אברהם זאב ליפקיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם זאב ליפקיס
אברהם זאב ליפקיס
לידה 1877
פטירה 1942 (בגיל 65 בערך)
ראש ועד פתח תקווה
19001901

אברהם זאב ליפקיס היה מחלוצי היישוב ומראשוני מתיישבי פתח תקווה. ליפקיס היה הראשון שהתקין משאבה מוטורית בירקון ועסק בחקלאות. היה פעיל בוועדים רבים ביניהם מועצת בית הכנסת הגדול, ועד הכורמים, הוועד החקלאי והועד לחלוקת קרקעות כפר סבא. ליפקיס היה יושב ראש המועצה, חבר הוועד וראש ועד פתח תקווה למשך שנה. ליפקיס שימש גם כגזבר הכבוד של פתח תקווה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפקיס נולד ב-1877 לאביו משה ולאמו שרה פרומה[1] בעיר ביאליסטוק שבפולין[2]. משפחתו הייתה עמידה ויציבה בחיים בפולין[2]. ביוזמת הסבתא חנה, אמה של אמו של ליפקיס, המשפחה החליטה לקנות אדמות בפתח תקווה ולהתכונן לעלייה יחד עם הביאליסטוקאים[2].

ב-1883 המשפחה עלתה לארץ ישראל והתיישבה באדמות יהודיה יחד עם הביאליסטוקאים כדי לא להידבק בקדחת בפתח תקווה[2]. המשפחה בנתה את ביתה ביהודיה והשתקעה במקום. ליפקיס למד תורה ממלמדים ולאחר מכן בישיבת הרב מרדכי גימפל יפה ביהודיה[2]. כשגדל, החל ליפקיס לעבוד במשק הוריו והצטיין בכל ענפי החקלאות במשק[2].

מאוחר יותר, ליפקיס ומשפחתו עברו לפתח תקווה יחד עם שאר הקבוצה והשתקעו במושבה[2].

ליפקיס היה בין הראשונים במושבה פתח תקווה שנטעו כרמי שקדים, וגידוליו הצליחו מאוד[2]. ליפקיס נטע גם פרדס ליד נחל הירקון, וכדי להשקות את הפרדס הקים משאבה[2]. כך הפך ליפקיס לראשון שהקים משאבה מוטורית בירקון[2].

ליפקיס היה פעיל מאוד בעניינים ציבוריים ועזר לנזקקי המושבה בעיקר במתן בסתר[2]. ליפקיס תרם גם למוסדות חסד רבים ולכן הונצח בבית אבות שנקרא על שמו[2]. ליפקיס היה פעיל בוועדים רבים ביניהם מועצת בית הכנסת הגדול, ועד הכורמים, הוועד החקלאי והועד לחלוקת קרקעות כפר סבא - בה היה מהנוטעים הראשונים[2].

ב-1902 נבחר לוועד המושבה ומאז היה פעיל עוד יותר בענייני ציבור[2]. ליפקיס שימש שנים רבות כיושב ראש מועצת המושבה, וכגזבר הכבוד של המושבה[2]. ליפקיס שימש גם כחותם על שטרות הכסף במושבה שהיה להן מעמד במושבה, ביפו ובסביבה לא פחות מהכסף העותמאני[2]. ליפקיס שימש שנים גם כמוכתר המושבה וייצג אותה בעניינים רבים, לכן נאסר גם כמה פעמים בעקבות אי-הסדרת חובות[2].

ליפקיס ייצג את פתח תקווה בוועד התאחדות המושבות[2]. ליפקיס שימש כיושב ראש ועד פתח תקווה במשך שנה(19001901).[3]

במלחמת העולם הראשונה היה חבר ועד החיטה של פתח תקווה יחד עם ברוך גולומב ויעקב פנחסי[4]. לאחר שהצבא הבריטי העביר את התושבים ליפו בשל קרבת המושבה לקרבות היה הוא אחד משלושה שהורשו להישאר כדי לטפל בגידולים[4].

בשנותיו האחרונות נאבק על קיום פרדסו והמשק שלו משום שנשללה ממנו הקצבה שקיבל מהממשל בימי מלחמת העולם הראשונה[4].

ליפקיס נפטר ערירי בפתח תקווה בי' באדר תש"ב (1942)[1].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליפקיס היה אדם דתי והקפיד על קיום המצוות[2].

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפתח תקווה נישא ליפקיס ללאה מגיד- חברה גם היא בקבוצת הביאליסטוקאים[2]. הוריו של ליפקיס נפטרו בגיל צעיר ולכן הוא נאלץ לגדל את אחיו הקטנים[2]. ליפקיס ואשתו לאה החליטו לאמץ יתומים ויתומות רבים[2].

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]