אברהם זוכמן
 | |
| לידה |
1951 (בן 73 בערך) ישראל  |
|---|---|
| גובה | 1.95 מטרים |
| קבוצות כשחקן | |
| 1975–1977 | אליצור תל אביב |
  | |
אברהם זוכמן (נולד ב-1951) הוא כדורסלן וכדורעפן עבר ישראלי בגובה 1.95 מטרים. היה לשחקן הדתי הראשון ששיחק בנבחרת ישראל בכדורסל[1] וכן היחידי ששיחק בו זמנית בנבחרות ישראל בכדורסל וכדורעף.[2]
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוכמן החל לשחק כנער בקבוצות הכדורעף והכדורסל של אגודת הספורט הדתי אליצור. כשהיה זוכמן בן 16 פנה אליו מאמן נבחרת הנוער בכדורסל, רלף קליין, והציע לו להצטרף למשחקה של הנבחרת באליפות אירופה, תוך שהוא מבהיר לו שיהיה חייב להשתתף בכל המשחקים כולל אחד מהם שיערך בשבת. הנער זוכמן, יהודי שומר מצוות, סירב לשחק בשבת ונאלץ בכאב לוותר על הטורניר.[3]
בהמשך שיחק זוכמן בקבוצת הכדורסל של אליצור פתח תקווה ששיחקה בליגה השנייה[4] ובקבוצת הכדורעף של אליצור תל אביב.[5] כן שיחק בנבחרת ישראל בכדורעף.[6] ביוני 1971 זומן לראשונה לנבחרת ישראל הבוגרת בכדורסל. זוכמן היה לשחק הראשון אי פעם שזומן מטעם אגודת אליצור, היות שעד אז זומנו רק שחקני הפועל ומכבי. כן היה זוכמן לדתי הראשון ששיחק בנבחרת ישראל. התקשורת ציינה כי זוכמן היה בין הפטיש לסדן היות שהוא זומן גם לנבחרת הכדורעף במקביל.[1]
באוגוסט 1971 השתתף זוכמן במדי נבחרת ישראל באליפות אירופה בכדורסל 1971. הנבחרת, בהדרכת המאמן שמעון שלח, סיימה את האליפות במקום ה-11 עם 6 הפסדים וניצחון אחד. זוכמן השתתף ב-4 משחקים וקלע בממוצע של 6 נקודות למשחק.[7] במהלך האליפות נרשמה תקרית, כאשר במשחק מול נבחרת צרפת, השחקן הצרפתי סטלנס סובב את הכדור מסביב לכיפה של זוכמן, לאחר שביצע עליו עבירה. מארגני האליפות דרשו מהצרפתי להתנצל, אך האחרון נמנע מלעשות כן.[8] בנוסף לכך, באותה שנה ייצג זוכמן את נבחרת פיקוד מרכז באליפות צה"ל בכדורסל.[9]
לקראת עונת 1974/1975 עבר מאליצור פתח תקווה לקבוצת האם - אליצור תל אביב ששיחקה בליגה הראשונה, תחת המאמן שלח ועם השחקנים פול כהן ויונתן זקס. הקבוצה סיימה את העונה במקום השמיני עם 13 ניצחונות ו-13 הפסדים. זוכמן השתתף ב-24 משחקים וקלע בממוצע של 13.5 נקודות למשחק. בעונה הבאה, 1975/1976 החליף יהושע רוזין את שלח. הקבוצה סיימה את העונה במקום החמישי וזוכמן קלע בממוצע של 14.8 נקודות למשחק. בעונה לאחר מכן, הקבוצה סיימה במקום החמישי וממוצע הנקודות של זוכמן ירד ל-10.7 נקודות למשחק.[10] ב-1977 ייצג את נבחרת ישראל בכדורעף במכביה העשירית.[11]
לקראת עונת 1977/1978 עזב זוכמן את אליצור תל אביב[12] וחזר לקבוצת נעוריו, אליצור פתח תקווה, ששיחקה בליגה השנייה.[13] שם שיחק עוד מספר שנים.
סך הכל שיחק זוכמן 3 עונות בליגה הראשונה בכדורסל, בהן רשם 64 משחקים וקלע בממוצע של 13.3 נקודות למשחק.[10] בנבחרת ישראל בכדורסל שיחק 9 משחקים והשתתף באליפות אירופה 1971.
לאחר פרישתו שימש זוכמן כמפקח ארצי על החינוך הגופני במשרד החינוך, התרבות והספורט.[14][2]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כרטיס שחקן, אתר מנהלת הליגה
- אברהם זוכמן כרטיס שחקן אליפות אירופה 1971, אתר פיב"א
- אליצור תיוצג לראשונה בנבחרת הכדורסל, מעריב, 23 ביוני 1971
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אליצור תיוצג לראשונה בנבחרת הכדורסל, מעריב, 23 ביוני 1971
- ^ 1 2 עטרת זרביב, כנס הוקרה לאליצור במלאת 75 שנה לפעילות ארגון הספורט הדתי, המגזר, 6 ביולי 2014
- ^ עמנואל שילה, על כדורסל וקידוש השם, באתר ערוץ 7, 23 ביוני 2011
- ^ מכבי" דרום - "אליצור" תל אביב 42:49, הצופה, 11 ביוני 1968
- ^ הפועל בית זרע - הפועל תל אביב 2:3, הצופה, 2 בדצמבר 1969
- ^ יהושע כהנא, אצבע אלוהים, מעריב, 6 בספטמבר 1970
- ^ אברהם זוכמן כרטיס שחקן אליפות אירופה 1971, אתר פיב"א
- ^ אלכס דורון, זוכמן ציפה לשווא, מעריב, 25 באוגוסט 1971
- ^ נבחרת חיל האוויר - אלופת צה"ל בכדורסל, מעריב, 22 באוקטובר 1971
- ^ 1 2 כרטיס שחקן, אתר מנהלת הליגה
- ^ נקבעו נבחרות ישראל למכביה בארבעה ענפים, דבר, 30 ביוני 1977
- ^ זו תהיה עונת 77-78, מעריב, 23 באוקטובר 1977
- ^ נהריה גברה על הר הכרמל 72-88, מעריב, 24 באוקטובר 1977
- ^ אברהם זוכמן, ריצה בשבת, אתר הסתדרות המורים, 2005
| נבחרת ישראל - אליפות אירופה בכדורסל 1971 (מקום אחד עשר) | ||
|---|---|---|
|
1 לז'ה • 2 טייכנר • 3 ברודי • 4 טורנשיין • 5 קרן • 6 שוורץ • 7 שטרקמן • 8 ענבר • 9 ברזילי • 10 מרזל • 11 זוכמן • 12 ינאי • מאמן: שלח |
| |