חיים פלאג'י

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי חיים פלאג'י
Tomb of Rabbi Chaim Palagi.jpg
מצבת קברו של הרב באיזמיר, טורקיה. מאחור נראה ציון קברו של רבי אליהו הכהן
לידה 28 בדצמבר 1787
י"ז בטבת ה'תקמ"ח
איזמיר, טורקיה
פטירה 10 בפברואר 1868 (בגיל 80)
י"ז בשבט ה'תרכ"ח
סמירנה, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי החבי"ף
מדינה טורקיה, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום פעילות איזמיר, תיריא.
תחומי עיסוק רב, פוסק ומקובל
תפקידים נוספים חכם באשי
רבותיו הרב יצחק מאיו, סבו הרב יוסף חזן, הרב יצחק גאטינייו
חיבוריו ראה להלן
צאצאים אברהם פלאג'י, רחמים נסים יצחק פלאג'י
חתימה
חתימת הרב חיים פלאג׳י
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי חיים פלאג'י (’החבי"ף‘; י"ז בטבת ה'תקמ"ח (28 בדצמבר 1787) - י"ז בשבט ה'תרכ"ח (10 בפברואר 1868)) היה פוסק, פרשן ומקובל, מגדולי חכמי איזמיר.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באיזמיר, לקאלי קאדין ולרבי יעקב פלאג'י (פלאצ'י). סבו מצד אמו היה רבי יוסף רפאל בן חיים חזן מחבר ספר "חקרי לב" אשר בערוב ימיו היה הראשון לציון. כנער שימש את זקנו[1].

על ילדותו מספר: "ומעיד אני עלי שמים וארץ, כי מיום דעתי עד יום היותי בן עשרים שנה הייתי שוקד על לימודי ביום ובלילה בלי שום ביטול"[2] בשנת ה'תקס"ז (1807) בגיל 19 התחתן עם בתו של יצחק רבי. למד אצל רבי פנחס די שיגורה[3]. בשנת ה'תקע"ג (1813) קיבל הסמכה ל"החכם השלם" על ידי סבו רבי רפאל יוסף.

לא הסכים לקבל עליו תפקיד ציבורי בחיי אביו. בשנת ה'תקפ"ח (1828) קיבל עליו להיות דיין בבית דין וראש ישיבת "בית יעקב רבי" באיזמיר[4], שבה למד בצעירותו[5]. ישב גם בישיבת בית הלל, שם למד וחיבר רבים מספריו[6]. הרביץ תורה גם בישיבת עץ החיים, שם גם לימד זקנו היר"ח[7].

בשנת ה'תקצ"ז (1837) נתמנה רבי חיים לאב בית דין הגדול באיזמיר שמנה 45 רבנים, ובשנת ה'תרט"ו (1855) התמנה למשרה הרמה ביותר באיזמיר "חכם באשי" (רב ראשי)[8], ולאחר כשנה אף אושר מינויו על ידי הסולטאן עבד אלמג'יד הראשון באישור מלכותי "נישאן" ובכך ניתנו לו סמכויות לשפוט, להוציא לפועל את פסקיו, והופקד בידיו שלטונה של הקהילה היהודית כולה.

רבי חיים היה ידוע כאוהב שלום ורודף שלום ופעל רבות כדי להרבות את האחדות בארצו ובקהילתו וכן פעל רבות לשפר ולחזק את קהילתו.

בשנת ה'תרכ"ח (1868) בחג שמחת תורה בשעת קריאת התורה קרא רבי חיים את הפסוק "וימת שם משה" ופרץ בבכי, בשעה זו הבינו אנשי קהילתו כי ימיו קרובים ופרצו אף הם בבכי מר, ואכן בי"ז שבט, יום לאחר שסיים את ספרו "ברכת מועדיך לחיים" נפטר רבי חיים מרעלת דם, בשיבה טובה.

מנהיגותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Gnome-colors-edit-find-replace.svg
יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: אריכות וסגנון הגיוגרפי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

פועלו החברתי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים פעל רבות למען עניי עירו והקים מוסדות קהילתיים למען החלשים. הרבה להוכיח בדבר האיסור לצער ולפגוע באחרים, כולל ילדים קטנים, וידועה תוכחתו אל האדונים המצערים את משרתותיהם[דרוש מקור].

רבי חיים לא חת מפני נכבדי ועשירי הקהילה והוכיח אותם פעמים רבות על יחסם לעניי הקהילה ואף מתח ביקורת על עשירי עירו המסרבים לשלם מיסים לפי יכולתם אלא ביכרו להעלות בשיעור ניכר את המס על הבשר (ה"גאבילה"), רבי חיים התרעם כי לא רק שאינם מחזקים ידיהם של לומדי תורה ועניים, ומבטלים את הנוהג של חלוקה לעניים בערבי שבתות, אלא שבהעלאת מחיר הבשר הם מעבירים את תשלום המיסים על כתפי העניים ועל כן פסק כי אף מההכנסה של מס הבשר (ה"גאבילה") יופרש חלק לעניים ולעמלי תורה, כדבריו "לא בחר בזה ה', ובמקום צדקה ותהי לצעקה, וכי אין לך גזל וחמס גדול מזה".

רבי חיים פעל רבות להקמת בית חולים יהודי באיזמיר ולשם כך אף גייס נדבנים ידועים בעולם בהם: הברון רוטשילד וסר משה מונטיפיורי עימם רקם קשרים חמים, אותם הפעיל רבי חיים גם כדי להציל את יהודי דמשק מעלילת הדם אשר העלילו עליהם. וכן פעל להקמת מוסדות לעזרה סוציאלית ומוסדות ציבוריים נוספים והיה מעורב אישית בהקמת כל מוסד ותפעולו.

רבי חיים דאג לפרנסת עניי העיר ואף בשעותיו האחרונות לפני מותו ביקש כי לא יטריחו את הציבור להתפלל לרפואתו אלא ישכרו מתפללים מעניי העיר למטרה זאת.

רבי חיים מפורסם היה במידת הכנסת האורחים שבה כיבד את כל באי ביתו, וכן בחידושו שמותר לבעל הבית לשנות מדבורו (לשקר), כדי שאורח לא יצטער[9].

רבי חיים תיקן תקנות אשר היו לרווחת אנשי העיר כולה ואף למען בריאות הציבור וידועה הוראתו להימנע מעישון סיגריות לא רק בשבת אלא אף בימות החול.

פועלו החינוכי[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים השקיע את רוב מרצו וסמכותו כדי לשפר את מצב החינוך בקהילתו ובעיקר את מצבם של ילדי העניים וזאת על ידי התקנת תקנות רבות המבטיחות חינוך ראוי:

תקנת "חינוך חובה" - אין אב רשאי להוציא את בנו מהתלמוד תורה לפני שהילד ידע לכל הפחות את סדר התפילות וקריאה, וכן תיקן שבעל מלאכה רשאי להעסיק נער כשוליה רק לאחר שהילד סיים את לימודיו לשביעות רצונם של מפקחים שמונו לכך. וכן הקים לפני מותו "ועד" מיוחד לפיקוח על מוסדות החינוך בעיר ועל ענייני החינוך בכלל.

בנוסף קבע רבי חיים כי המס המוטל על הבשר ("הגאבילה") ישמש למימון חינוך ילדי העניים והקמת מוסדות חינוך נוספים בעיר. בעקבות תקנה זו, הוא הסתכסך עם כמה ממנהיגי הקהילה.

רבי חיים פעל להפצת התורה והקים ישיבות בהם למדו אברכים מובחרים בלי תשלום ואף עול פרנסתם ופרנסת ביתם הייתה על רבי חיים, וכן עסק רבי חיים במתן תשובות למאות השאלות אשר הגיעו אליו ממקומות רבים בעולם, בהם: תוניסיה, גרמניה, סוריה, פולין, מרוקו, ושווייץ, ואף קיבץ את חלקם בספרי שו"ת שהוציא לאור.

קבורתו וקברו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים פלאג'י נקבר בבית העלמין העתיק באיזמיר בהלוויה ממלכתית שבה השתתפו גם אנשי הצבא הטורקי, נציגי השלטונות ונציגי מדינות זרות. במהלך מסע ההלוויה סבבו את ארונו בני קהילתו אשר נשאו בידיהם את ספריו ונרות דולקים.[דרוש מקור]

בעוד מצבות הקברים בבית העלמין פונות לכיוון דרום, מצבת קברו של רבי חיים היא היחידה הפונה לכיוון מזרח, מסיבה לא ברורה.

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי חיים התפרסם בספריו הרבים, כ-80 במספר, אותם התחיל לכתוב בגיל 16 ואשר עוסקים בקשת רחבה של נושאים: 7 חיבורים על התנ"ך, 9 חיבורים על התלמוד, 15 ספרי מדרשים ודרושים, ספרי מוסר ו24 חיבורים בהלכה, קבלה, שו"ת וספרים רבים נוספים.

בסיום כתיבת כל ספר, היה עורך רבי חיים סעודת מצווה והיה מחלק את ספריו ללא תמורה. את ספריו לעולם לא מכר.[דרוש מקור]

בי"א באב ה'תר"א (1841) התחוללה שרפה באיזמיר ובה חרבה שכונת היהודים ונפגע גם ביתו של הרב חיים:

"באותו לילה נשרף רוב רובי תורתי אשר טפחתי וריביתי... בין הכל ד"ן אנכי וכולם כאחד היו למאכולת אש ויי לאזילא ויי לאבידה שאינה חוזרת אותיות פורחות מפני הדליקה הכל לגבוה סלקא [הלך] ובאותם הימים דעתי בל עמי מרוב צערי ותדד שנתי מעיניי והייתי בוכה יומם וליל איכה נהיית הרעה הגדולה הזו.... וחסדי ה' אזכיר תהלות ה' כעל כל מה שגמלנו ה' דבעזרתו ית' שמו, חזרתי על המקרא לחדש ממה שהיתה לשריפה ומאז ועד עתה לשליש ולרביע..."

חיים לראש, הקדמה

במהלך השנים שיחזר רבי חיים חלק מכתביו והוציא לאור עשרות מהם, מיעוטם נותרו עדיין בכתב יד. בשנים האחרונות חיבוריו נדפסים בין השאר על ידי מכון 'שובי נפשי' בירושלים. חזיונותיו וחידושי תורה שנתגלו לו בחלום בחזיון הלילה, נתפרסמו בסוף ספר ויוסף אברהם בשם קונטרס חזיונות חיים (ירושלים, תשס"ח).

רשימה חלקית מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנו הבכור הרב אברהם, ראב"ד אזמיר, מחבר הספרים פדה את אברהם, ברך את אברהם ועוד
  • רבי רחמים נסים יצחק (מכונה רנ"י), מחבר הספרים יפה ללב, אבות הראש, ועוד ספרים.
  • רבי יוסף, מחבר הספרים יוסף את אחיו, ויוסף אברהם ועוד

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רבי נסים חיים אלגראנאטי – מחבר ספר ’חכמה מאין‘ [איזמיר תרנ״ב]
  • רבי יעקב אמאדו – בעל ספר אמרי אמת [איזמיר תרמ"א][11].
  • רבי יעקב בכור יעבץ – מחבר הספר צור יעקב [איזמיר תרכ״ו] – דרשות וחידושים על ספר פרשיות התורה, וכן ספר עדת יעקב – חידושי הלכות ואגדות שטרם נדפס[12].
  • רבי אברהם קורקדי – מחבר ספר ויקח אברהם [איזמיר תרמ"ב] וכן ספר עט סופר על שטרות [לא הודפס][13]. (בנו היה נסים קורקידי).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב ד"ר שמעון אריה לייב עקשטיין, תולדות החבי"ף, ירושלים: הוצאת הלוים, תשנ"ט.
  • הרב שמואל אלטלף, הרב חיים פלאג’י זצ"ל חייו ופועלו : הרב הכולל ליהדות איזמיר - טורקיה, קובץ הציונות הדתית ג, תשסא עמ' 308–325.
  • במבוא לספר ברכת מועדיך לחיים הוצאת "שובי נפשי" ירושלים
  • במבוא לתחילת ספר תפארת אברהם (ליקוטים על הגדש"פ מתורת ר' אברהם פלאג'י).
  • דוד אברהם, תולדות רבינו חיים פלאג'י זצוק"ל כתובים בידי עצמו, ירושלים: מכון ירושלים (אור המזרח), תשע"ד.
  • ישראל יצחק חסידה, רבי חיים פאלאג'י וספריו, ירושלים: הוצאת מוקירי מרן החבי״ף, תשכ״ח.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר חיים, הקדמה
  2. ^ צואה מחיים
  3. ^ ארצות החיים: דרוש ב
  4. ^ צוואה מחיים, אות י"ב דף ח עמוד ב, אזמיר
  5. ^ החפץ חיים: הקדמה
  6. ^ למשל: זכירה לחיים (ח"ב, בשער, חיים ושלום (ח"ב, בהקדמה) עיני כל חי (בהקדמה) ועוד.
  7. ^ לב חיים ח"ב סי' קכה
  8. ^ חלקם בחיים, דרוש ל"ד, דף ק"ד עמוד ב, אזמיר
  9. ^ כף החיים סי' ה אות יד
  10. ^ ברכת מועדיך לחיים ח"א, הקדמה
  11. ^ חכם יעקב אמאדו : החכם היומי, www.hyomi.org.il
  12. ^ חכם בכור יעקב יעבץ : החכם היומי, www.hyomi.org.il
  13. ^ חכם אברהם קורקידי : החכם היומי, www.hyomi.org.il
תקופת חייו של הרב הרב חיים פלאג'י על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן