משרד ראש הממשלה

משרד ראש הממשלה

מידע כללי
תחום שיפוט
תאריך הקמה	1948
ממשלה	ממשלת ישראל
שר	נפתלי בנט
תאריך כניסה	13 ביוני 2021
סגן שר	אביר קארה
מנכ"ל	יאיר פינס
מטה מרכזי	קריית הממשלה
pmo.gov.il

פתח משרד ראש הממשלה בקריה בתל אביב, 1964

חדר ישיבות הממשלה במשרד ראש הממשלה בקריה, 1964

משרד ראש הממשלה בישראל הוא המשרד הממשלתי האחראי ליישום מדיניות ראש ממשלת ישראל, תיאום פעילויות משרדי הממשלה בתחומים השונים וניהול מהלכי שינוי ועבודות מטה ברמה הלאומית. זהו משרד המטה המרכזי של ממשלת ישראל. משרד ראש הממשלה ממוקם בקריית הממשלה בגבעת רם בירושלים. ממשלת ישראל מייעדת את השטח הנמצא מול משרד החוץ ומול בניין המוסד לביטוח לאומי להקמת בניין משרד ראש הממשלה החדש שעתיד להכיל גם את מגורי ראש הממשלה. מנכ"ל המשרד כיום הוא יאיר פינס.

לשכת ראש הממשלה, הפועלת כחלק מהמשרד, מסייעת לראש ממשלת ישראל בניהול סדר יומו ומרכזת את כלל ההיבטים בעבודתו. צוות הלשכה הבכיר כולל, בנוסף לראש הלשכה, חמישה בעלי תפקידים בכירים, המנהלים את יחידות המשרד השונות. מזכירות הממשלה אחראית לניהול ישיבות הממשלה השונות, ובראשה עומד מזכיר הממשלה. המזכירות הצבאית מהווה זרוע קישור בין המשרד לבין חלקים שונים במערכת הביטחון הישראלית. המטה לביטחון לאומי מרכז את עבודת המטה בתחומי החוץ והביטחון. מערך ההסברה הלאומי, בראשו עומד יועץ התקשורת של ראש הממשלה, מרכז את היבטי ההסברה השוטפים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה מרכז את עבודת המטה בתחומי החברה והכלכלה, בין היתר באמצעות אגף כלכלה ותשתיות, האגף לממשל וחברה ואגף פנים, תכנון ופיתוח.

במשרד מספר יחידות נוספות, בהן: המחלקה העברית, המחלקה האנגלית, הלשכה המשפטית ומחלקת הבנא"מ (בינוי, נכסים, אפסנאות, משק). בשנים האחרונות חוזקו משמעותית יכולות התכנון וגופי המטה במשרד, כחלק מתפיסה כוללת שמטרתה לשפר את איכות הניהול בממשלת ישראל.

ראש סגל ראש הממשלה

ראש סגל ראש הממשלה, המוכר גם כראש לשכת ראש הממשלה, הוא עוזרו הבכיר של ראש ממשלת ישראל. הוא עובד בצמוד לראש הממשלה על בסיס יומיומי, וכתוצאה מרוכזת בידיו עוצמה רבה. ראש הסגל הנוכחי הוא טל גן צבי.

• מופקד על ניהול סדר העדיפויות של הנושאים שעולים על שולחן ראש הממשלה בכלל התחומים – מדיני, ביטחוני, פוליטי וכלכלי.
• אמון על לווסת את הגישה אל ראש הממשלה, ומהווה חצץ וסינון לרעשי הרקע שעשויים להפריע לו בעבודתו.
• מנהל משא ומתן לנושאים קואליציוניים, עם שרי הממשלה וקבוצות פוליטיות חוץ-ממשלתיות ליישום סדר היום של ראש הממשלה.
• בונה את סגל ראש הממשלה ומייעץ לו על מינויים לתפקידים שונים.

יחידות ארגוניות הפועלות במשרד

במסגרת משרד ראש הממשלה פועלים מספר רב של גופים, חלקם משולבים בפעילותו השוטפת וחלקם סוכנויות ביצוע הנמצאות תחת אחריותו המיניסטריאלית. בין הגופים המרכזיים המשולבים בעבודת המשרד:

• לשכת ראש הממשלה – לשכת ראש הממשלה מסייעת לראש ממשלת ישראל בניהול סדר יומו ומרכזת את כלל ההיבטים בעבודתו, בלשכה נמצאים סגל היועצים הקרובים לראש הממשלה.
• מזכירות הממשלה – מזכירות הממשלה אחראית לתחומים שונים בעבודתה השוטפת של הממשלה כממשלה, ובכלל זה הכנת ישיבות הממשלה, הקשר בין הממשלה לבין הכנסת, הקשר בין הכנסת לבין נשיא המדינה, דוברות הממשלה ומעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה. המזכירות פועלת בהתאם ל"חוק יסוד: הממשלה" ובהתאם ל"תקנון עבודת הממשלה". בראשה עומד מזכיר הממשלה.
• המזכירות הצבאית – המזכירות הצבאית מתאמת את כלל פעולות לשכת ראש הממשלה עם הגופים המרכזיים במערכת הביטחון הישראלית. בראשה עומד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה המהווה את ציר התקשורת המרכזי בינו לבין צה"ל ומערכת הביטחון.
• המטה לביטחון לאומי – המל"ל הוא גוף המטה לראש הממשלה ולממשלה בנושא הביטחון הלאומי. הוא שואב את סמכותו מחוק המל"ל, ועוסק, בין היתר, בגיבוש ניירות עמדה, במתן המלצות בנושאים השונים שבתחום טיפולו ובתיאום ושיתוף פעולה עם גורמי ביטחון לאומי במדינות שונות.
• מערך ההסברה הלאומי – כולל את מערך התקשורת והדוברות של משרד ראש הממשלה ואת מטה ההסברה הלאומי שהוקם לאור לקחי מלחמת לבנון השנייה, והוא גוף המטה המרכז את פעולות ההסברה של הגופים הממשלתיים השונים, הן בתחומי החוץ והביטחון והן בתחומים החברתיים–כלכליים. בראשו עומד יועץ התקשורת של ראש הממשלה.
• המועצה הלאומית לכלכלה – גוף מטה המייעץ לראש הממשלה בנושאים כלכליים ומסייע בתכנון המדיניות הכלכלית, תוך דגש על ראייה ארוכת טווח. המועצה פועלת מכוח החלטת ממשלה אשר קבעה את הקמתה.
• אגף כלכלה ותשתיות - גוף מטה המספק ייעוץ כלכלי למנכ"ל משרד ראש הממשלה בנושאים המטופלים במטה הכלכלי-חברתי ומוביל את פעילות המטה בתחומי משק וכלכלה, בכלל זה מדיניות מאקרו ותקציב המדינה, מיסוי והכנסות המדינה, תחרותיות ושוק ההון, וכן נושאי שכר ונושאים שקשורים בחשב הכללי.
• אגף ממשל וחברה – גוף מטה הפועל להובלת שינוי בתחומי חברה ממשל, אחראי לפיתוח ולהטמעת תפיסת התכנון הממשלתית ומנהל את השולחנות העגולים שמקיים המשרד עם ארגוני המגזר השלישי. האגף פועל בכפוף למנכ"ל משרד ראש הממשלה.
• אגף פנים תכנון ופיתוח (לשעבר האגף לתיאום, מעקב ובקרה) – גוף מטה העוסק בתחומי מדיניות פנים ובכלל זה שלטון מקומי, מדיניות תכנון, פיתוח והקצאת קרקעות, הגירה, חקלאות בהיבטי פיתוח הכפר, איכות סביבה, ביטחון פנים, היערכות לחירום ושירותי דת. האגף פועל בכפוף למנכ"ל משרד ראש הממשלה.
• אגף הגיור – מאז ימי אריאל שרון, פועל תחת משרד ראש הממשלה גם אגף הגיור. העברת האגף, שהיה בשעתו חלק ממשרד הדתות, למשרד ראש הממשלה, לוותה בביקורת שמדובר במהלך פוליטי.

אגף כלכלה ותשתיות

אגף כלכלה ותשתיות (לשעבר: האגף הכלכלי) פועל במשרד ראש הממשלה כחלק מהמטה הכלכלי-חברתי הכפוף למנכ"ל משרד ראש הממשלה יחד עם אגף ממשל וחברה ואגף פנים, תכנון ופיתוח. האגף מהווה כלי לביצוע עבודות מטה לאומיות בתחומי מדיניות כלכלית, על-פי הנחיות מנכ"ל המשרד ובהתאם למדיניות ראש הממשלה. בשנת 2012, בעקבות דו"ח הוועדה לבחינת מטה ראש הממשלה ("דו"ח קוצ'יק"), שונה שם האגף ל"אגף כלכלה ותשתיות" כחלק מהקמת המטה הכלכלי-חברתי במשרד ראש הממשלה. כאגף הכלכלי במטה הכלכלי-חברתי, אגף כלכלה ותשתיות מוביל את עבודת המטה בהכנת תקציב המדינה וחוק ההסדרים במקביל ובשיתוף פעולה הדוק עם אגף התקציבים במשרד האוצר. בראש האגף עומד הסמנכ"ל אמיר ברקן.

האגף מספק ייעוץ כלכלי למנכ"ל משרד ראש הממשלה בנושאים המטופלים במטה הכלכלי-חברתי ומוביל את פעילות המטה בתחומי משק וכלכלה, בכלל זה מדיניות מאקרו ותקציב המדינה, מיסוי והכנסות המדינה, תחרותיות ושוק ההון, וכן נושאי שכר ונושאים שקשורים בחשב הכללי. האגף מקדם ומלווה מטעם משרד ראש הממשלה את תחומי התחבורה, התשתיות, האנרגיה, משק המים, שוק הנדל"ן (לרבות היבטים הנוגעים ליישום חוק התכנון והבניה בנושאים אלה), התיירות, התעסוקה התעשייה ומסחר, התקשורת, וכן בהיבטים תקציביים הנוגעים למערכת הביטחון. עובדי ועובדות האגף מכהנים כנציגי ראש הממשלה במוסדות התכנון הארציים: המועצה הארצית לתכנון ובנייה, הוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל), והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (ותמ"ל), ובדריקטוריון מכון התקנים הישראלי.

במסגרת פעילות, לקח האגף חלק במספר מהלכים מרכזיים:

• אסטרטגיה לתחום הפיתוח הבין-לאומי במסגרת החלטץ ממשלה מספר 4021 מיום 23.07.2018
• התכנית הרב שנתית לפיתוח תשתיות בישראל - הקמת מאגר של מגה-פרויקטים בהיקף 116 מיליארד שקל
• ועדת ששינסקי 2 לבחינת מיסוי משאבי הטבע, במסגרת "פורום הארבעה"
• מתווה הרפורמה בחברת חשמל
• הוועדה לבחינת תקציב הביטחון, שנודעה בשם ועדת לוקר, על שם העומד בראשה, אלוף (מיל') יוחנן לוקר

אגף ממשל וחברה

אגף ממשל וחברה (לשעבר: האגף לתכנון מדיניות) פועל במשרד ראש הממשלה החל משנת 2006 כחלק מהמטה הכלכלי-חברתי הכפוף למנכ"ל משרד ראש הממשלה. האגף מהווה כלי לביצוע עבודות מטה לאומיות בתחומי מדיניות חברתית ולהובלת רפורמות ממשליות, על-פי הנחיות מנכ"ל המשרד ובהתאם למדיניות ראש הממשלה.

ראשיתו של האגף לתכנון מדיניות כאגף חברה ותשתיות במועצה לביטחון לאומי, וביוני 2006 הוכפף האגף למנכ"ל משרד ראש הממשלה. בראשיתו עסק האגף בפיתוח ובהטעמת תרבות תכנון ובקרה בעבודת הממשלה וכן בגיבוש מדיניות הנוגעת לקבוצות חברתיות שונות. בשנת 2012, בעקבות דו"ח הוועדה לבחינת מטה ראש הממשלה ("דו"ח קוצ'יק"), שונה שם האגף ל"ממשל וחברה" כחלק מהקמת המטה הכלכלי-חברתי במשרד ראש הממשלה. במסגרת שינוי זה, הורחבו תחומי פעילותו של האגף כך שיכללו הובלה וקידום של רפורמות לשיפור עבודת הממשלה, חיזוק הממשק שבין האזרח לבין הממשלה והובלת פעילות משרד ראש הממשלה בתחומים חברתיים.

החל מהקמת האגף בשנת 2006 עמד בראשו אהוד פראוור, שכיהן בתפקיד עד לשנת 2018. החל מחודש מרץ 2018 מכהן בתפקיד זה אורן כהן.

בתחום ממשל, פועל האגף לשיפור ולייעול תהליכי עבודת הממשלה. בתחום זה מוביל האגף מספר מהלכים מרכזיים:

• הובלה של תפיסת התכנון, היישום וההערכה הממשלתית באמצעות הטמעת מתודולוגיה אחידה (כפי שבאה לידי ביטוי במדריך התכנון הממשלתי), פרסום תוכניות העבודה הממשלתיות והמעקב אחר ביצוען.
• הקמת מנגנון למעקב אחר ביצוע החלטות ממשלה ופרסום דו"ח שנתי לציבור.
• קידום התוכנית הרב שנתית לפיתוח תשתיות של מדינת ישראל - התוכנית כוללת רשימה של פרויקטי תשתית, שעלותם 100 מיליון ש”ח ויותר ושהקמתם צפויה להתחיל בין השנים 2017–2021.
• קידום הליך סקירת הוצאות בשיתוף אגף התקציבים במשרד האוצר, לבחינת היעילות והאפקטיביות של התחייבויות תקציביות קודמות של הממשלה.
• ריכוז עבודת הצוות לשיפור עבודת המטה ויכולות הביצוע של משרדי הממשלה ("ועדת המשילות").
• סיוע בקידום הרפורמה לשיפור מנגנוני ניהול ההון האנושי בשירות המדינה.
• ריכוז הפעילות בנושאי ממשל מול ארגון ה-OECD באמצעות חברות קבועה בוועדת הממשל הציבורי של הארגון (The Public Governance Committee).

בתחום טיוב הרגולציה, מוביל האגף את המהלך הממשלתי להפחתת הנטל הרגולטורי בהתאם להחלטת הממשלה מס' 2118 מיום 22.10.2014:

• הפחתת נטל רגולטורי קיים באמצעות תוכניות חומש משרדיות המתוות את מסגרת העבודה של כל משרד לשנים 2015–2019. בהתאם לתוכנית החומש, בכל שנה המשרד בוחן שורה של תחומים מתוך הרגולציה הקיימת במטרה להפחית את הנטל הרגולטורי בכל אחד מן התחומים.
• הערכת השפעות של רגולציה חדשה, הן בחקיקה ראשית והן בחקיקה משנית, באמצעות הליך "הערכת השפעות רגולציה" (RIA- Regulatory Impact Assessment), מתודולוגיה המקובלת במדינות ה-OECD.
• קידום רפורמה במנגנון רישוי עסקים, באמצעות מעבר להסתמכות על תצהיר בקרב עסקים בעלי סיכון נמוך, כתחליף להגשת בקשה לרישיון והמתנה למענה מהרשות המוסמכת.
• ריכוז ועדת השרים לרגולציה בראשות ראש הממשלה, המכריעה במחלוקות רגולטוריות בין-משרדיות.

בתחום חברה, עוסק האגף בקידום נושאים חברתיים המגיעים לשולחנו של ראש הממשלה ומוביל עבודות מטה בשורה של נושאים לאומיים. כמו כן, עוסק האגף בגיבוש ובהפעלת מדיניות לחיזוק שיתופי פעולה בין-מגזריים ולקידום שיתוף הציבור בעבודת הממשלה. בין המהלכים המרכזיים שמוביל האגף בתחומים אלו:

• הובלת התוכנית הממשלתית לקידום השילוב המיטבי של יוצאי אתיופיה בחברה הישראלית, ומעקב רציף אחר יישומה במשרדי הממשלה וברשויות המקומיות.
• שיפור אופן האספקה של שירותים חברתיים הניתנים במיקור חוץ, באמצעות הכשרת מובילי הרכש במשרדים החברתיים, הקמת חממה למכרזים פורצי דרך, שיפור מדידת התוצאות בשירותים החברתיים ועוד.
• הפעלת שולחן עגול בין-מגזרי בו חברים נציגי הממשלה, החברה האזרחית והמגזר העסקי, המקדם סוגיות חברתיות בין-מגזריות דוגמת חיזוק החוסן החברתי בחירום או היערכות להזדקנות האוכלוסייה.
• פיתוח תפיסה וכלים לשיתוף הציבור בעבודת הממשלה.
• ריכוז הצוות הבין-משרדי לשיפור המענים לניצולי שואה.

אגף פנים, תכנון ופיתוח

אגף פנים, תכנון ופיתוח (לשעבר: אגף תיאום, מעקב ובקרה) פועל במשרד ראש הממשלה כחלק מהמטה הכלכלי-חברתי. האגף מהווה כלי לביצוע עבודות מטה לאומיות בתחומי מדיניות פנים ושלטון מקומי, תכנון ודיור ופיתוח כלכלי, על-פי הנחיות מנכ"ל המשרד ובהתאם למדיניות ראש הממשלה.

האגף הוקם כאגף תיאום, מעקב ובקרה בתקופתו של שמעון שבס כמנכ"ל משרד ראש הממשלה. בשנת 2012, בעקבות דו"ח הוועדה לבחינת מטה ראש הממשלה ("דו"ח קוצ'יק"), שונה שם האגף ל"אגף פנים תכנון ופיתוח" והוא הוכפף למטה הכלכלי-חברתי. במסגרת שינוי זה, נקבע כי האגף יעסוק בנושאי מדיניות פנים ובכלל זה שלטון מקומי, מדיניות תכנון, פיתוח והקצאת קרקעות, הגירה, חקלאות בהיבטי פיתוח הכפר, איכות סביבה, ביטחון פנים, היערכות לחירום ושירותי דת.

החל מחודש ינואר 2020 מכהן ליאור פרבר בתפקיד סמנכ"ל פנים תכנון ופיתוח במשרד ראש הממשלה.

האגף מוביל את פעילות משרד ראש הממשלה בתחומי מדיניות פנים ובכלל זה שלטון מקומי, מדיניות תכנון, פיתוח והקצאת קרקעות, הגירה, חקלאות ופיתוח הכפר, איכות סביבה, ביטחון אישי והיערכות לחירום, ושירותי דת. האגף מפתח ומנהל תוכניות לפיתוח אזורי, התיישבותי ומגזרי וכן מוביל את פעילות משרד ראש הממשלה בתחום התפוצות. האגף מתמחה בגיבוש ובניהול תוכניות פיתוח ופרויקטים לאומיים ביצועיים, חוצי ממשלה ורב מערכתיים תוך התמקדות בהנעת תהליכים ובהסרת חסמים הנוגעים לפרויקטים שבניהול האגף.

במסגרת עבודתו, עוסק צוות האגף בעיצוב מדיניות, הובלת תהליכים ממשלתיים, גיבוש החלטות ממשלה ביצועיות, ניהול משא ומתן עם בכירים במשרדי הממשלה, ניהול תקציבים, הנעת תהליכים והסרת חסמים וכן ייצוג ראש הממשלה בוועדות מקצועיות ופרלמנטאריות. נכון לשנת 2018 הוביל האגף גיבוש החלטות ממשלה ביצועיות בהיקף תקציבי של כ־1.4 מיליארד ש"ח. בנוסף, האגף מבצע עבודות מטה רוחביות במטרה לשפר את עבודת הממשלה וכן לצורך חיזוק הקשר עם השלטון המקומי.

במסגרת פעילות, הוביל האגף מספר מהלכים מרכזיים:

• תוכניות פיתוח רב שנתיות לרשויות מקומיות בפריפריה, דוגמת קצרין, קריית שמונה, מטולה, ירוחם וכן תוכנית רב שנתית לפיתוח הדרום.
• תוכנית לחיזוק החוסן האזרחי לשדרות וליישובי עוטף עזה.
• הגדרת אזורים ויישובים כבעלי עדיפות לאומית.
• הגדלת מספר המשתתפים בפרויקט תגלית "זכות מלידה".
• הגדלת המסגרת התקציבית של תוכנית החומש לשדרוג תשתיות ולעידוד ביקורים ברחבת הכותל המערבי.
• קידום הפעלת מרכזי החוסן ביהודה ושומרון.
• בטיחות בדרכים.

סוכנויות ביצוע הכפופות למשרד

בין סוכנויות הביצוע הפועלות תחת פיקוח מסוים של המשרד אך באופן עצמאי וכיחידות נפרדות:

• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה – לשכה שמטרתה איסוף וניתוח של מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל, כבסיס מידע למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור.
• ארכיון המדינה.
• מנהלת תנופה – אחראית מטעם משרד ראש הממשלה לדאוג למפוני תוכנית ההתנתקות בעיקר מבחינת דיור חלופי, פיצויים, פרנסה וסיוע פסיכולוגי להסתגלות.
• ועדת השמות הממשלתית – ועדה שקובעת שמות עבריים במפת הארץ והחלטותיה מחייבות את מוסדות המדינה.
• לשכת הפרסום הממשלתית – לשכה המשמשת כמשרד פרסום והפקה עבור משרדי הממשלה, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים.
• לשכת העיתונות הממשלתית – עוסקת בהענקה של תעודות לעובדי תקשורת המונים, אחראית מטעם משרד ראש הממשלה על תיאום התקשורת בין ממשלת ישראל ובין קהילת העיתונאים הזרים בישראל.
• הוועדה לאנרגיה אטומית – האחראית על הפעילות בתחום הגרעין במדינת ישראל.
• המכון למחקר ביולוגי בישראל – גוף העוסק במחקר בתחומי הביולוגיה, המיקרוביולוגיה והכימיה ונודע שעוסק, בין השאר, בפיתוח אמצעי הגנה מפני נשק ביולוגי, כימי ואחרים.
• המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ("המוסד") – גוף מודיעין החוץ של ישראל.
• שירות הביטחון הכללי (השב"כ) – גוף מודיעין הפנים של ישראל.

חיזוק יכולות הניהול והמטה במשרד

בשנים האחרונות חל חיזוק הדרגתי במעמדו וביכולות הניהול של משרד ראש הממשלה, והוא נתפס יותר ויותר כגוף המטה המרכזי בממשלה אשר עליו האחריות לממש את אג'נדת ראש הממשלה הנבחר. השינוי בא לידי ביטוי גם בגיוסם של אנשי מקצוע בתחומי המדיניות וההערכה, אשר עובדים בצמוד לאנשי אמונו של ראש הממשלה, וגם בשורה של שינויים מבניים שהוטמעו בפעילות המשרד. בעוד המטה לביטחון לאומי הוקם על ידי בנימין נתניהו בשנת 1999, פעילותו הועברה פיזית לבניין משרד ראש הממשלה בירושלים בשנת 2006 במהלך כהונתו של אהוד אולמרט, וכוח האדם בו הורחב משמעותית. אולמרט, יחד עם רענן דינור כמנכ"ל משרדו, הביאו גם להקמתם של המועצה הלאומית לכלכלה, האגף לממשל וחברה ומערך ההסברה הלאומי וביססו אותם כגופי מטה מרכזיים בתחומי הכלכלה, החברה, הממשל וההסברה. בנוסף, הוגדר מחדש תפקידו של האגף לתיאום, מעקב ובקרה במשרד.

כתוצאה משינויים אלה, החל משרד ראש הממשלה לתכנן ולהוביל בעצמו שורה של מהלכי מדיניות לאומיים, וזאת תוך שיתוף פעולה והפעלה של יתר משרדי הממשלה, המחזיקים בידע המקצועי בתחומים השונים. בין הדוגמאות הבולטות לכך, תוכנית הסיוע לניצולי השואה שאישרה הממשלה בשנת 2008, ההחלטה על שינוי הכללים הפיסקאליים לאורם נקבע תקציב המדינה בשנת 2010, המהלך להטמעת תרבות ותהליכי תכנון, מדידה והערכה בעבודת הממשלה שהחל בשנת 2006, התוכנית הלאומית לחיזוק הצפון בעקבות מלחמת לבנון השנייה, הקמת רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון בהחלטת ממשלה משנת 2007, המהלך לביסוס יחסי הממשלה עם ארגוני החברה האזרחית שאושר ב-2008 ומהלכים נוספים. בעוד בעבר הובילו משרדי ממשלה שונים את תהליכי התכנון וההחלטה בנושאים אלה, כיום גופי המטה הפועלים במשרד הם מובילי התהליך, בהתאם להנחיות ראש הממשלה.

בניין משרד ראש הממשלה

בראשית ימי המדינה שכן משרד ראש הממשלה בתל אביב. בדצמבר 1949, על רקע החלטת האו"ם לבינאום ירושלים, הועבר משרד ראש הממשלה בבהילות לירושלים. נשקלו אפשרויות שונות לשכן את משרד ראש הממשלה, בהן בית טליתא קומי, ונבחרה הצעת הסוכנות היהודית לשכן את משרד ראש הממשלה באגף החדש שהיה אז לקראת סיום הבנייה, בבית המוסדות הלאומיים. באופן זמני, עד סיום הבנייה של האגף החדש, שוכן משרד ראש הממשלה בבניין קרן היסוד. ב-20 בדצמבר 1949 כבר התקיימה ישיבת הממשלה בבית המוסדות הלאומיים. בסוף אוגוסט 1962 עבר המשרד לקריית הממשלה בגבעת רם. במאה ה-21 הוגברה האבטחה סביב בניין זה, והוא מאובטח יותר מאשר יתר המשרדים הממשלתיים.

שרים וסגני שרים במשרד ראש הממשלה

שרים

שם	תמונה	מפלגה	תחילת כהונה	סיום כהונה	הערות
יוסי ביילין		העבודה	22 בנובמבר 1995	18 ביוני 1996
מיכאל מלכיאור		ישראל אחת, העבודה-מימד	5 באוגוסט 1999	7 במרץ 2001	לענייני חברה ותפוצות.
חיים רמון		ישראל אחת, העבודה-מימד	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	לענייני ירושלים והשר המקשר בין הממשלה לכנסת.
גדעון עזרא		הליכוד	27 בפברואר 2003	6 בספטמבר 2004
עוזי לנדאו		הליכוד	27 בפברואר 2003	28 באוקטובר 2004
מתן וילנאי		העבודה-מימד	10 בינואר 2005	28 באוגוסט 2005
רפי איתן		גיל- גמלאי ישראל לכנסת	4 במאי 2006	25 ביולי 2007	עד להקמת המשרד הרשמי, אחראי גם על ענייני ירושלים.
אלי אבידר		ישראל ביתנו	3 באוגוסט 2021	מכהן

סגני שרים

שם	תמונה	מפלגה	תחילת כהונה	סיום כהונה
יורם ארידור		הליכוד	4 ביולי 1977	28 בדצמבר 1980
דב שילנסקי		הליכוד	11 באוגוסט 1981	13 בספטמבר 1984
רוני מילוא		הליכוד	21 בנובמבר 1986	22 בדצמבר 1988
יגאל ביבי		המפד"ל	2 באוגוסט 1990	20 בנובמבר 1990
שמואל הלפרט		אגודת ישראל	19 בנובמבר 1990	8 ביוני 1991
בנימין נתניהו		הליכוד	11 בנובמבר 1991	13 ביולי 1992
אלי בן מנחם		העבודה	4 באוגוסט 1992	8 באפריל 1993
יגאל ביבי		המפד"ל	8 ביולי 1996	7 באוגוסט 1996
מיכאל איתן		הליכוד	13 ביולי 1998	6 ביולי 1999
יורי שטרן		האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו	7 במרץ 2001	14 במרץ 2002
יצחק לוי		המפד"ל	24 במרץ 2003	8 ביוני 2004
מג'לי והבה		הליכוד	30 במרץ 2005	20 ביוני 2005
מיכאל מלכיאור		העבודה-מימד	20 ביוני 2005	23 בנובמבר 2005
גילה גמליאל		הליכוד	1 באפריל 2009	18 במרץ 2013
אופיר אקוניס		הליכוד	18 במרץ 2013	14 במאי 2015
ירון מזוז		הליכוד	13 בינואר 2016	4 באוגוסט 2016
מיכאל אורן		כולנו	4 באוגוסט 2016	30 באפריל 2019
פטין מולא		הליכוד	25 במאי 2020	13 ביוני 2021
אביר קארה		ימינה	28 ביוני 2021	מכהן

מנכ"ל משרד ראש הממשלה

ערך מורחב – מנכ"ל משרד ראש הממשלה

תפקידו של מנכ"ל המשרד היא להוביל את עבודת המטה ומדיניות הפנים המתבצעת שנקבעה על פי ראש הממשלה במכלול הנושאים הכלכליים, החברתיים והאזרחיים. ריכוז עבודת המטה הממשלתית בנושאים אלו, מטעמו של ראש-הממשלה, והוא מוביל ושותף מרכזי בפרויקטים לאומיים גדולים שעל סדר יומה של הממשלה ושל ראש הממשלה. מנכ"לי המשרד:

שם	תמונה	תחילת כהונה	סיום כהונה
אהוד אבריאל	‏	1951	1952
טדי קולק	‏	1952	1964
יעקב הרצוג	‏	1966	1972
שמחה דיניץ	‏	1972	1973
מרדכי גזית	‏	1973	1975
עמוס ערן	‏	1975	1977
אליהו בן-אלישר	‏	1977	1980
מתתיהו שמואלביץ'	‏	1980	1984
אברהם טמיר	‏	1984	1986
יוסי בן אהרון	‏	1986	1992
שמעון שבס	‏	1992	1995
צבי אלדרוטי	‏	1995	1996
אביגדור ליברמן	‏	1996	1997
משה ליאון	‏	1997	1999
יוסי קוצ'יק	‏	1999	2001
רפי פלד	‏	2001	2001
אביגדור יצחקי	‏	2001	2004
אילן כהן	‏	2004	2006
רענן דינור	‏	2006	2009
אייל גבאי	‏	2009	2011
הראל לוקר	‏	2011	2015
אלי גרונר	‏	2015	2018
יואב הורוביץ	‏	2018	2019
רונן פרץ	‏	2019	2020
יאיר פינס		2021	מכהן

קישורים חיצוניים

• אתר האינטרנט הרשמי של משרד ראש הממשלה

• משרד ראש הממשלה, ברשת החברתית פייסבוק
• משרד ראש הממשלה, ברשת החברתית טוויטר
• משרד ראש הממשלה, ברשת החברתית אינסטגרם
• משרד ראש הממשלה, סרטונים בערוץ היוטיוב
• דו"ח פעילות משרד ראש הממשלה לשנת 2008
• תוכנית העבודה של משרד ראש הממשלה לשנת 2009
• גל אלון, איפה המצפן של נתניהו, באתר הארץ, 13 ביוני 2010
• שוקי שדה, האנשים שלא הצליחו למנוע משרה ובנימין נתניהו להשתולל על חשבון הקופה הציבורית, באתר TheMarker‏, 27 בפברואר 2015
• ניר מן, "פה צריך להישאר הבית הזה דווקא, עם לוח זיכרון", מוסף הארץ, 7 בספטמבר 2018, עמ' 50–54