מחוזא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מחוזא
المدائن
Ctesiphon, Iraq, 1932.jpg
מדינה עיראקעיראק  עיראק
קואורדינטות 33°06′N 44°35′E / 33.100°N 44.583°E / 33.100; 44.583
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הקשת הגדולה, 1932

מחוזא (בארמית גם: מדינאתא; בערבית: المدائن; בפרסית: مدائن) הייתה מטרופוליס באימפריה הבבלית, שהשתרעה לאורך גדת החידקל וכללה מספר ערים, ביניהן גם קטסיפון וסלאוקיה.

מפת המטרופוליס

ערים שנכללו במטרופוליס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קטסיפון - העיר העתיקה ביותר שנבנתה בתקופה הפרתית
  • אספאנבור - עיר מהתקופה הסאסאנית המאוחרת
  • ווה אנטיוך-ח'וסרו - נוסדה ב-540 לספה"נ בידי ח'וסרו הראשון, שהושיב שם שבויים מאנטיוכיה
  • ווה ארדשיר - נוסדה בסביבות 230 לספה"נ בידי ארדשיר הראשון, ומוכרת גם בשם "סלאוקיה". בעיר זו הייתה קהילה יהודית גדולה ומקום מושבו של ראש הגולה

בשנת 637 כבשו המוסלמים את המטרופוליס ורוב אנשי החצר והאצולה הסאסאנית ברחו. התושבים שנשארו נדרשו לשלם את מס הג'יזיה. בהמשך גם בני האצולה חזרו להתגורר שם, והקהילות היהודית והנוצרית המשיכו להתקיים.[1] אל-מדאאין שמרה על חשיבותה זמן-מה, אך לאחר הקמת בגדאד והפיכתה לבירת האימפריה, הלכה ופחתה חשיבותה. תרומתה העיקרית הייתה בחקלאות ובייצור מזון.

סלמאן הפרסי, אחד מחברי הנביא, שימש כמושל וכשמת נקבר שם. את הקבר שלו נוהגים לפקוד גם סונים וגם שיעים. הוא שופץ לאחרונה בידי הסולטאן העותמאני מוראט הרביעי בשנת 1905.[1]

הקהילה היהודית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת התלמוד התקיימה במקום ישיבה גדולה. את הישיבה ייסד רב יוסף בר חמא במאה ה-3. לאחר פטירתו ירש את מקומו בנו, רבא, שביסס את הישיבה והביא לפרסומה, במקביל לישיבת פומבדיתא בראשות חברו ובר הפלוגתא שלו, אביי.

מחוזא נחשבת בתלמוד למקום מגורם של אנשים עשירים, חכמים ומפונקים.

לאחר רדיפות קשות של יהודי בבל בידי המלך הסאסאני קבאד הראשון, ששיאן היה בהוצאתו שלהורג של החכם רב יצחק, פתח מר זוטרא, ראש הגולה של הקהילה היהודית בבבל במרד כנגד השלטון הסאסאני, ולאחר שהביס את הצבא הפרסי בעזרת קומץ חיילים הקים שלטון עצמאי בעיר מחוזא ובסביבותיה למשך שבע שנים, כך שבמחוזא קמה האוטונומיה היהודית האחרונה עד לימינו. קיימת מחלוקת בין החוקרים לגבי תיארוך מרד זה[2].

לבסוף עלו צבאות פרס על האוטונומיה היהודית במחוזא וכבשוה - לפי סדר עולם זוטא, הסיבה האלוקית לתבוסה הייתה ההידרדרות הרוחנית שאחזה ביהודים - ומר זוטרא וסבו, ראש הישיבה רב חנינא, נתלו על גשר מחוזא.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דב מרדכי יודלביץ, מחוזא - מחיי היהודים בזמן התלמוד, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ז

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Streck and Morony, “al-Madāʾin”, Encyclopaedia of Islam, 2nd ed., s.v.
  2. ^ Geoffrey Herman, A Prince Without a Kingdom: The Exilarch in the Sasanian Era, Mohr Siebeck, 2012, pp. 295-296.
P La Liberte.png ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.