אברהם וילנצ'יק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם וילנצ'יק
אין תמונה חופשית
לידה 1917 עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה להורג 25 בפברואר 1943 (בגיל 26 בערך)
הרצליה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Logo of the Lehi movement.svg  לח"י
Irgun.svg  אצ"ל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אברהם וילנצ'יק (191725 בפברואר 1943) היה איש לח"י שהוצא להורג על ידי אנשי לח"י בהרצליה בשנת 1943.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם וילנצ'יק תושב הרצליה היה אחד מראשוני חברי לח"י, בתקופה שהלח"י נקרא עדיין "אצ"ל בישראל". הוא נעצר על ידי הבריטים חודשיים לאחר השוד בבנק אפ"ק שהתרחש ב-16 בספטמבר 1940, בו שדדו אנשי לח"י, לאור היום, סכום של 4,406 וחצי לירות (סכום השווה למיליוני שקלים של היום), בבנק אנגלו-פלשתינה, בסניפו ברחוב בן-יהודה בתל אביב.

מעצרו של וילנצ'יק היה ביחד עם מעצרם של עשרות מחבריו בפשיטה שערכה המשטרה בכל רחבי הארץ בנובמבר 1940. המעצר היה בהתאם לתקנות החירום המנדטורית ולווילנצ'יק יוחסה חברות בלח"י. הוא הוחזק במעצר במחנה המעצר בלטרון ולאחר מכן במחנה המעצר מזרעה ליד עכו. הוא שוחרר ממעצרו ב-20 בפברואר 1943, לאחר 26 חודשי מעצר. שחרורו התאפשר לאחר שראש המועצה המקומית הרצליה השתדל למענו אצל השלטונות, אך הוא חויב להתייצב פעמים בשבוע בתחנת המשטרה ביפו.

וילנצ'יק גילה עמדה נייטרלית במחלוקת שבין האצ"ל לבין הלח"י. בעת מעצרו בלטרון הוא סיפר לחבריו כי הוא עומד לפרוש מן הלח"י ולחזור לאצ"ל יחד עם חברי לח"י אחרים. לעומת זאת לטענת אנשי הלח"י הוא קנה את שחרורו מהמעצר בנכונותו למסור לבריטים מידע על הלח"י.

ב-25 בפברואר 1943, ימים ספורים לאחר שחרורו מן המעצר, התנקשו אנשי הלח"י בחייו. איש לח"י לבוש במדי נוטרים התדפק בשעה 21:15 על דלת בית אביו של אברהם בהרצליה, בעוד איש לח"י אחר, לבוש בבגדים אזרחיים, עמד ברחוב בריחוק מה מן הבית, כשפתח אביו של אברהם וילנצ'יק את הדלת פנה אליו האיש ושאל האם בנו בבית. הוא השתמש בלשון של הכרות כביכול והשתמש בפנייתו בכינוי "אברשה".

האב השיב כי בנו לן אצל חותנו בבית הסמוך, והלך עם האיש לקרוא לבנו. מיד לאחר שהאב נכנס לבית החותן, יצאה אשתו של אברהם ושאלה את האיש מי הוא. הלה השיב לה "מה אכפת לך, אני נוטר. אני צריך את אברשה לשוחח עמו בחוץ". אברהם שכבר שכב במיטה התלבש ויצא החוצה. בצאתו נורה בשלושה כדורים, שניים ברגלו ואחד בלבו. בני הבית יצאו מיד החוצה והיורה כבר נעלם. הם הספיקו עוד לשמוע מפיו של אברהם קריאת "אמא" והוא מת. הוא השאיר אחריו אישה ובת בת שלוש.

ד"ר שלמה רזניק, איש המחלקה לסוציולוגיה באוניברסיטת בר-אילן, שחקר את נושא המחתרות וסופר אלמוני שכינה עצמו "י. עוקב", בספרו "המעש השחור", מסכימים כי המטרה העיקרית להתנקשות בחייו של אברהם וילנ'יק הייתה לתת משמעות מפחידה לסיסמת הלח"י השאובה משירו של אברהם שטרן "חיילים אלמונים": "משורה ישחרר רק המוות". זאת על מנת שחברי לח"י אחרים שחלפה בלבם במחשבה לעזוב את הלח"י יחשבו פעמיים לפני שיעשו כן.

לעומתם מתי שמואלביץ, איש הלח"י ולימים מנכ"ל משרד ראש הממשלה, סיפר כי בשנת 1969 הוא פגש בקצין לשעבר מן המודיעין הבריטי בארץ ישראל שסיפר לו כי אכן וילנצ'יק מסר מידע רב ערך לבריטים ובתמורה זכה לשחרור מהכלא.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • י. עוקב ‬ המעש השחור. ‬הוצאת עוז, 1949.
  • Nachman Ben-Yehuda, Political Assassinations by Jews: A Rhetorical Device for Justice, State University of New York Press, 1992