אברהם ישראל זאבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי אברהם ישראל זאבי
Orim Gedolim title page, Smyrna 1758.jpg
שער ספרו אורים גדולים, אזמיר 1758
לידה 1650
ראשית שנות ה'ת' עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1731 (בגיל 81 בערך)
אייר ה'תצ"א עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק פסיקת הלכה, דרוש, תלמוד
תפקידים נוספים רבה של חברון, שד"ר, ראש ישיבת "חסד לאברהם ואמת ליעקב".
רבותיו רבי שמואל אבוהב (חברון)
תלמידיו הרב אברהם קשטיל, הרב דוד מלמד (שניהם כיהנו כרבנים ראשיים בחברון)
חיבוריו אור לישרים; אורים גדולים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אברהם ישראל זאבי[1] (חברון, ראשית שנות ה'ת' - חברון, ה'תצ"א), היה רב, דרשן שד"ר וראש ישיבה. רבה של העיר חברון קרוב לשלושים שנה, ראש ישיבה במספר ישיבות שהתקיימו בה, ומחבר ספר דרוש בשם "אור לישרים", וספר שו"ת בשם "אורים גדולים".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם ישראל זאבי נולד בראשית שנות הת' (בסביבות 1640) בחברון, לרב בנימין זאבי, ולבתו של רבי אברהם אזולאי. בהיותו בן ארבע שנים מת אביו, ואמו האלמנה הייתה האחראית העיקרית לגידולו ולחינוכו.

בשנותיו הראשונות התחנך אצל הרב שמואל אבוהב מרבני חברון, לאחר תקופה בה אמו לימדה אותו תורה ומוסר בביתם, ולאחר תחנונים מצדה לפני מספר רבנים ותלמידי חכמים שיואילו ללמד את בנה היתום תורה, משנה ותלמוד.

בהיותו בן שמונה עשרה התחתן עם בתו של הדרשן והשד"ר רבי אברהם בן לוי קונקי מחבר ספר הדרוש "אבק סופרים" (אמשטרדם תס"ד).

בשנת ה'תס"א (1701) עלה על כיסא הרבנות בחברון, משרה בה כיהן עד יום מותו במשך קרוב לשלושים שנה. במהלך השנים שימש במקביל גם כראש ישיבת "חסד לאברהם ואמת ליעקב".[3]

בתו נישאה לבן דודו הרב אברהם בן דוד יצחקי (1661, ה'תכ"א - 1729, ה'תפ"ט) שהיה לימים הראשון לציון. בנו, יצחק, נישא לימים לבת אחותו, בתו של הרב אברהם יצחקי. בת נוספת נישאה לרב השד"ר דוד מלמד.

גם בנו הרב יצחק זאבי ונכדו, הרב חיים אברהם ישראל זאבי, שימשו כשד"רים עבור קהילת חברון[4].

רבי אברהם ישראל זאבי נפטר ונקבר בבית העלמין העתיק בחברון בשנת ה'תצ"א, והוא בן כתשעים שנים.

יחסו לשבתאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספרי מנהיגי השבתאות, כנחמיה חיון, ומתנגדיה, כהיעב"ץ, מוזכר שמו כמי שתמך ואישר את הפצת ספרי השבתאות, בין היתר בשל הסכמה שנתן לספר "מהימנותא דכולא" של נחמיה חיון. הרב זאבי נימק את הסכמתו בכך שלא מצא בספר שום דבר המתנגד לדעות הקבלה ויסודות היהדות. אולם רבים מטילים ספק באמינות המידע ויש הטוענים גם שההסכמה זוייפה על ידי נחמיה חיון בעצמו. לדברי צבי גרץ יש מקום לאמינות הדברים על רקע העובדה כי חותנו, רבי אברהם קונקי, היה שבתאי אדוק והמשיך להאמין בשבתאי צבי אף לאחר התאסלמותו, וייתכן שהייתה לחותן השפעה על חותנו "ונצנצה גם באברהם זאבי המינות השבתאית"[5]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אור לישרים, איזמיר תקי"ח
  • שו"ת אורים גדולים, איזמיר תקי"ח

שני הספרים נדפסו במקביל ונכרכו בכריכה משותפת, אך עם עמודי-שער נפרדים ומספור עמודים נפרד. ספר השו"ת "אורים גדולים" התקבל בבתי-המדרש ברחבי העולם היהודי, והוא מצוטט רבות. קוריוז מעניין הוא שרבי עקיבא איגר בגיליון השולחן ערוך שלו, מציין בעקביות לכל מקום בו מתייחסים דברי רא"י זאבי בספרו זה ישירות לדברי השולחן ערוך[6]. בשנת תשס"ג (2003) נדפסה מהדורה מוערת של ספר זה בירושלים, בהוצאת מכון משנת רבי אהרן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על שמו המקורי קיימת מחלוקת בין החוקרים: לדעת אברהם יערי, שלוחי ארץ ישראל עמ' 473, שמו המקורי היה ישראל, ואילו השם אברהם נוסף לו בעקבות מחלה. מנגד, דעתו של מאיר בניהו, ספר החיד"א עמ' רעז בהערה, כי שמו המקורי היה אברהם, ואילו השם ישראל נוסף לו לאחר נישואיו לבתו של רבי אברהם קונקי, מחשש לצוואת רבי יהודה החסיד המזהירה מפני נישואים במקרה בו שמות החתן וחמיו זהים.
  2. ^ הישיבה הוקמה על ידי הגביר אברהם פיררה מאמשטרדם ונקראה "חסד לאברהם". לאחר מותו הגדיל בנו, יעקב פירירא, את התמיכה בישיבה ונקראה מאז "חסד לאברהם ואמת ליעקב".
  3. ^ [2]
  4. ^ בשל שמותיהם הדומים, קיים בלבול מסוים בין השניים במקורות מסוימים, ויש להבחין ביניהם.
  5. ^ דברי ימי ישראל, צבי גרץ, חלק ח' עמוד 612.
  6. ^ זו תופעה יחידאית בכתבי רבי עקיבא איגר. (ע"פ מבוא ל"אורים גדולים", מהדורה חדשה, ירושלים תשס"ג).