אבץ (עיר מקראית)
אֶבֶץ (בסוף פסוק - אָבֶץ) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יששכר, הנזכרת פעם אחת בתנ"ך.
העיר נזכרת בספר יהושע ברשימת ערי בני שבט יששכר: ”וַיְהִי גְּבוּלָם יִזְרְעֶאלָה וְהַכְּסוּלֹת וְשׁוּנֵם וַחֲפָרַיִם וְשִׁיאֹן וַאֲנָחֲרַת וְהָרַבִּית וְקִשְׁיוֹן וָאָבֶץ וְרֶמֶת וְעֵין גַּנִּים וְעֵין חַדָּה וּבֵית פַּצֵּץ”[1].
חוקר המקרא אבל סבור כי שמה של העיר הקדומה השתמר בשם המעיין עין אלעבוץ שברמת סירין, בדרום מזרח הגליל התחתון. אתר זה נמצא כ-3 ק"מ מזרחית לתל רכש, המזוהה עם אנחרת המקראית, וכ-3 ק"מ דרומית לחורבות עין חדה המקראית.
בתרגום השבעים מובא שם העיר בצורה רבץ (מלשון מרבץ)[2]. מסיבה זו סובר ויליאם אולברייט שהשם בנוסח המסורה שובש וזוהי הגרסה המדויקת יותר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו, הוצאת מוסד ביאליק, כרך א', עמ' 60.