אבו מוסלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

אַבּוּ מֻסְלִם עַבְּד א-רַּחְמַאן בְּן מֻסְלִם אלְ-חֻ'רַאסַאנִיּערבית: أبو مسلم عبد الرحمن بن مسلم الخراساني; בפרסית: ابو مسلم خراساني; 700 לערך–755) היה שר צבא של כוחות בית עבאס ממוצא פרסי-טג'יקי, שהוביל את המהלכים הצבאיים של התנועה נגד שושלת בית אומיה.

אבו מוסלים נולד בבלח' שבח'וראסאן (בצפון אפגניסטן של ימינו) בשנת 700 לערך וגדל בכופה שבעיראק. הוא הפך לתומך בבית עבאס לאחר שנפגש עם בן השושלת במכה, ולאחר מכן הפך לידיד אישי של הח'ליף העתידי א-ספאח. ב-736 התקוממו תושבי כופה נגד בית אומיה, אולם אבו מוסלים לא נטל חלק במרד וצפה מן הצד. עם מותו של השאם אבן עבד אל-מלכ ב-743 נקלע העולם האסלאמי למלחמת אזרחים, והקרע בין הפלגים השונים העמיק. בשלב זה הפך אבו מוסלים למנהיג צבאי והוביל את תומכי בית עבאס לניצחונם. לאחר מות א-ספאח בשנת 755, הוזמן אבו מוסלים לארמון הח'ליפות בידי אחיו ויורשו, אל-מנצור, והוצא להורג משום שנתפש כאיום על יציבות השלטון.

לאחר מותו, התקוממו נגד השלטון תומכיו בח'וראסאן ושרי הצבא שלו, תוך שהם ממציאים לעצמם אמונות (שמקורותיהן באסלאם ובזורואסטריות) בדבר אבו מוסלים. מאמיני התנועות הללו נקראו ח'רמיה. רובם האמינו שהוא לא מת ושהוא אפילו חי בהרים עם הנביא מוחמד וזרתוסטרה ועתיד לחזור ולנקום את נקמתו. הם התקוממו נגד השלטון העבאסי ולא דוכאו לחלוטין עד אמצע המאה התשיעית לפחות.‏[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Goldschmidt, Arthur, A concise history of the Middle East (Boulder, Colorado: Westview Press) pp. 76–77, ISBN 0-8133-38
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה ואישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.