אבוטילון השיח
 אבוטילון השיח
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | חלמיתאים |
| משפחה: | חלמיתיים |
| סוג: | אבוטילון |
| מין: | אבוטילון השיח |
| שם מדעי | |
 Abutilon fruticosumGuillemin & Perrottet, 1831 | |
אַבּוּטִילוֹן הַשִּׂיחַ (שם מדעי: Abutilon fruticosum Guill. & Perr) הוא בן-שיח או שיח קטן מדברי (אוהב חום) נדיר ממשפחת החלמיתיים[1]. מין זה מסועף, נופו זקוף למדי, גובהו 40 עד 90 ס"מ ומכוסה שערות הדוקות. כל הצמח מכחיל-מכסיף (ירוק-אפור) ונעים למגע ופרחיו צהובים-כתומים בעלי 5 עלי כותרת ואבקנים מרובים במרכזם. הפרח בדרך כלל סגור, נפתח רק אחר הצהריים ופתוח עד למחרת בבוקר[2]. הפריחה מסוף דצמבר עד יוני ועיקרה במרץ ובאפריל[3].
בית גידול ותפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבוטילון השיח הוא מין טרופי יובשני עונתי (סודני-מדברי), מדרום אפריקה ועד צפון מערב הודו, ומאריזונה ועד ארקנסו ומקסיקו. בישראל הוא מצוי לאורך מצוקי ים המלח כולל אזור עין גדי, נדיר וכתמי בערבה ובנגב המזרחי הנמוך ופזור בהרי אילת הנמוכים[4][2]. הוא שולט באזור אילת, בערבה, ובמדבר יהודה במדרונות סלעיים הפונים מזרחה ודרומה.
בית גידולו של אבוטילון השיח בכיסי סלעים, במדרונות סלעיים ומצוקים במדבר החם באזורים עם ממוצע משקעים נמוך מ-90 מ"מ.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
חלקו הראשון של שם הצמח-אבו טילֻן (أبو طيلون) שאול מערבית (טילֻן, משורש ط و ل בהוראות: גובה, להתארך) נקבע בידי המלומד אבן סינא כשם כולל למשפחת הצמחים. השם חודש במאה ה-18 ונתקבל בידי מתקני ועורכי הלטינית-החדשה.
מורפולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אַבּוּטִילוֹן הַשִּׂיחַ הוא בן-שיח או שיח קטן מדברי (אוהב חום) מסועף וירוק עד בעל שערות הדקות ומפושקים.
הענפים מרובים, זקופים ומסועפים.
הפטוטרת ארוכה. הלוואים קיימים ואינה משתיירים.
העלים מסורגים, פשוטים, גדולים, דמויי לב בבסיסם, מחודדים מעט בקודקודם, קוטרם 3.5 עד 4.5 ס"מ, שפתם משוננת.
הפרחים דו-מיניים, נכונים (בעלי סימטריה רדיאלית), בעלי עטיף כפול ומפורדי עלי-כותרת, צורתם כגלגל או שבשבת וקוטרם 2 עד 3 ס"מ. הפרחים בדרך כלל סגורים, נפתחים רק אחר הצהריים פתוחים עד למחרת בבוקר[4]. הפרחים נפתחים בשעות הבוקר המוקדמות, והכותרת נושרת עוד באותו יום, בשעות החמות[5].
עוקץ הפרח שווה או גדול באורכו מפטוטרת העלה החופה.
אין גביעון מתחת לגביע (לעומת מרבית מיני החלמיתיים).
הגביע בעל 5 עלים מאוחים, פחות או יותר, ונושקים האחד לשני. הוא משתייר לאחר האבקה.
הכותרת בעלת 5 עלים מעוקלים ומעורים בבסיסם עם צינור האבקנים.
האבקנים מרובים, יותר מפי שניים מעלי הכותרת. זירי האבקנים מאוחים לצינור ארוך העוטף את עמוד השחלה.
המאבקים בני לשכה אחת.
השחלה עילית מרובת מגורות, מורכבת מעלי שחלה מרובים ומאוחים (לפחות על ידי עמוד שחלה משותף)[6].
עוקץ הפרי ישר, ארוך פי אחד עד שניים מקוטר הפרי.
הפרי מפרדת עבה המורכבת 8 עד 11 פרודות צפופות שערוכות בדור סביב לעמוד מרכזי (נראית כעוגה המורכבת מפלחים).
הפרודות מעוגלות בראשן ושוליהן מפורדות והן נפרדות מציר המצעית ונפתחות לאורכן בשני קשוות.
בכל פרודה 2 או 3 זרעים.
הפריחה מסוף דצמבר עד יוני ועיקרה במרץ ובאפריל.
גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבוטילון השיח, באתר ITIS (באנגלית)
- אבוטילון השיח, באתר NCBI (באנגלית)
- אבוטילון השיח, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- אבוטילון השיח, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אבוטילון השיח, באתר צמח השדה
- אבוטילון השיח, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- אבוטילון השיח, באתר Tropicos (באנגלית)
- אבוטילון השיח, באתר GBIF (באנגלית)
- אבוטילון השיח, באתר The Plant List (באנגלית)
- אבוטילון השיח, באתר IPNI (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Abutilon fruticosum, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
- ^ 1 2 אורי פרגמן-ספיר, פרחי עין גדי וחוף ים המלח, ירושלים: העמותה לעידוד וקדום שמירת הטבע במזרח התיכון, 2008, עמ' 1
- ^ אבוטילון השיח, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ 1 2 אבוטילון השיח, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
- ^ אבי שמידע, מדריך פרחי הבר בישראל, צמחיית המדבר, כרך ב, ירושלים: בית הוצאה כתר, 1988, עמ' 154
- ^ נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, ירושלים: כנה, 1998, עמ' 429