אברהם אבן עזרא (אזמיר)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם אבן עזרא
לידה 1690
איזמיר, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 בנובמבר 1760 (בגיל 70 בערך)
איזמיר, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה האימפריה העות'מאנית
מקום פעילות אזמיר
תקופת הפעילות ? – 23 בנובמבר 1760 עריכת הנתון בוויקינתונים
רבותיו רבי יעקב בן נעים, רבי מאיר דאנון
חיבוריו בתי כנסיות
אב ידידיה חיים
צאצאים רבי שלמה אבן עזרא מחבר ספר יד שלמה
מספר צאצאים 4
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
שער ספר בתי כנסיות לרבי אברהם אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא (1690 בערך - 1761) היה הרב הכולל באזמיר ומחבר ספר בתי כנסיות.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד לרב חיים ידידיה אבן עזרא, בנו של רבי אברהם אבן עזרא (הראשון). למד אצל הרב יעקב אבן נעים שהיה ככל הנראה רבו המובהק[1], וכן ואצל הרב מאיר דאנון (תלמידו של רבי חיים אלגאזי, בעל ספר בניי חיי). כבר מגיל צעיר נחשב רבי אברהם לחכם נעלה כפי שהעידו עליו: ”כך פירש הבחור כארזים החכם הנעלה ה"ר אברהם ן' עזרא נר"ו“[2].

רבי אברהם מילא תפקיד חשוב כהרב הכולל, אחד משני הרבנים הראשיים של העיר. כיהן יחד עם הרב יצחק הכהן, ומתוקף תפקידו גדר גדרים בתחום הדת. ידועות לנו תקנות שונות עליהן הוא חתום, כגון תקנות בנושא "מינוי מרביץ תורה, פעילות בתי כנסת ועוד. יחד עם הרב יעקב שאול, חתם על תקנות בנושא עריכת המיסים בקהילה היהודית. בשנת תע"ד נפטר רבו ר"י אבן נעים, והוא לקח על עצמו לרכז את יצירותיו של רבו אשר היו פזורות בכתב יד, וסייע בהוצאת ספר משכנות יעקב[3]. בשנת תקי"ט נתן הסכמה לספר אורים גדולים לרבי אברהם ישראל זאבי, שנתיים אחר כך הסכים על הספר של ידידו רבי יעקב שאול. החכמים בני הזמן, עמם עמד בקשרי ידידות, תורה ולימוד הם: רבי בנימין הלוי, רבי יעקב שאול, רבי יצחק הכהן רפאפורט, רבי חיים אבולעפיה, רבי מצליח מאיר, רבי יצחק נוניס בילימונטי, רבי אליהו חאקו בעל ספר "רוח אליהו", רבי יהודה אשכנזי בעל ספר "מחנה יאודה". גם הרב יאושע אמאדו מצטט אותו בספרו[4].

נודע בענוותנותו הגדולה, עד שכשהחבי"ף, מדבר על מידת הענווה בספרו נפש כל חי, מביא את רבי אברהם כדוגמה:

ענוה גדולה מכולן. שמעתי מפי מגידי אמת מהזקנים ז"ל, כי מרגלא בפומיה של מוה"ר כמוהר"ר אברהם ן' עזרא ז"ל בע"ס בתי כנסיות שהיה אומר בלשון תמיה: "אפשר שאברהם ן' עזרא יהיה כתוב בספר אדה"ר אשר הם כתובים שם דור ודור ושופטיו?" והגם דהיה שופט בעיר וראשון לכל דבר שבקדושה כי לא היה מחשיב עצמו זיע"א

נפש כל חי לרבי חיים פאלאג'י, דף ל"ח ע"ב

רבי אברהם נפטר בט"ו בכסלו תקכ"א. אחריו נתמנו כרבני העיר הרב חיים אבולעפיה (מחבר ספר נשמת חיים) והרב יעקב אלבעלי. לרבי אברהם היו שני בנים ולפחות שתי בנות. בנו הוא הרב שלמה אבן עזרא, מחבר ספר יד שלמה.

תקופת חייו של הרב אברהם אבן עזרא על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן


חיבורו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בתי כנסיות (שאלוניקי תקס"ו יצא לאור מחדש - ירושלים תשנ"ז) - חידושים וביאורים על שולחן ערוך אורח חיים. לספר הסכמות מאת רבי רפאל יצחק מאיו ורבי יוסף בכ"ר חיים חזן. הספר מחולק לחלקים הקרויים בתים. חלק ראשון (סימן א - מט) נקרא בית נתיבות. חלק שני על מעשה הקרבנות (סימן נ' בש"ע) נקרא בית מטבחייא. חלק שני (סימנים נא - קל"ב) נקרא בית תפילה. חלקים נוספים בספר הם בית הכנסת על הלכות בית הכנסת, בית הלחם על הלכות סעודה, בית מנוחה על הלכות שבת, בית מועד על הלכות חגים ובית מילוא - חלק המילואים של החיבור. בספר[5] מובאת תשובה מאת רבי חיים שלמה אבן עזרא משנת תל"ד על מינוי רבי ישראל בנבנישתי (השני) לרב העיר לאחר פטירת אביו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בחיבורו בתי כנסיות הוא מרבה לצטט מתורת רבו זה, הן בתורה של כתב והן בתורה שבעל פה.
  2. ^ מדרש אליהו לרבי אליהו הכהן, אזמיר תקי"ט דף ס"ח עמוד ב
  3. ^ הקדמה לספר משכנות יעקב
  4. ^ אוהלי יאודה, שאלוניקי תקפ"א, דף נ"ג ע"א
  5. ^ דף כ עמוד ב'