אברהם הלוי אמיגו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם הלוי אמיגו
לידה 1610? עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1683 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רבי אברהם הלוי אמיגו (ה'ש"ע 1610 (לערך), אדריאנופול - ה'תמ"ג 1683, ירושלים) היה מחכמי ארץ ישראל שבאו מטורקיה. פוסק נודע, מקובל, דרשן ובעל מוסר.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד באדריאנופול בשנת ה'ש"ע (1610) לערך, למשפחה שמקורה בספרד. בעודו צעיר לימים נתקבל לרב בעיר אדריאנופול. עלה לארץ ישראל בערך בשנת ה'תט"ו (1655), התיישב בירושלים ונמנה עם חכמי בית מדרשו של רבי יעקב חגיז.

רבני מצרים וטורקיה הפנו אליו שאלותיהם בהלכה, ותשובותיו נחשבו בעיני חכמי דורו כמכריעות. ר' יעקב עמדין בספרו "תורת הקנאות"[1] מנה את ר' אברהם בין שלושת גדולי הדור שהיו בירושלים.

עמד בראש ישיבת "בעלי בתים". השתלם בקבלה והיה בחוג המקובלים של רבי יעקב צמח.

בין תלמידיו היו ר' דוד הכהן מחבר דעת קדושים ור' חיים אבולעפיה, ממייסדי היישוב היהודי המחודש בטבריה. לחם בתקיפות נגד שבתי צבי ופעל להחרמתו. בשנת ה'תכ"ו (1666) נבחר בידי רבני קושטא כאחד מארבעת גדולי ישראל שנשלחו לעזה, לחקור את נתן העזתי, שליח של שבתי צבי.

הרב אמיגו נפטר בירושלים בשנת ה'תמ"ג (1683).

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רבי יעקב עמדין: "תורת הקנאות", עמוד 53