאי 2015
שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט
פרמטרים ריקים [ שם מקורי, אולפן, מפיץ ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים [ שם הסרט, צלם, תסריטאי, במאי, מפיק, עורך, כתובית ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
![]() | |
בימוי |
דוקי דרור ![]() |
---|---|
שחקנים ראשיים | לינדה מנוחין |
מוזיקה | רונן נגל |
מדינה | ישראל |
הקרנת בכורה | 7 באוקטובר 2013 |
משך הקרנה | 70 דק' |
שפת הסרט | אנגלית, ערבית, עברית |
סוגה |
סרט תיעודי ![]() |
www | |
דף הסרט ב־IMDb | |
![]() ![]() |
צל בבגדד הוא סרט תיעודי משנת 2013 בבימויו של הבמאי דוקי דרור. הסרט מתעד את סיפורה של לינדה עבדול עזיז מנוחין, עיתונאית ישראלית שבצעירותה נמלטה מארץ מולדתה עיראק, במהלך שנות ה-70, ואת הקשר שלה עם עיתונאי עיראקי צעיר שיוצר איתה קשר במאמץ לעזור לה לעקוב אחר היעלמותו של אביה בעיראק זמן קצר אחרי שנמלטה משם. הסרט מדלג בין האירועים בישראל, ירדן ועיראק. הסרט הוקרן לראשונה בפסטיבל הסרטים חיפה [1] והיה בין הגורמים שהובילו לעניין ציבורי בארץ ובעולם, בסיפור היעלמותם של קהילות יהודי ערב. הסרט הוקרן בספריית הקונגרס האמריקאי בוושינגטון עם פתיחת תערוכת הארכיון היהודי-עיראקי ב National Archive.
תקציר העלילה
הסרט נפתח עם מנוחין, עיתונאית ישראלית עצמאית הכותבת לכלי תקשורת בשפה הערבית, כשהיא חוצה את הגבול מישראל לירדן, בניסיון שלא צלח בסופו של דבר, להצביע בבחירות לנשיאות עיראק ב-2010. למרות שמנוחין מתחילה את היום באופטימיות בנוגע ליכולתה להשתתף בבחירות כעיראקית, היא נתפסת ומוחזקת בידי הרשויות העיראקיות בקלפי בשגרירות עד ששירותי הביטחון הירדנים מתערבים בעניין. [2] עם שובה לישראל, מנוחין כותבת בלוג על חוויותיה בירדן, ובעקבות כך פונה אליה עיתונאי עיראקי שמתעניין בסיפור שלה ושל אביה, יעקב עבדול עזיז, שנעלם בעיראק כמה עשורים קודם לכן. יחד עם התעמקות הקשר בין שני העיתונאים, הם מתחילים לחקור יותר ויותר לעומק לתוך העבר של מנוחין, כמו גם זה של הקהילה העיראקית-יהודית, בניסיון למצוא רמזים למה היה יכול להיות גורלו של אביה. בעוד הם נאבקים למצוא רמזים להתחקות אחר עקבותיו של אביה, העיתונאי העיראקי יוצא לרחובות בגדד, סורק את האיזור אל מוסבאח בו מנוחין חיה בעבר עם משפחתה. [3] בינתיים, בישראל, מנוחין מבקרת אנשים שהיו בעבר בקהילה העיראקית-היהודית בבגדד, אלה שהכירו את אביה לפני שהם עצמם נמלטו לישראל, כדי לנסות ולהבין טוב יותר את הנסיבות שבהן אביה נעלם. [4]