מרדכי גימפל יפה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרדכי גימפל יפה
אין תמונה חופשית
לידה 1820
תק"פ
אוטנה, ליטא עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 26 בנובמבר 1891 (בגיל 71 בערך)
כ"ה בחשוון תרנ"ב
יהוד, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תחומי עיסוק תנ"ך, מדרש, תלמוד בבלי, פסיקת הלכה, יישוב ארץ ישראל
רבותיו ר' יצחק מוולוז'ין
תלמידיו הרב יחיאל מיכל פינס, הרב יוסף צבי הלוי
חיבוריו "הגדת מרדכי" על הגדה של פסח הגהות וביאורים למדרש "שוחר טוב" על תהילים, "תכלת מרדכי" על פירוש הרמב"ן לתורה, "אלף המגן" על מסכת הוריות (יחד עם גיסו)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
בית הראשונים במושבה יהוד

הרב מרדכי גימפל יפה (תק"פ, 1820 - כ"ה בחשוון תרנ"ב 26 בנובמבר 1891) היה רבה של העיירה רוז'ינוי שברוסיה הלבנה, ומאנשי העלייה הראשונה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בעיירה אוטיאן שבצפון ליטא. מצאצאי הרב מרדכי יפה "בעל הלבושים". אביו, הרב דב בער יפה (ר' בער'ל טורצר), היה תלמידו של הרב חיים מוולוז'ין. האב נפטר בגיל 32, כנראה משבץ, בעוד מרדכי גימפל הצעיר היה בן תשע בלבד.

הרב יפה למד בישיבת גרודנא [דרוש מקור] ובוולוז'ין. הוא תמך בלימוד הלכה מסודר.[1]

כיהן במשך כ-40 שנים כרבה של העיירה רוז'ינוי. בתחילת תרמ"א (נובמבר 1882) סייע ליחיאל בריל ולרב שמואל מוהליבר במציאת קבוצת איכרים יהודים מסביבת רוז'ינוי, שיהיו מוכנים לעלות איתו ארצה ולעסוק בחקלאות.[2]

במהלך הכנותיו לעלייתו ארצה, החל הרב יפה לעסוק בהרחבה בתחום של סדר זרעים.

היה מראשוני החברים בחובבי ציון, והתכתב בנושאים אלו עם משה מונטיפיורי, וכן עם הרב צבי הירש קלישר והרב שמואל מוהליבר. כתב, לעיתים בשיתוף הרב מוהליבר, מאמרים לעיתון הלבנון של בריל. בחלקם יצא נגד משכילים שביקשו לפגוע בתורה.[3]

בתרמ"ח (1888) עלה לארץ ישראל יחד עם משפחות רבות מעיירתו, והתיישב במושבה עקרון. הוא סירב להזמנת רבנים מהיישוב הישן, להתיישב ביניהם. זמן קצר לאחר עלייתו יסד ישיבה ביהוד, מושבה שננטשה זמן קצר קודם לכן מתושביה עקב הפחד ממחלת המלריה. הישיבה נקראה 'עץ חיים', כשמה של הישיבה המפורסמת בוולאז'ין, שבה למד.

שנה זו הייתה ערב שנת שמיטה, ובפולמוס השמיטה הרב צידד בהחמרה ובהתנגדות להקלות כלשהן. הוא טען שאין סכנת נפשות או סכנה של איבוד האחיזה בקרקע, אם המתיישבים ישמרו שביעית[4] המתיישבים בעקרון שמעו לרב יפה ושבתו מעבודה חקלאית בשנת השמיטה, למרות איומי פקידי הברון.[5]

שלוש שנים לאחר עלייתו ארצה חלה הרב יפה בקדחת ונפטר, במושבה יהוד. קברו נמצא בבית העלמין הישן של פתח תקווה, בתוך בית העלמין סגולה,[6] לפי בקשתו שלא להיקבר בירושלים, על מנת להוכיח "שגם מקום זה קדוש בקדושת ארץ ישראל".[7] ללוויה הגיעו רבנים ואישי ציבור, כולל הרב דיסקין הישיש, בניגוד למנהגו שלא לצאת את ירושלים. הרב עמד במשך כל ההספדים אשר נמשכו שלוש שעות.[8]

מורשתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לרב יפה מיוחסת האימרה: "לא מכים על חטא - על הלב של מישהו אחר". למרות התפילה "אשמנו, בגדנו..." הנאמרת בלשון רבים; נטען כי היא נאמרה בעת שאנשי קהילת רוז'ינוי ביקשו למצוא אשמים בחטאים שגרמו למגפת הכולירה.[9]

מסופר עליו שכאשר ראה את ראשון לציון לראשונה, כעשר שנים אחרי היווסדה, לפני שבירך "ברוך מציב גבול אלמנה", אמר: "אמנם היא קצת חצופה, ובכל זאת היא אלמנה. ברוך מציב גבול אלמנה".

פעל כדי לסייע לעגונות ולא להקשות עליהן.[10]

ספרייתו של הרב יפה ברוז'ינוי עלתה באש, בדליקה שפרצה בעיירה, והיו עדויות על "מראות נפלאים וטמירים באגדות חז"ל" - שהיו לרב חיים וולוז'ין.[11]

בין תלמידיו היו יחיאל מיכל פינס ויוסף צבי הלוי.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב גימפל-יפה היה אח-סבתו (אם אביו) של הרב אברהם יצחק הכהן קוק,[12] איתו עמד בקשרים גם לאחר עלייתו ארצה (האגרת הפותחת את הכרך הראשון בקובץ אגרות הראי"ה ממוענת לרב יפה ועוסקת בהכנות לקראת העלייה). גיסו, הרב נתן נטע פלאום, היה רב העיירה קרקינובה.[13]

אשתו הראשונה הייתה הינדה יפה, ולהם שמונה ילדים: יוסף, דב, אליהו, צבי, יחזקאל, יעקב, רבקה ויוכבד. לאחר שנפטרה הינדה, נישא שנית לצ'שנה-מלכה, ואיתה עלה לישראל.

צאצאיו

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הגדת מרדכי[14] על ההגדה של פסח, יצא לאור בפיוטרקוב תר"ע בשם הגדה של פסח עם באור הגדת מרדכי על דרך פלפול ועמקות מאד נעלה, ובכמה מהדורות נוספות.
  • תוספת ביאורים והגהות הרמ"ג[15] - הגהות וביאורים על מדרש "שוחר טוב" לתהלים. הודפס עם מדרש שוחר טוב ועם ביאורים אחרים. לראשונה הודפס בורשה תרכ"ה.
  • תכלת מרדכי - על פירוש הרמב"ן לתורה. יצא לאור לראשונה בדפוס לוין-אפשטיין, ירושלים תשי"ד.
  • אלף המגן - על מסכת הוריות, יחד עם גיסו הרב נתן נטע לוריא, ורשה תרע"ב.
  • זכרונות מרדכי - מכתבים לשניים מבניו ולברונים הירש גינצבורג ובנו דוד ולשר משה מונטיפיורי; הספד על מונטיפיורי; צוואתו ועוד. בספר נדפס גם "הספד מר", של הרב ירוחם פישל פינס על הרב גימפל-יפה. ורשה תרע"ג.
  • מבחר כתבים, ירושלים תשל"ח, כולל גם את "זכרונות מרדכי".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בנימין יפה, הרב מיהוד: מרדכי גימפל יפה, בהוצאת "המדור הדתי במחלקה לענייני הנוער והחלוץ של ההסתדרות הציונית", ירושלים תשי"ח.
  • הרב צבי הירש הכהן וולק, תכלת מרדכי : תולדות... רבי מרדכי גימפל יפה, רבה של ראז’ינאי ובעל "תכלת מרדכי" על הרמב"ן, בתוך: כתר כהונה : חידושי סוגיות ועניינים, "מכון ירושלים - מפעל תורת חכמי ליטא", ירושלים תשס"ד, עמ' 60-26. מובא גם במהדורת "מכון ירושלים" לפירוש הרמב"ן לתורה בכרך א', עמ' 40-16.
  • רפאל חסמן והרב צבי יהודה קוק, יהדות ליטא כרך ג', עמ' 56, תל אביב תשכ"ז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכתביו:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ למשל בהלכות שחיטה תמך בהוצאה לאור משותפת של הספר "תיקוני שלמה" של הרב שלמה זלמן נכד הגאון מווילנה יחד עם הספר הישן יותר אהל יצחק - וחייב את השוחטים ללמוד את שני הספרים.
  2. ^ על יחיאל בריל ומפעל חייו
  3. ^ על תשובות באנשי און, הלבנון, 22 בנובמבר 1869
  4. ^ בספרו של הרב ישראל יהושע טרונק מקוטנא נגד הקלות בשביעית הוא מצטט "אך בשקר השמיעו קולי קולות כי השמירה השביעית נוגעת לסכנת נפשות". בהמשך, בעקבות היתר המכירה שבו תמכו מגדולי הפוסקים כמו הרב יצחק אלחנן ספקטור מקובנה הרב ישראל יהושע טרונק מקוטנא הצטרף הרב לאוסרים באמרו: "איך שתהיה ההלכה הקבועה בעניין שמיטה בזמן הזה, דאורייתא או דרבנן, ראויים אנו ומחויבים לקיימה בזה, מלבד כי גם חמורים דברי סופרים מדברי תורה. (ציטוטי הרב יפה בספרו המקוון של הרב קלמן כהנא באתר דעת).
  5. ^ שנת השמיטה אצל הבילויים. נכד אחותו, הרב קוק, תמך בהיתר המכירה והרחיבו.
  6. ^ אתר גינות עדן לאזכרת נפטרים רושם את הרב בחלקת הראשונים, כולל תמונת המצבה של ראשון הנקברים במקום
  7. ^ עם פטירתו נתגלע ויכוח בין תושבי עקרון ופתח תקווה על צוואתו בעניין מקום הקבורה. בסופו של דבר הוכרע שייקבר בפתח תקווה.
  8. ^ הרב צבי יהודה קוק, לנתיבות ישראל, חלק ב' עמוד ל"א.
  9. ^ על פרשת וארא באתר קיבוץ שדה אליהו (אנגלית) [www.seliyahu.org.il/parasha/par5760/epar60015.rtf]
  10. ^ על תקנת בנות ישראל באתר דעת.
  11. ^ סיפורי הרב יפה על אביב הרב דב בער יפה.
  12. ^ ראו מכתב שכתב לראי"ה נ"א ("נכד אחותי").
  13. ^ ברל כהן, ‏קראַקינאָווע, בספרו: יִידישע שטעט, שטעטלעך און דאָרפֿישע יִישובים אין ליטע ביז 1918: היסטאָריש-ביאָגראַפֿישע סקיצעס, ניו יורק 1991, עמ' 508, באתר HebrewBooks.
  14. ^ [http://www.hebrewbooks.org/11138 הגדת מרדכי
  15. ^ תוספת ביאורים והגהות הרמ"ג