אבו כאמל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אבו כאמל
أبو كامل شجاع بن أسلم
לידה 850 לערך
אולי מצרים
פטירה 930 לערך
כנראה מצרים
ענף מדעי מתמטיקה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אַבּוּ כַּאמִל שֻׁגַ'אע בְּן אַסְלַםערבית: أبو كامل شجاع بن أسلم; 850 לערך–930 לערך), שנודע גם בכינוי אַלְ-חַאסִב אלְ-מַסְרִיּ (الحاسب المصري – "המְחשב המצרי"), היה מתמטיקאי מצרי.

מעט ידוע על חייו של אבו כאמל. מכינויו משערים כי נולד, חי ופעל במצרים. בספר משנת 988 המתעד את הספרות הערבית במאה ה-10, נמנים תשעה ספרים שכתב אבו כאמל. שלושה מספרים אלה שרדו עד ימינו, ומהם עולה כי אבו כאמל היה אחד מחשובי המתמטיקאים של המאה ה-10, ממשיך דרכו של מוחמד אבן מוסא אל-ח'ואריזמי בהנחת יסודות האלגברה. אבו כאמל עצמו בהחלט מפרגן לאל-ח'ואריזמי, ומציין בספרו: "אל-ח'ואריזמי הוא חלוץ האלגברה, שהגה את העקרונות היסודיים שלה".

ידוע גם כי פיבונאצ'י למד את כתביו של אבו כאמל, ומחקריו התבססו על עבודתו. לכן, אבו כאמל הוא חוליה מקשרת בין האלגברה הערבית של אל-ח'ואריזמי לאלגברה האירופית.

בספרו, "האלגברה", עסק אבו כאמל בשיטות לפתרון משוואות ריבועיות ומשוואות דיופנטיות וביישום האלגברה לפתרון בעיות גאומטריות. אבו כאמל התקדם צעד גדול קדימה כאשר עסק גם בחזקות גבוהות יותר וניסה להתמודד עם משוואות ממעלות גבוהות המתקבלות במהלך פתרון המשוואות הדיאופנטיות. הוא תפש באופן אינטואיטיבי את כללי החזקות המוכרים כיום. כך למשל, אל "x ברביעית" הוא מתייחס כאל "x בריבוע בריבוע". הוא התבסס על שיטותיו של אל-ח'ואריזמי לפתרון משוואת ושיפר אותן.

"ספר המדידות הגאומטריות" הוא ספר הדרכה למודדים ממשלתיים, שהיו צריכים למדוד שטחים לצורכי מיסוי. הספר מפרט שיטות גאומטריות ואלגבריות לחישובי שטחים שונים, מרחקים, ואף נפחים, וכולל דוגמאות חישוביות מפורטות. לחישובים הקשורים במעגל משתמש אבו כאמל בערך 22/7 כקירוב לפאי, שסוטה מהערך האמיתי בכאלפית.

"ספר הדברים הנדירים באמנות החישוב" עוסק בפתרון משוואות מרובות משתנים, שלהן יותר מפתרון אחד. אבו כאמל היה הראשון שהבין כי במתמטיקה אין די במציאת פתרון לבעיה, אלא יש צורך למצוא את כל הפתרונות האפשריים לבעיה נתונה. גם בספר זה מציג אבו כאמל שיטות חדשות לפתרון בעיות שלא היו מוכרות קודם לכן. בנוסף לכך, הוא מגלה מחדש שיטות שהיו ידועות לדיופנטוס, אך עדיין לא היו מוכרות בעולם הערבי, כיוון שספרו של דיופנטוס עדיין לא תורגם לערבית בתקופתו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]