לדלג לתוכן

אכסאל

אכסאל
סמל אכסאל
סמל אכסאל
דגל אכסאל
דגל אכסאל
סמל ודגל המועצה המקומית אכסאל
אכסאל, כפי שנראית מנצרת עילית
אכסאל, כפי שנראית מנצרת עילית
איכסאל בתצלום מנוף הגליל (נצרת עילית לשעבר)
שם בערבית إكسال
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עבד אלסלאם דראושה
גובה ממוצע[1] 126 מטר
תאריך ייסוד המאה ה-18
סוג יישוב יישוב 10,000–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף יולי 2026 (אומדן)[2]
  - אוכלוסייה 15,383 תושבים
    - מתוכם, תושבי ישראל 15,350 תושבי ישראל
    - דירוג אוכלוסייה ארצי 143
    - שינוי בגודל האוכלוסייה +0.9% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 1,642 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי 144
תחום שיפוט[3] 9,370 דונם
    - דירוג ארצי 138
32°40′56″N 35°19′29″E / 32.6821155112865°N 35.3248206540112°E / 32.6821155112865; 35.3248206540112
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2021[4]
3 מתוך 10
    - דירוג ארצי 199
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.4041
    - דירוג ארצי 123
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2024
אוכלוסייה לפי גיל[3]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 8.4%
גילאי 5 - 9 9.5%
גילאי 10 - 14 8.5%
גילאי 15 - 19 9.6%
גילאי 20 - 29 17.2%
גילאי 30 - 44 19.3%
גילאי 45 - 59 16.2%
גילאי 60 - 64 4.3%
גילאי 65 ומעלה 7.0%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2024
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 9
  יסודיים 6
  על-יסודיים 7
תלמידים 3,390
   יסודי 1,733
   על-יסודי 1,657
מספר כיתות 148
ממוצע תלמידים לכיתה בבתי ספר יסודיים 26.9
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"ד (2023-2024)
פרופיל אכסאל נכון לשנת 2023 באתר הלמ"ס
אתר המועצה
אכסאל, מבט מהאוויר

אִכְּסָאלערבית: إكسال) היא מועצה מקומית ערבית במחוז הצפון בישראל, השוכנת בבקעת כסולות שבעמק יזרעאל, למרגלות הרי נצרת שבגליל התחתון. כלל תושביה הם ערבים-מוסלמים.

בספר יהושע נזכרת עיר בשם כִּסְלֹת תָּבֹר.[5] יואל אליצור משער שהשם המקורי היה כְּסָלֹת, על אותו משקל כמו עטרות, ו"כִּסְלֹת תָּבֹר" הוא שם המקום בצורת סמיכות יחד עם כינוי מזהה שנועד להבדילו ממקום עם שם דומה, אולי כסלון. עד יוסף בן מתתיהו[6] מופיעה בשם הסיומת "ות", אולם בתקופה הביזנטית השם התקצר בסופו, ל"כסלו" או "כסלוס" ומנגד השווא היה לשווא נח והחלה לְהִתּוֹסֵף לעיתים א' פרוסתטית שיצרה את השם "אכסלו" המופיע בבראשית רבה פרשת ויחי[7][8]. בכפתור ופרח מצוין שקוראים למקום "כסל"[9].

ישנם גורסים ששמה נגזר מהמילה כסל, שם נרדף למותן, ומשמעותו שהעיר יושבת כביכול על מותני ההר ("היהודי הקדמון השווה את ההר לגופו של האדם")[10]. אחרים טוענים שהשם נובע מהמשמעות של "מבטח" כמופיע בפסוקים שונים בתנ"ך[11].

מקובל לשער שהשם 'אכסאל' משמר את שמה של העיר המקראית כִּסְלֹת תָּבֹר, הנזכרת בספר יהושע (י"ט, י"ב) בתיאור נחלת שבט זבולון, סמוך לגבול נחלת שבט יששכר.[12] אצל יוסף בן מתתיהו היא מוזכרת כגבול הדרומי של הגליל התחתון[13] וככל הנראה כגבול הדרומי של ההתיישבות היהודית בגליל[14]. במאה השישית היא הייתה מושב של בישוף[15]. בשנת 946 ניצחו צבאות השושלת האיח'שידית את סייף אל-דאולה בקרבת אכסאל. הצלבנים בנו במקום מבצר שזוהה על ידי המשלחת של אדוארד רובינסון שביקרה במקום ב-1837[16].

בכפר נמצאו שרידים מהתקופה הרומית[17], אולם אלברכט אלט שיער שמיקומה המקורי של אכסאל העתיקה היה 2 קילומטר צפונית מאכסאל היום, בחרבת טירה, הנמצאת בפאתיה של נוף הגליל[18].

במחצית השנייה של המאה ה-19 התגוררו בכפר כ-400 נפשות, כולם מוסלמים, בבתי אבן בבנייה גסה. במפקד האוכלוסין של שנת 1922 התגוררו בכפר 621 נפשות[19]. במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 166 בתים מיושבים ב-752 נפשות, כולם מוסלמים[20]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צוין מספר תושבי הכפר כ-1110 ושטחו נרשם כ-16,009 דונם, מתוכם 2,343 דונם של אדמה ציבורית[21]. במהלך תקופת המנדט הבריטי, אירעו מקרים רבים של חבלה וגנבה בתל עדשים מצד ערבים מאיכסל[22]. במאי 1936 הטילו הבריטים עונש קיבוצי על הכפר בעקבות מקרה של שריפת חציר בתל עדשים[23]. במאי 1938 נחטף המוכתר של הכפר, שניסה לרסן את הכנופיות[24].

בעקבות כיבוש נצרת במבצע דקל, יצאה משלחת מהכפר, ב-17 ביולי 1948, לתל עדשים כדי להודיע על כניעה[25].

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף יולי 2026 (אומדן), מתגוררים באכסאל 15,383 תושבים, מתוכם 15,350 תושבי ישראל (מקום 143 בדירוג רשויות מקומיות בישראל).  שינוי בגודל האוכלוסייה +0.9% בשנה. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ד (2023-2024) היה 79.6%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2023 היה 8,569 ש"ח (ממוצע ארצי: 12,593 ש"ח).[26]

בריאות ורווחה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

באכסאל פעיל הסניף הראשון של יד שרה ביישוב ערבי.

הכניסה הראשית למועצה יוצאת ממחלף אכסאל על כביש 60 (כביש עפולהנצרת) ומתחברת למועצה ממערב. כניסה נוספת יוצאת מהמועצה דבורייה ליד הר תבור ומתחברת למועצה ממזרח.

בעיר עוברים קווי אוטובוס לנצרת, נוף הגליל ועפולה.

בבחירות 2018 ראש המועצה המכהן עבד אלסלאם דראושה התמודד והפסיד למוחמד שלבי שנבחר ברוב של 52.24% (4,473 קולות).

בבחירות 2024 התמודד מוחמד שלבי לכהונה נוספת וקיבל כ-32% מהקולות והודח מתפקידו על ידי ראש המועצה הקודם, עבד אלסלאם דראושה, שקיבל 43% מהקולות ונבחר לתפקיד.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נעמי כרמון, יעקב יוניש, מאיר מאיר ברודניץ, טובי אלפנדרי (1992) תהליך תכנון מגורים ליישוב ערבי בגליל: חקר מקרה: אכסאל. חיפה: הטכניון, המרכז לחקר העיר והאזור (ISBN 965-409-003-1)

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אכסאל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. לפי טבלת יישובים שנתית של למ"ס נכון לשנת 2024
  2. אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות – לפי טבלת אומדן חודשית של למ"ס עבור סוף יולי 2026 (אומדן), בכל יתר היישובים – לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2024.
  3. 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2024
  4. הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
  5. ספר יהושע, פרק י"ט, פסוק י"ב.
  6. יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 44.
  7. גאורג קמפפמאייר ציין שהא' נוספה בתקופה הערבית, אולם הדבר אינו מסתבר שכן הא' מופיעה בכתבי יד של יוסף בן מתתיהו, בבראשית רבה וברשימה כנסייתית משנת 536, ראו יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, עמ' 7
  8. יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 190-192
  9. אשתורי הפרחי, כפתור ופרח, ספר א', ירושלים תרנ"ט, עמ׳ רצג, באתר היברובוקס
  10. זאב וילנאי
  11. למשל: תהילים מ"ט יד, ע"ח ז, איוב ח, יד. אנציקלופדיה מקראית, כרך ד' ערך כסלות תבר, עמ' 224
  12. מגן ברושי, ערך כִּסְלֹת תָּבֹר, הַכְּסוּלוֹת, בתוך: אנציקלופדיה מקראית ד' (כבד–מלחתה), מוסד ביאליק, 1962, עמ' 224 (גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר").
  13. יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ג', ג', א'
  14. Steve Mason, Life of Josephus, BRILL, 2003, page 196
  15. Bellarmino Bagatti, Ancient Christian villages of Galilee, 2001, page 214
  16. The land of Israël: a journal of travels in Palestine, pages 125-126
  17. Yardenna Alexandre, Iksal: Final Report, Hadashot Arkheologiyot: Excavations and Surveys in Israel, Journal 120, September 26, 2008
  18. אנציקלופדיה מקראית, כרך ד' ערך כסלות תבר, עמ' 224
  19. יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 339-340
  20. Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives קובץ PDF, עמוד 73
  21. הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 62
  22. נאחזים בקרנות המזבח, דבר, 20 בספטמבר 1929
    גנבה שנגלתה, דבר, 13 בספטמבר 1934
  23. עונש קבוצי על כפר כסלות, דבר, 4 במאי 1936
  24. נחטף המוכתר של כפר כסלות, דבר, 3 במאי 1938
    המוכתאר מכפר כסלות שנחטף, דבר, 4 במאי 1938
  25. כניעת כפר ערבי בעמק, תושבי נצרת מברכים על הכיבוש, דבר, 18 ביולי 1948
  26. פרופיל אכסאל באתר הלמ"ס