הגליל התחתון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הגליל התחתון (חבל ארץ)
הגליל
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
העיר הגדולה נצרת
 ‑ הנקודה הגבוהה הר כמון עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 32°42′04″N 35°17′38″E / 32.701°N 35.294°E / 32.701; 35.294 
הגליל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מפת תבליט של הגליל התחתון
הר תבור
בקעת בית נטופה
כרמיאל ובקעת בית כרם
בית הכנסת העתיק בארבל על רקע מצוק הארבל

הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹןערבית: الجليل الأسفل) הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל. גבולותיו הם עמק יזרעאל[1] בדרום, הכנרת וטבריה כולל עמק הירדן במזרח, עפולה והעמקים, בקעת בית כרם בצפון, כולל את הערים כרמיאל וסכנין, עמק זבולון ומישור עכו.

הגליל התחתון הוא יחידת המשנה הדרומית של הגליל. הוא קרוי "תחתון" בשל היותו פחות הררי מהגליל העליון, (אף שהרבה סבורים שזה בגלל מיקומו הדרומי) ולמעשה זהו חבל הארץ ההררי הנמוך ביותר בארץ-ישראל. פסגותיו של הגליל התחתון מתנשאות עד לגובה של כ־500 מטרים מעל לגובה פני הים. הפסגות הגבוהות ביותר הן הר כמון (602 מטר) שברכס שגור בחלקו הצפוני של הגליל התחתון והר יונה (573 מטר) שברכס נצרת בחלקו הדרומי.

יוסף בן מתתיהו תיאר במאה ה-1 לספירה את חבלי ארץ ישראל: ”שתיים הן ארצות הגליל: האחת מכונה בשם הגליל העליון והשנית בשם הגליל התחתון”.[2] הוא הגדיר את תחומי הגליל התחתון כך: "לאורכו משתרע הגליל התחתון מטבריה עד כבול, השכנה לעכו שעל חוף הים, ולרוחבו מכפר במישור הגדול הנקרא אכסאל (כסלות תבור המקראית) עד בירסבה (באר שבע הגלילית שליד כפר חנניה)".[3] חז"ל הגדירו אותם כך: ”ומכפר חנניה ולמטן כל שהוא מגדל שקמים גליל התחתון”.[4]

נופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בגליל התחתון ניתן להבחין בשלוש יחידות נוף השונות זו מזו במבנה הגאולוגי:

הגליל התחתון המרכזי בנוי מרכסי הרים נמוכים שצורתם מעוגלת הנמשכים ממזרח למערב כאשר ביניהם עמקים רחבים:
(מסודרים מצפון לדרום)

הגליל התחתון המזרחי בנוי מרמות נטויות העולות מכיוון דרום מערב ונופלות בחדות בכיוון צפון מזרח:

במערב הגליל התחתון מצויות גבעות נמוכות (200–300 מטר) המכוסות ביערות אלונים, במרכז הגליל התחתון השטח הופך הררי יותר ובמזרח שוב מתמתן לכדי גבעות בזלת שטוחות בגבהים של כ־300 מטר מעל פני הים. במזרחו הופכים הרכסים לרמות בזלת נרחבות המשתפלות מצפון מזרח לדרום מערב.

נופו של הגליל התחתון פחות דרמטי מזה של הגליל העליון, אך ירוק ומעודן יותר. חלק נכבד מהתוצרת החקלאית של ישראל מקורו בגליל התחתון, ובמיוחד בעמק יזרעאל רחב הידיים ובעמק בית שאן.

קרקעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גיר: סלע משקע ימי, שנוצר כתוצאה מהצטברות של קונכיות ושל שלדים של בעלי-חיים ימיים על קרקעית הים. את הגיר אפשר למצוא בעיקר במרכזו של הגליל התחתון והוא מרכיב את רוב הקרקעות באזור זה.
  • טרה רוסה חומה: עשירה במינרלים ונמצאת בכמויות גדולות בגליל התחתון. היא מתפתחת על סלעי דולומיט וגיר. הטרה רוסה מהווה בסיס להתפתחות היערות בגליל כי בה יש כמות רבה של מינרליים שנחוצה לעצים.
  • בזלת: סלע המורכב ממגמה שמתפרצת מהרי געש, מתקררת ואז הופכת לסלע קשה ובלתי חדיר. סלע הבזלת מורכב מגרגרים קשים ומקורו במזרח הגליל התחתון שיותר קרוב לאזור הגולן. סלעי הבזלת גם הופכים לקרקע מאוד פורייה.

מים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתיישבות בגליל התחתון המזרחי התבססה עד שנת 1932 אך ורק על מי מעיינות בתחומי היישובים שהספיקו בצמצום רק לשימוש ביתי ועל כן לא היה ניתן לקיים חקלאות שלחין. בשנת 1932 בוצע בבקעת יבנאל קידוח עמוק ראשון שסיפק מים להשקיה ליבנאל ובית גן. בשנת 1942 הונח צינור מים מן הכנרת אל היישוב, והמושב הרחיב את שטחיו המעובדים, בהתבסס על מקור המים החדש, למרות המחיר היקר יחסית של המים.[5] במהלך העשור הראשון למדינת ישראל ניהלו יישובי הגליל התחתון מאבק בלתי פוסק בדרישה שהממשלה תפתור את בעיית המים שלהם. מספר ניסיונות לקידוחים מקומיים שבוצעו בשנים אלו נכשלו והדרישה הייתה להביא לאזור מים מהכנרת.[6]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]