אכסאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אכסאל
אכסאל, כפי שנראית מנצרת עילית
אכסאל, כפי שנראית מנצרת עילית
שם בערבית إكسال
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה עבד אלסלאם דראושה
גובה ממוצע ‎125‏ מטר
תאריך ייסוד המאה ה-18
סוג יישוב יישוב 10,000‏–19,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 13,961 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה
‎127
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.6%‏ בשנה עד סוף 2016
  - צפיפות אוכלוסייה 1,553 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ‎143
תחום שיפוט 8,990 דונם
    - דירוג שטח שיפוט
‎139
32°40′56″N 35°19′29″E / 32.6821155112865°N 35.3248206540112°E / 32.6821155112865; 35.3248206540112
מדד חברתי-כלכלי - אשכול 3 מתוך 10
מדד ג'יני 0.4081
    - דירוג מדד ג'יני
‎121
לאום ודת
יהודים: 0% ערביי ישראל|ערבים-אסלאם|מוסלמים: 99.9% ערביי ישראל|ערבים-נצרות|נוצרים: 0% דרוזים: 0% אחרים: 0.1%Circle frame.svg
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70
גילאי 0 - 4 10.3%
גילאי 5 - 9 10.9%
גילאי 10 - 14 11.6%
גילאי 15 - 19 11.0%
גילאי 20 - 29 17.3%
גילאי 30 - 44 19.5%
גילאי 45 - 59 13.2%
גילאי 60 - 64 2.5%
גילאי 65 ומעלה 3.8%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2015
חינוך
סה"כ בתי ספר 9
–  יסודיים 6
–  על-יסודיים 6
תלמידים 3,796
 –  יסודי 1,985
 –  על-יסודי 1,811
מספר כיתות 151
ממוצע תלמידים לכיתה 25
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015)
פרופיל אכסאל נכון לשנת 2015 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

קואורדינטות: 32°40′56″N 35°19′29″E / 32.6821155112865°N 35.3248206540112°E / 32.6821155112865; 35.3248206540112

אכסאל, מבט מהאוויר

אִכְּסָאלערבית: إكسال) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל.

השם וגלגוליו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוסכם לזהות את אכסאל עם כסלות תבור, המוזכרת בספר יהושע בתיאור נחלת שבט יששכר[2] על גבול שבט זבולון[3], פעם כהכְּסוּלֹת ופעם בסמיכות ככִּסְלֹת תָּבֹר. בדפוסים הנפוצים של התנ"ך, בניגוד לכתבי היד ולמהדורות מדויקות המתבססות עליהם, מופיע השם עם דגש בלמד - כְּסוּלֹּת.

יואל אליצור משער שהשם המקורי היה כְּסָלֹת על אותו משקל כמו עטרות וכִּסְלֹת תָּבֹר הוא שם המקום בסמיכות ביחד עם כינוי מזהה שנועד להבדילו ממקום עם שם דומה, אולי כסלון. עד יוסף בן מתתיהו[4] מופיע בשם הסיומת "ות", אולם בתקופה הביזנטית השם התקצר בסופו, ל"כסלו" או "כסלוס" ומנגד השווא היה לשווא נח והחלה להתווסף לעתים א' פרוסתטית שיצרה את השם "אכסלו" המופיע בבראשית רבה פרשת ויחי[5][6]. בכפתור ופרח מצוין שקוראים למקום "כסל"[7].

ישנם הגורסים ששמה נגזר מהמילה כסל, שם נרדף למותן, ומשמעותו שהעיר יושבת כביכול על מותני ההר ("היהודי הקדמון השווה את ההר לגופו של האדם"[8]. אחרים טוענים שהשם נובע מהמשמעות של "מבטח" כמופיע בפסוקים שונים בתנ"ך[9].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר יהושע מוזכרת כסלות בתיאור נחלת שבט יששכר על גבול שבט זבולון. אצל יוסף בן מתתיהו היא מוזכרת כגבול הדרומי של הגליל התחתון[10] וככל הנראה כגבול הדרומי של ההתיישבות היהודית בגליל[11]. במאה השישית היא הייתה מושב של בישוף[12]. בשנת 946 ניצחו צבאות השושלת האיח'שידית את סייף אל-דאולה, בקרבת אכסאל. הצלבנים בנו במקום מבצר שזוהה על ידי המשלחת של אדוארד רובינסון שביקרה במקום ב-1837[13].

בכפר נמצאו שרידים מהתקופה הרומית[14], אולם אלברכט אלט שיער שמיקומה המקורי של אכסאל העתיקה היה 2 קילומטר צפונית מאכסאל היום, בחרבת טירה, הנמצאת בפאתיה של נצרת עילית[15].

במחצית השנייה של המאה ה-19 התגוררו בכפר כ-400 נפשות, כולם מוסלמים, בבתי אבן בבנייה גסה. במפקד האוכלוסין של שנת 1922 התגוררו בכפר 621 נפשות[16]. במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 166 בתים מיושבים ב-752 נפשות, כולם מוסלמים[17]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צויין מספר תושבי הכפר כ-1110 ושטחו נרשם כ-16,009 דונם, מתוכם 2,343 דונם של אדמה ציבורית[18]. במהלך תקופת המנדט הבריטי, אירעו מקרים רבים של חבלה וגניבה בתל עדשים מצד ערבים מאיכסל[19]. במאי 1936 הטילו הבריטים עונש קיבוצי על הכפר בעקבות מקרה של שריפת חציר בתל עדשים[20]. במאי 1938 נחטף המוכתר של הכפר, שניסה לרסן את הכנופיות[21].

בעקבות כיבוש נצרת במבצע דקל, יצאה משלחת מהכפר, ב-17 ביולי 1948, לתל עדשים כדי להודיע על כניעה[22].

אוכלוסייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף 2016, מתגוררים באכסאל 13,961 תושבים (מקום 127 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎1.6%‏. לפי נתוני הלמ"ס נכון לסוף 2015, לאכסאל דירוג של 3 מתוך 10, במדד חברתי-כלכלי - אשכול. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשע"ה (2014-‏2015) היה 45.1%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2014 היה 6,067 ש"ח (ממוצע ארצי: 8,465 ש"ח).[23]

בריאות ורווחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באכסאל פעיל הסניף הראשון של יד שרה ביישוב ערבי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אכסאל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים י"ז-כ"ב.
  3. ^ ספר יהושע, פרק י"ט, פסוקים י'-י"ב.
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, חיי יוסף, פרק 44.
  5. ^ גאורג קמפפמאייר ציין שהא' נוספה בתקופה הערבית, אולם הדבר אינו מסתבר שכן הא' מופיעה בכתבי יד של יוסף בן מתתיהו, בבראשית רבה וברשימה כנסייתית משנת 536, ראו יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, עמ' 7
  6. ^ יואל אליצור, שמות מקומות קדומים בארץ ישראל השתמרותם וגלגולם, יד יצחק בן צבי, תשס"ט, עמ' 190-192
  7. ^ אישתורי הפרחי, ‏כפתור ופרח, ספר א', ירושלים תרנ"ט, עמ׳ רצג, באתר HebrewBooks
  8. ^ זאב וילנאי
  9. ^ למשל: תהילים מ"ט יד, ע"ח ז, איוב ח, יד. אנציקלופדיה מקראית, כרך ד' ערך כסלות תבר, עמ' 224
  10. ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ג', ג', א'
  11. ^ Steve Mason, Life of Josephus, BRILL, 2003, page 196
  12. ^ Bellarmino Bagatti, Ancient Christian villages of Galilee, 2001, page 214
  13. ^ The land of Israël: a journal of travels in Palestine, pages 125-126
  14. ^ Yardenna Alexandre, Iksal: Final Report, Hadashot Arkheologiyot: Excavations and Surveys in Israel, Journal 120, September 26, 2008
  15. ^ אנציקלופדיה מקראית, כרך ד' ערך כסלות תבר, עמ' 224
  16. ^ יהושע בן אריה ועמירם אורן, יישובי הגליל ערב מפעל ההתיישבות הציוני, בתוך: ארצות הגליל, כרך א', אוניברסיטת חיפה, 1983, עמ' 339-340
  17. ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives קובץ PDF, עמוד 73
  18. ^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 62
  19. ^ נאחזים בקרנות המזבח, דבר, 20 בספטמבר 1929
    גנבה שנגלתה, דבר, 13 בספטמבר 1934
  20. ^ עונש קבוצי על כפר כסלות, דבר, 4 במאי 1936
  21. ^ נחטף המוכתר של כפר כסלות, דבר, 3 במאי 1938
    המוכתאר מכפר כסלות שנחטף, דבר, 4 במאי 1938
  22. ^ כניעת כפר ערבי בעמק, תושבי נצרת מברכים על הכיבוש, דבר, 18 ביולי 1948
  23. ^ פרופיל אכסאל באתר הלמ"ס