משרד ראש הממשלה

משרד ראש הממשלה
ממשלה	ממשלת ישראל ישראל
שר	בנימין נתניהו
מועד כניסת השר לתפקידו	31 במרץ 2009
סגן שר	מייקל אורן
מנכ"ל	אלי גרונר
שנת הקמה	1948
http://www.pmo.gov.il

משרד ראש הממשלה בישראל הוא המשרד הממשלתי האחראי ליישום מדיניות ראש ממשלת ישראל, תיאום פעילויות משרדי הממשלה בתחומים השונים וניהול מהלכי שינוי ועבודות מטה ברמה הלאומית. זהו משרד המטה המרכזי של ממשלת ישראל. משרד ראש הממשלה ממוקם בקריית הממשלה בגבעת רם בירושלים. ממשלת ישראל מייעדת את השטח הנמצא מול משרד החוץ ומול בניין המוסד לביטוח לאומי להקמת בניין משרד ראש הממשלה החדש שעתיד להכיל גם את מגורי ראש הממשלה.

לשכת ראש הממשלה מסייעת לראש ממשלת ישראל בניהול סדר יומו ומרכזת את כלל ההיבטים בעבודתו. צוות הלשכה הבכיר כולל, בנוסף לראש הלשכה, חמישה בעלי תפקידים בכירים, המנהלים את יחידות המשרד השונות. מזכירות הממשלה אחראית לניהול ישיבות הממשלה השונות, ובראשה עומד מזכיר הממשלה. המזכירות הצבאית מהווה זרוע קישור בין המשרד לבין חלקים שונים במערכת הביטחון הישראלית. המטה לביטחון לאומי מרכז את עבודת המטה בתחומי החוץ והביטחון. מערך ההסברה הלאומי, בראשו עומד יועץ התקשורת של ראש הממשלה, מרכז את היבטי ההסברה השוטפים. מנכ"ל משרד ראש הממשלה מרכז את עבודת המטה בתחומי החברה והכלכלה, בין היתר באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה, האגף לתכנון מדיניות והאגף לתיאום, מעקב ובקרה.

במשרד מספר יחידות נוספות, בהן: המחלקה העברית, המחלקה האנגלית, הלשכה המשפטית ומחלקת הבנא"מ (בינוי, נכסים, אפסנאות, משק). בשנים האחרונות חוזקו משמעותית יכולות התכנון וגופי המטה במשרד, כחלק מתפיסה כוללת שמטרתה לשפר את איכות הניהול בממשלת ישראל.

יחידות ארגוניות הפועלות במשרד

במסגרת משרד ראש הממשלה פועלים מספר רב של גופים, חלקם משולבים בפעילותו השוטפת וחלקם סוכנויות ביצוע הנמצאות תחת אחריותו המיניסטריאלית. בין הגופים המרכזיים המשולבים בעבודת המשרד:

• מזכירות הממשלה - מזכירות הממשלה אחראית לתחומים שונים בעבודתה השוטפת של הממשלה כממשלה, ובכלל זה הכנת ישיבות הממשלה, הקשר בין הממשלה לבין הכנסת, הקשר בין הכנסת לבין נשיא המדינה, דוברות הממשלה ומעקב אחר ביצוע החלטות הממשלה. המזכירות פועלת בהתאם ל"חוק יסוד: הממשלה" ובהתאם ל"תקנון עבודת הממשלה. בראשה עומד מזכיר הממשלה.
• המזכירות הצבאית - המזכירות הצבאית מתאמת את כלל פעולות לשכת ראש הממשלה עם הגופים המרכזיים במערכת הביטחון הישראלית. בראשה עומד המזכיר הצבאי של ראש הממשלה המהווה את ציר התקשורת המרכזי בינו לבין צה"ל ומערכת הביטחון.
• המטה לביטחון לאומי - המל"ל הוא גוף המטה לראש הממשלה ולממשלה בנושא הביטחון הלאומי. הוא שואב את סמכותו מהחוק המל"ל, ועוסק, בין היתר, בגיבוש ניירות עמדה, במתן המלצות בנושאים השונים שבתחום טיפולו ובתיאום ושיתוף פעולה עם גורמי ביטחון לאומי במדינות שונות.
• מערך ההסברה הלאומי - כולל את מערך התקשורת והדוברות של משרד ראש הממשלה ואת מטה ההסברה הלאומי שהוקם לאור לקחי מלחמת לבנון השנייה, והוא גוף המטה המרכז את פעולות ההסברה של הגופים הממשלתיים השונים, הן בתחומי החוץ והביטחון והן בתחומים החברתיים-כלכליים. בראשו עומד יועץ התקשורת של ראש הממשלה.
• המועצה הלאומית לכלכלה - גוף מטה המייעץ לראש הממשלה בנושאים כלכליים ומסייע בתכנון המדיניות הכלכלית, תוך דגש על ראיה ארוכת טווח. המועצה פועלת בכפוף למנכ"ל משרד ראש הממשלה, ומכוח החלטת ממשלה אשר קבעה את הקמתה.
• האגף לתכנון מדיניות - גוף מטה הפועל להובלת שינוי בתחומי חברה ממשל, אחראי לפיתוח ולהטמעת תפיסת התכנון הממשלתית ומנהל את השולחנות העגולים שמקיים המשרד עם ארגוני המגזר השלישי. האגף פועל בכפוף למנכ"ל משרד ראש הממשלה.
• האגף לתיאום, מעקב ובקרה - גוף מטה המרכז עבודות מטה שונות, מתאם את עבודת המשרדים השונים, ומנהל את מערך המעקב והבקרה אחר החלטות ממשלה ונושאים הנמצאים על סדר יומו של ראש הממשלה. האגף פועל בכפוף למנכ"ל משרד ראש הממשלה.

סוכנויות ביצוע הכפופות למשרד

בין סוכנויות הביצוע הפועלות תחת פיקוח כזה או אחר של המשרד אך באופן עצמאי וכיחידות נפרדות:

• הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - לשכה שמטרתה איסוף וניתוח של מידע סטטיסטי אודות מדינת ישראל, כבסיס מידע למקבלי ההחלטות וכשירות לציבור.
• ארכיון המדינה.
• הרשות הארצית לשירותי דת - הועברה ל משרד הדתות.
• מנהלת סל"ע - אחראית מטעם משרד ראש הממשלה לדאוג למפוני תוכנית ההתנתקות, בעיקר מבחינת דיור חלופי, פיצויים, פרנסה וסיוע פסיכולוגי להסתגלות.
• המשרד לענייני גמלאים- יחידת סמך במשרד, אשר ממונה על טיפול בגמלאים, קשישים וניצולי שואה. על היחידה מופקד השר לענייני גמלאים.
• ועדת השמות הממשלתית - ועדה שקובעת שמות עבריים במפת הארץ והחלטותיה מחייבות את מוסדות המדינה.
• לשכת הפרסום הממשלתית - לשכה המשמשת כמשרד פרסום והפקה עבור משרדי הממשלה, חברות ממשלתיות וגופים ציבוריים.[1]
• לשכת העיתונות הממשלתית - עוסקת בהענקה של תעודות לעובדי תקשורת המונים, ובפרט לעיתונאים אחראית מטעם משרד ראש הממשלה על תיאום התקשורת בין ממשלת ישראל ובין קהילת העיתונאים הזרים בישראל.
• הוועדה לאנרגיה אטומית - האחראית על הפעילות בתחום הגרעין במדינת ישראל.
• המכון למחקר ביולוגי בישראל - גוף העוסק במחקר בתחומי הביולוגיה, המיקרוביולוגיה והכימיה ונודע שעוסק, בין השאר, בפיתוח אמצעי הגנה מפני נשק ביולוגי, כימי ואחרים.
• המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים ("המוסד") - גוף מודיעין החוץ של ישראל.
• שירות הביטחון כללי (השב"כ) - גוף מודיעין הפנים של ישראל.

חיזוק יכולות הניהול והמטה במשרד

בשנים האחרונות חל חיזוק הדרגתי במעמדו וביכולות הניהול של משרד ראש הממשלה, והוא נתפס יותר ויותר כגוף המטה המרכזי בממשלה אשר עליו האחריות לממש את אג'נדת ראש הממשלה הנבחר. השינוי בא לידי ביטוי גם בגיוסם של אנשי מקצוע בתחומי המדיניות וההערכה, אשר עובדים בצמוד לאנשי אמונו של ראש הממשלה, וגם בשורה של שינויים מבניים שהוטמעו בפעילות המשרד. בעוד המטה לביטחון לאומי הוקם על ידי בנימין נתניהו בשנת 1999, פעילותו הועברה פיזית לבניין משרד ראש הממשלה בירושלים בשנת 2006 במהלך כהונתו של אהוד אולמרט, וכוח האדם בו הורחב משמעותית. אולמרט, יחד עם רענן דינור כמנכ"ל משרדו, הביאו גם להקמתם של המועצה הלאומית לכלכלה, האגף לתכנון מדיניות ומערך ההסברה הלאומי וביססו אותם כגופי מטה מרכזיים בתחומי הכלכלה, החברה, הממשל וההסברה. בנוסף, הוגדר מחדש תפקידו של האגף לתיאום, מעקב ובקרה במשרד.

כתוצאה משינויים אלה, החל משרד ראש הממשלה לתכנן ולהוביל בעצמו שורה של מהלכי מדיניות לאומיים, וזאת תוך שיתוף פעולה והפעלה של יתר משרדי הממשלה, המחזיקים בידע המקצועי בתחומים השונים. בין הדוגמאות הבולטות לכך, תוכנית הסיוע לניצולי השואה שאישרה הממשלה בשנת 2008, ההחלטה על שינוי הכללים הפיסקאליים לאורם נקבע תקציב המדינה בשנת 2010, המהלך להטמעת תרבות ותהליכי תכנון, מדידה והערכה בעבודת הממשלה שהחל בשנת 2006, התוכנית הלאומית לחיזוק הצפון בעקבות מלחמת לבנון השנייה, הקמת רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון בהחלטת ממשלה משנת 2007, המהלך לביסוס יחסי הממשלה עם ארגוני החברה האזרחית שאושר ב-2008 ומהלכים נוספים. בעוד בעבר הובילו משרדי ממשלה שונים את תהליכי התכנון וההחלטה בנושאים אלה, כיום גופי המטה הפועלים במשרד הם מובילי התהליך, בהתאם להנחיות ראש הממשלה.

חיזוק יכולות התכנון והניהול של משרד ראש הממשלה בתחומים אלה מקרב אותו למקביליו בעולם, ובכלל זה משרד ראש הממשלה הבריטי (שתחתיו הוקמה יחידת מדיניות עוד בשנת 1978) ו"הבית הלבן" בארצות הברית (שתחתיו פועל משרד המנהל והתקצוב). בשני משרדים אלה, וגם בישראל, פועלות יחידות המטה של ראש הממשלה לצד משרד האוצר.

ראשי הממשלות בישראל

פתח משרד ראש הממשלה בקריה בתל אביב, 1964

חדר ישיבות הממשלה במשרד ראש הממשלה בקריה, 1964

מספר	שם	תחילת כהונה	סיום כהונה	מפלגה
1	דוד בן-גוריון	14 במאי 1948	26 בינואר 1954	מפא"י
2	משה שרת	26 בינואר 1954	3 בנובמבר 1955	מפא"י
(1)	דוד בן-גוריון	3 בנובמבר 1955	26 ביוני 1963	מפא"י
3	לוי אשכול	26 ביוני 1963	26 בפברואר 1969	מפא"י
4	גולדה מאיר	17 במרץ 1969	3 ביוני 1974	המערך
5	יצחק רבין	3 ביוני 1974	20 ביוני 1977	המערך
6	מנחם בגין	20 ביוני 1977	10 באוקטובר 1983	הליכוד
7	יצחק שמיר	10 באוקטובר 1983	13 בספטמבר 1984	הליכוד
8	שמעון פרס	13 בספטמבר 1984	20 באוקטובר 1986	המערך
(7)	יצחק שמיר	20 באוקטובר 1986	13 ביולי 1992	הליכוד
(5)	יצחק רבין	13 ביולי 1992	4 בנובמבר 1995	העבודה
(8)	שמעון פרס	22 בנובמבר 1995	18 ביוני 1996	העבודה
9	בנימין נתניהו	18 ביוני 1996	6 ביולי 1999	הליכוד
10	אהוד ברק	6 ביולי 1999	7 במרץ 2001	ישראל אחת
11	אריאל שרון	7 במרץ 2001	14 באפריל 2006	הליכוד ואחר כך קדימה
12	אהוד אולמרט	4 במאי 2006	31 במרץ 2009	קדימה
(9)	בנימין נתניהו	31 במרץ 2009	מכהן	הליכוד

חמישה ראשי ממשלה כיהנו פעמיים בתפקיד: דוד בן-גוריון, יצחק שמיר, יצחק רבין, שמעון פרס ובנימין נתניהו.

ראשי ממשלה בפועל

לאחר פטירתם של ראשי ממשלה במהלך כהונתם, ממנה הממשלה ראש ממשלה בפועל, המכהן עד שנשיא המדינה בוחר מועמד להרכבת הממשלה, והוא מציג את ממשלתו בפני הכנסת. כמו כן, החל משנת 2003, ממנה הממשלה ראש ממשלה בפועל, אם נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו באופן קבוע, או אם נבצר ממנו למלא את התפקיד באופן זמני במשך יותר מ-100 ימים.

בישראל כיהנו שלושה ראשי ממשלה בפועל, הראשון אחרי פטירת לוי אשכול, השני אחרי רצח יצחק רבין והשלישי אחרי אשפוזו של אריאל שרון.

• לאחר פטירת ראש הממשלה לוי אשכול, כיהן יגאל אלון כראש הממשלה בפועל מ-26 בפברואר 1969 עד 17 במרץ 1969.
• לאחר רצח ראש הממשלה יצחק רבין, כיהן שמעון פרס כראש הממשלה בפועל מ-5 בנובמבר 1995 עד 22 בנובמבר 1995.
• בחלוף 100 ימים מאשפוזו של ראש הממשלה אריאל שרון, כיהן אהוד אולמרט כראש הממשלה בפועל מ-14 באפריל 2006 עד 4 במאי 2006.

מנכ"ל משרד ראש הממשלה

תפקידו של מנכ"ל המשרד היא להוביל את עבודת המטה ומדיניות הפנים המתבצעת שנקבעה על פי ראש הממשלה במכלול הנושאים הכלכליים, החברתיים והאזרחיים. ריכוז עבודת המטה הממשלתית בנושאים אלו, מטעמו של ראש-הממשלה, והוא מוביל ושותף מרכזי בפרויקטים לאומיים גדולים שעל סדר יומה של הממשלה ושל ראש הממשלה. מנכ"לי המשרד:

שם	תחילת כהונה	סיום כהונה
אהוד אבריאל	1951	1952
טדי קולק	1952	1964
יעקב הרצוג	1966	1972
שמחה דיניץ	1972	1973
מרדכי גזית	1973	1975
עמוס ערן	1975	1977
אליהו בן-אלישר	1977	1980
מתתיהו שמואלביץ'	1980	1984
אברהם טמיר	1984	1986
יוסי בן אהרון	1986	1992
שמעון שבס	1992	1995
צבי אלדרוטי	1995	1996
אביגדור ליברמן	1996	1997
משה ליאון	1997	1999
יוסי קוצ'יק	1999	2001
רפי פלד	2001	2001
אביגדור יצחקי	2001	2004
אילן כהן	2004	2006
רענן דינור	2006	2009
אייל גבאי	2009	2011
הראל לוקר	2011	2015
אלי גרונר	2015	מכהן

קישורים חיצוניים

• משרד ראש הממשלה - האתר הרשמי
• דו"ח פעילות משרד ראש הממשלה לשנת 2008
• תוכנית העבודה של משרד ראש הממשלה לשנת 2009
• גל אלון, איפה המצפן של נתניהו, באתר הארץ, 13 ביוני 2010
• שוקי שדה, האנשים שלא הצליחו למנוע משרה ובנימין נתניהו להשתולל על חשבון הקופה הציבורית, באתר TheMarker‏, 27 בפברואר 2015