בנימין הלוי (מקובל)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי בנימין הלוי היה מחכמי העיר צפת ומגורי האר"י במאה ה-17. לדעת חלק מהחוקרים רבי בנימין הוא מחברו של הספר "חמדת ימים".[1]

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בערך בשנת ש"נ (או ש"מ) בצפת לרבי מאיר הלוי. בבחרותו למד אצל רבי חייא רופא מצפת, מתלמידיו של רבי חיים ויטאל, שהיה לרבו המובהק. רבו זה נפטר בשנת שע"ז. מלבד רבו זה קיבל רבי בנימין גם מפי גדולי המקובלים בדורו, והסתופף בצילם, כמו מהר"ם אלשיך, רבי שלמה אלקבץ, רבי אליהו די וידאש מחבר ראשית חכמה, ועוד.

בשנת תט"ז (1656) נשלח כשד"ר על ידי קהילת צפת לאיטליה, ובין השנים תי"ז-תי"ט שהה בוונציה כאשר עיקר פעילותו התמקדה בהפצת תורת האר"י ומשנתו שלא הייתה ידועה אז גם בקרב הרבנים. רבי בנימין הביא עמו מספר קונטרסים של כתבי האר"י שהיו אחראים רבות להתפשטות תורת האר"י באיטליה. סביב רבי בנימין התקבצו חכמים רבים אותם לימד את תורת הקבלה, ביניהם רבי משה זכות שלמד ממנו את עיקר משנתו בקבלה. כן מסר רבי בנימין לרמ"ז מספר חיבורים ותיקונים שידפיסם בערי איטליה. בתקופה זו התארח רבי בנימין רבות בביתו של רבי שמואל אבוהב, רב העיר, שקיבל ממנו אף הוא רבות בקבלה.

רבי נתן נטע הנובר מחבר הסידור הקדמון שערי ציון מספר בהקדמתו שבעת שהותו בוונציה הגיע לבית מדרשו של רבי שמואל אבוהב שם שהה ידידו רבי משה זכות, וכמה חכמים מארץ ישראל, "ומצאתי שם איש זקן ונשוא פנים החסיד והעניו הרב הכולל המקובל אלקי כמהר"ר בנימין הלוי מצפת תוב"ב נר"ו, ולמדתי מכולם... שהעתקתי מהם עץ החיים והגהות הזוהר ותיקונים וזוהר חדש, אשרי חלקם שזיכוני לזכות הרבים וזכות הרבים תלוי בהם".

לאחר שובו לארץ ישראל המשיך רבי בנימין לעמוד בקשר של שאלות ותשובות בענייני קבלה עם חכמי איטליה, שראו בו "חכם וחסיד יחיד בדורו". בארץ ישראל קיבל ממנו תלמידו רבי דוד חביליו שנתפרסם לאיש מופת. בסוף ימיו הוכרח לצאת מארץ ישראל, ובשנת תל"ב (1671), בהיותו בדרך, נפטר בכפר סמוך לארם צובה. במותו ספד לו רבי ברזילי יעבץ. בנו רבי שלמה הלוי היה מחכמי איזמיר.

מתלמידיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבוא שערי חמדה פרקים יז-יח (עמודים 208-249) בתוך: חמדת ימים חלק א, הוצאת מכון חמדת ימים, בני ברק, תשע"א.

אברהם יערי, תעלומת ספר פרק י: מי חיבר ספר חמדת ימים (עמודים 51-75).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אברהם יערי, תעלומת ספר, עמוד 67 והלאה.
  2. ^ עליו ראו: שמואל יוסף פין, ‏הערך "הר"ר ישראל שלמה לינגי", בתוך: כנסת ישראל עמ' 696–697, באתר HebrewBooks.
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים ובנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.