נבחרת ישראל בכדורסל

נבחרת ישראל בכדורסל

מידע כללי
התאחדות	איגוד הכדורסל בישראל
הצטרפות	1952
השתייכות	פיב"א אירופה
דירוג פיב"א (9 באוגוסט 2021)	43       ‎-4‏
- ניקוד פיב"א	239.6
מאמן	גיא גודס
קפטן	גיא פניני
אצטדיון ביתי	היכל מנורה מבטחים, תל אביב היכל קבוצת שלמה, תל אביב
גביע העולם בכדורסל
הופעות	2 (1954, 1986)
ההישג הטוב	מקום 7 (1986)
המשחקים האולימפיים
הופעות	1 (1952)
אליפות אירופה בכדורסל
הופעות	30
ההישג הטוב	כסף (1979)

נבחרת הגברים של ישראל בכדורסל היא נבחרת הכדורסל הלאומית של ישראל, המנוהלת על ידי איגוד הכדורסל הישראלי.

סגל הנבחרת מורכב משחקני כדורסל המחזיקים באזרחות ישראלית. רוב משחקי הבית של נבחרת ישראל נערכים בהיכל מנורה מבטחים שבתל אביב. הדירוג הנוכחי של נבחרת ישראל ברשימת הדירוג של פיב"א לנבחרות גברים, הוא המקום ה-43 בעולם, נכון ל-9 באוגוסט 2021, ירידה של 4 מקומות לעומת דירוג קודם. היא מדורגת במקום ה-20 בעולם מבין כל נבחרות הכדורסל של אירופה.

נבחרת ישראל משתתפת כמעט בקביעות באליפויות אירופה והשתתפה פעמיים באליפות העולם. במסגרת המשחקים האולימפיים השתתפה הנבחרת פעם אחת. הישג השיא של הנבחרת הוא הזכייה במדליית הכסף באליפות אירופה (1979). במסגרת משחקי אסיה זכתה הנבחרת בשתי מדליות זהב ומדליית כסף.

היסטוריה

ערכים מורחבים – היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורסל

הישגי הנבחרת במשחקי אסיה

במקביל להשתתפותה של הנבחרת בטורנירי אליפות אירופה, נבחרת ישראל השתתפה שלוש פעמים בטורניר הכדורסל של משחקי אסיה בשנים 1966, 1970 ו-1974 וסיימה עם שתי מדליות זהב ומדליית כסף.

במשחקי אסיה 1966 שנערכו בבנגקוק, השתתפה לראשונה נבחרת ישראל וסיימה את הטורניר במקום הראשון תחת הדרכתו של המאמן שמעון שלח לאחר שישה ניצחונות והפסד אחד. בגמר ניצחה ישראל את נבחרת תאילנד בתוצאה 42–90. במשחקי אסיה 1970 שנערכו שוב בבנגקוק, סיימה הנבחרת בהדרכתו של שמעון שלח עם מדליית הכסף לאחר שבעה ניצחונות והפסד אחד לנבחרת קוריאה הדרומית שזכתה בזהב. במשחקי אסיה 1974 שנערכו בטהראן, זכתה הנבחרת בפעם השנייה במדליית הזהב לאחר שישה ניצחונות מתוך שישה משחקים תחת הדרכתו של המאמן אברהם חמו. במשחק הגמר גברה הנבחרת על קוריאה הדרומית בתוצאה 85–92.

הישגי הנבחרת באליפויות אירופה

נבחרת ישראל ב-1960. (מימין לשמאל) שורה קדמית: מיקי פישר (מאמן), אברהם חמו, חיים חזן, עזרי לובושיץ, אברהם הופמן, חיים קסטן ורלף קליין. שורה אחורית: שבתאי בן-בסט, תנחום כהן-מינץ, ארז לוסטיג, דוד קמינסקי, דוד פריש, עמוס קופפר-תובל

מאז קום המדינה, השתתפה נבחרת ישראל כמעט בכל אליפות, והיא נעדרה רק מ-4 אליפויות בשנים 1955, 1957, 1989 ו-1991.

ישראל השתתפה לראשונה באליפות אירופה בטורניר שנערך במוסקבה בשנת 1953. במשחק הבכורה שלה באליפות, הביסה ישראל את פינלנד בתוצאה 36:60. ישראל סיימה את בית הגמר עם 11 נקודות כמו נבחרת צרפת שזכתה במדליית הארד עקב הפרש סלים. ישראל סיימה במקום החמישי הכללי בטורניר. הישג השיא של הנבחרת באליפות אירופה היה בטורניר שנערך ב-איטליה 1979, בו סיימה במקום השני עם מדליית הכסף, כסגניתה של נבחרת ברית המועצות. ישראל הוגרלה לבית ג' יחד עם נבחרות פולין, צרפת ויוגוסלביה ועלתה מהמקום הראשון לאחר ניצחון על פולין, הפסד לצרפת וניצחון דרמטי במשחק האחרון בבית על אלופת העולם המכהנת יוגוסלביה. הנבחרת עלתה לבית הגמר עם יוגוסלביה, איטליה, ספרד, צ'כוסלובקיה וברית המועצות וסיימה במקום השני בבית אחרי שלושה ניצחונות ושני הפסדים והגיעה למשחק הגמר בו הפסידה לברית המועצות בתוצאה 98:76.

אליפויות העולם

נבחרת ישראל השתתפה רק פעמיים באליפות העולם בכדורסל, זאת מתוך 15 אליפויות עולם שהתקיימו עד היום.

בפעם הראשונה, באליפות השנייה שהתקיימה בריו דה ז'ניירו, ברזיל, בשנת 1954, הוזמנה הנבחרת, שהייתה עדיין בראשית דרכה, להשתתף על ידי התאחדות הכדורסל הברזילאית ללא משחקי מוקדמות. בעקבות הזמנה זו החליטה מצרים להחרים את האליפות. באליפות השתתפו 12 נבחרות וישראל הגיעה למקום ה-8 כשבמאזנה 2 ניצחונות (על צ'ילה וצרפת) ו-7 הפסדים. את הנבחרת אימן אז יעקב שאלתיאל וכיכבו בה אברהם שניאור (קפטן), רלף קליין, שמעון שלח (צ'ינגה) וזכריה עופרי.

לקראת אליפות העולם 1986 בספרד, בה השתתפו 24 נבחרות, התקיימו משחקי מוקדמות (עד אז הנבחרות העפילו לטורניר העולמי לפי הישגיהן באליפויות היבשות שלהן). ישראל התמודדה בבית אחד עם צ'כוסלובקיה (שהייתה באותו זמן סגנית אלופת אירופה), אנגליה ושווייץ, כשרק אחת מעפילה לאליפות העולם. ישראל ניצחה את אנגליה ושווייץ בבית ובחוץ, אך הובסה בברטיסלאבה 75-97. הפסד של צ'כוסלובקיה לאנגליה הביא את ישראל וצ'כוסלובקיה למשחק במחזור האחרון ביד אליהו כאשר המנצחת עולה לאליפות העולם. המשחק היה צמוד לכל אורכו והוכרע מסל דרמטי של מיקי ברקוביץ' בשניות הסיום - 90–92 לישראל. באליפות עצמה הצליחה ישראל להגיע למקום השביעי עם מאזן של 5 ניצחונות (על אורוגוואי, אנגולה, קובה, יוון וקנדה) ו-5 הפסדים (מול ברית המועצות, אוסטרליה, ספרד, ברזיל ואיטליה). את הנבחרת אימן צביקה שרף וכיכבו בה מיקי ברקוביץ' (קפטן), דורון ג'מצ'י, לבן מרסר, עדי גורדון ותומר שטיינהאור.

עלייה לטורניר אליפות העולם בכדורסל נחשבה לקשה ביותר משום שבניגוד לכדורגל, עד 2017 לאליפות לא היו משחקי מוקדמות, ועל מנת להעפיל אליה היה לסיים בין חמש הנבחרות הראשונות באליפות אירופה.

המשחקים האולימפיים

נבחרת ישראל השתתפה פעם אחת בטורניר הכדורסל האולימפי, באולימפיאדת הלסינקי (1952). ישראל שיחקה בשלב המוקדמות של הטורניר, שנערך לפני טקס הפתיחה, ולא העפילה לטורניר הגמר לאחר הפסדים לנבחרות הפיליפינים 47:57 ויוון 52:54.

הכדורסלנים שייצגו את ישראל בטורניר: דני ארז, משה דניאל, יהודה וינר, מרסל חפץ, פרדי כהן, עמוס לין, זכריה עופרי, אליהו עמיאל, ראובן פכר, מנחם קורמן, רלף קליין, שמעון שלח, אברהם שניאור (קפטן). מאמן הנבחרת היה האמריקני מוריס (טאבי) רסקין.

מאז 1952 לא השתתפה ישראל בטורניר הכדורסל האולימפי. ב-1956 הוזמנה להשתתף בטורניר הגמר על ידי אוסטרליה המארחת (ללא משחקי מוקדמות), אך עקב המתיחות וגיוס המילואים בעקבות מבצע קדש החליט ראש הממשלה ושר הביטחון, דוד בן-גוריון, שהנבחרת לא תיסע.

בין 1960 ל-1992 נקבעה ההעפלה לטורניר הכדורסל האולימפי בטורנירי מוקדמות יבשתיים מיוחדים או בטורניר "הזדמנות אחרונה" בין-יבשתי, אך ישראל לא הצליחה להעפיל לאף טורניר גמר. הנבחרת הייתה אמורה להשתתף בטורניר של אולימפיאדת מוסקבה (1980) לאחר פרישת ארצות הברית וצרפת במסגרת החרם האולימפי, אך בסופו של דבר הצטרפה גם המשלחת הישראלית לחרם.

בין 1996 ל-2016 נקבעה ההשתתפות בטורניר הכדורסל האולימפי לפי ההישג באליפויות היבשות שקדמו לכל טורניר אולימפי. בשנת 2006 הכריז הוועד האולימפי הישראלי על העפלה של נבחרת הכדורסל למשחקים האולימפיים של בייג'ינג 2008 או לונדון 2012 כיעד של הוועד האולימפי, אך הנבחרת לא הצליחה להעפיל לאף אחד מטורנירי הגמר האלה וגם לא לטורניר הקדם-אולימפי הבין-יבשתי, כיוון שלא הייתה בין שש הראשונות באליפויות אירופה של 2007 או 2011.

תוצאות הנבחרת בתחרויות בינלאומיות

מקור:

אליפות אירופה

שנה מיקום מש' נצ' הפ' מאמן 1953 5 11 7 4 יעקב שאלתיאל 1955 לא השתתפה - 1957 לא השתתפה - 1959 11 8 3 5 אליהו עמיאל 1961 11 8 3 5 יהושע רוזין 1963 9 9 4 5 יהושע רוזין 1965 6 9 5 4 שמעון שלח 1967 8 9 4 5 שמעון שלח 1969 11 7 1 6 שמעון שלח 1971 11 7 1 6 שמעון שלח 1973 7 7 3 4 אברהם חמו 1975 7 7 5 2 אברהם חמו 1977 5 7 4 3 רלף קליין 1979 8 4 4 רלף קליין 1981 6 8 3 5 רלף קליין 1983 6 7 3 4 רלף קליין 1985 9 7 4 3 צביקה שרף

שנה מיקום מש' נצ' הפ' מאמן 1987 11 7 2 5 צביקה שרף 1989 לא העפילה רלף קליין 1991 לא העפילה רלף קליין 1993 13 3 1 2 צביקה שרף 1995 9 6 2 4 צביקה שרף 1997 9 8 4 4 צביקה שרף 1999 9 6 2 4 מולי קצורין 2001 10 4 1 3 מולי קצורין 2003 7 7 3 4 מולי קצורין 2005 9 4 2 2 צביקה שרף 2007 11 6 2 4 צביקה שרף 2009 13 3 0 3 צביקה שרף 2011 16 5 2 3 אריק שיבק 2013 22 5 1 4 אריק שיבק 2015 10 6 3 3 ארז אדלשטיין 2017 21 5 1 4 ארז אדלשטיין

אליפות אסיה

שנה	מיקום	מש'	נצ'	הפ'	מאמן
1966		7	6	1	שמעון שלח
1970		8	7	1	שמעון שלח
1974		6	6	0	אברהם חמו

אליפות העולם

שנה	מיקום	מש'	נצ'	הפ'	מאמן
1954	8	9	2	7	יעקב שאלתיאל
1986	7	10	5	5	צביקה שרף

סגל השחקנים

נבחרת ישראל, 2018, עומדים מימין לשמאל: עופר רחימי (עוזר מאמן), נמרוד לוי, עידן זלמנסון, תומר גינת, אלכס צ'וברביץ', ג'ייק כהן, עודד קטש (מאמן) ודרור כהן (עוזר מאמן שני). יושבים מימין לשמאל: אדם אריאל, בר טימור, יובל זוסמן, תמיר בלאט, שון דאוסון, ג'ון דיברתולומיאו וגיא פניני. צילום: עודד קרני, איגוד הכדורסל

סגל הנבחרת למוקדמות גביע העולם בכדורסל 2023 לקראת המשחקים מול פולין ואסטוניה (נובמבר 2021):

שם	גובה	תאריך לידה	עמדה	קבוצה
ג'ון דיברתולומיאו	1.83	20 ביוני 1991	רכז, קלע	מכבי תל אביב
גל מקל	1.92	4 במרץ 1988	רכז	אנדורה
עידן זלמנסון	2.06	18 באפריל 1995	סנטר	הפועל תל אביב
נמרוד לוי	2.08	24 במרץ 1995	פורוורד	הפועל גליל עליון
ים מדר	1.90	21 בדצמבר 2000	רכז	פרטיזן בלגרד
אדם אריאל	1.95	10 בדצמבר 1994	סמול פורוורד	הפועל ירושלים
ג'ייק כהן	2.10	25 בספטמבר 1990	פאוור פורוורד	מכבי תל אביב
גיא פניני (קפטן)	2.01	4 בספטמבר 1983	פורוורד	הפועל חולון
רפי מנקו	2.00	5 במרץ 1994	סמול פורוורד	הפועל חולון
רומן סורקין	2.08	11 באוגוסט 1996	פאוור פורוורד/סנטר	מכבי תל אביב
יפתח זיו	1.91	9 ביולי 1995	רכז	מכבי תל אביב
תומר גינת	2.02	7 בנובמבר 1994	פורוורד	פריז לבלואה

צוות מקצועי

• מנהל מקצועי- פיני גרשון
• מאמן - גיא גודס
• עוזר מאמן - עופר רחימי
• עוזר מאמן שני - דרור כהן
• מנהל הנבחרת - מוטי דניאל
• מאמן כושר -
• פיזיותרפיסט - יובל דוד

סטטיסטיקות ונתונים

שיאני ההופעות

יניב גרין, 193 הופעות בנבחרת ישראל, שיאן ההופעות

נכון ל-5 בדצמבר 2018. השחקנים המודגשים עדיין פעילים. מינימום 100 הופעות בנבחרת.

#	שם השחקן	הופעות
1	יניב גרין	193
2	דורון ג'מצ'י	189
3	יותם הלפרין	175
4	מוטי דניאל	166
5	עידו קוז'יקרו	165
6	מיקי ברקוביץ'	164
7	נדב הנפלד	156
8	גיא פניני	151
9	בועז ינאי	149
10	ליאור אליהו	141
11	איתמר מרזל	137
	תומר שטיינהאור	137
12	רביב לימונד	133
13	אביגדור מוסקוביץ'	131
14	מאיר טפירו	130
15	עופר פליישר	127
16	עדי גורדון	116
17	טל בורשטיין	114
18	גור שלף	111
19	חנן קרן	104
	אלישי כדיר	104
20	עופר אשד	101
21	גל מקל	100

מלך הסלים בכל הזמנים

מיקי ברקוביץ, מקום שני בטבלת מלך הסלים של הנבחרת בכל הזמנים

נכון ל-2 בינואר 2019. השחקנים המודגשים עדיין פעילים.

#	שם השחקן	נקודות	הופעות	ממוצע למשחק
1	דורון ג'מצ'י	3,514	189	18.6
2	מיקי ברקוביץ'	2,842	164	17.3
3	בועז ינאי	1,700	149	11.4
4	ליאור אליהו	1,686	141	12
5	יותם הלפרין	1,635	175	9.3
6	נדב הנפלד	1,531	156	9.8
7	יניב גרין	1,508	193	7.8
8	עומרי כספי	1,341	92	14.6
9	לבאן מרסר	1,245	79	15.8
10	טל ברודי	1,219	78	15.6
11	טל בורשטיין	1,173	114	10.3
12	מוטי דניאל	1,157	166	7
13	גיא פניני	1,156	151	7.7
14	מאיר טפירו	1,137	130	8.7
15	תנחום כהן-מינץ	1,076	88	12.2

מאמני הנבחרת

רלף קליין, אימן את נבחרת ישראל בשתי קדנציות (1977–1983) (1988-1990)

שם	שנים
מוריס (טאבי) רסקין	1952
יעקב שאלתיאל	1953 - 1954
אלמר ריפלי	1956 - 1957
אליהו עמיאל	1958 - 1959
מיקי פישר	1960
יהושע רוזין	1961 - 1964
שמעון שלח	1965 - 1971
דויל פאראק	1972 - 1973
אברהם חמו	1973 - 1976
רלף קליין	1977 - 1983
אריה מליניאק	1983 - 1984
צביקה שרף	1984 - 1987
משה ויינקרנץ	1988
רלף קליין	1988 - 1990
צביקה שרף	1991- 1997
מולי קצורין	1997 - 2004
צביקה שרף	2005 - 2009
אריק שיבק	2010 - 2014
ארז אדלשטיין	2014 - 2017
עודד קטש	2017 -2021

שחקנים בולטים לאורך השנים

• שנות החמישים - רלף קליין, משה דניאל, מרסל חפץ, ארז לוסטיג, דני ארז, יהודה וינר, פרדי כהן, ראובן פכר, שבתאי בן-בסט, זכריה עופרי, שמעון שלח, אברהם שניאור, מנחם קורמן.
• שנות השישים - תנחום כהן-מינץ, עופר אשד, דוד קמינסקי, חיים שטרקמן, חיים חזן, דוד פריש, גבי טייכנר, גבי נוימרק, צבי לובצקי, רמי גוט, יגאל דר, אילן זייגר-זוהר, עמי שלף, אברהם הופמן, גרשון דקל, אברהם חמו.
• שנות השבעים - מיקי ברקוביץ', מוטי ארואסטי, בועז ינאי, שוקי שוורץ, טל ברודי, חנן קרן, דני ברזילי, בארי לייבוביץ', סטיב קפלן, מולי אבישר, ג'ק אייזנר, איתמר מרזל, אביגדור מוסקוביץ', אור גורן.
• שנות השמונים -דורון ג'מצ'י, לבן מרסר, עדי גורדון, האווי לאסוף, לו סילבר, חיים זלוטיקמן, דורון שפע, חן ליפין, ג'ון ויליס, עופר יעקובי, פיני חוזז, סטיב שלכטר, ארי רוזנברג, ניר ריכליס.
• שנות התשעים - נדב הנפלד, עודד קטש, גיא גודס, מוטי דניאל, תומר שטיינהאור, דורון שפר, עופר פליישר, אמיר מוכתרי, שמעון אמסלם, פפי תורג'מן, אורי כהן-מינץ, ליאור ארדיטי.
• העשור הראשון של המאה ה-21: טל בורשטיין, גור שלף, מאיר טפירו, עידו קוז'יקרו, יניב גרין, אפיק ניסים, דריק שארפ, ישראל שיינפלד, דרור חג'ג', משה מזרחי, יואב ספר, מורן רוט, ליאור ליובין.
• העשור השני של המאה ה-21: רביב לימונד, אלישי כדיר, יותם הלפרין, ליאור אליהו, עומרי כספי, גל מקל, יוגב אוחיון, יובל נעימי, דיאור פישר, גיא פניני, אלכס טיוס, בר טימור.
• ראו גם: רשימת כדורסלני נבחרת ישראל

ראו גם

• נבחרת ישראל נשים
• נבחרת העתודה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא נבחרת ישראל בכדורסל בוויקישיתוף

• נבחרת ישראל, באתר איגוד הכדורסל בישראל
• אריה ליבנת, הסיוע האמריקאי, גם בכדורסל: כיצד השפיעו המתאזרחים על נבחרת ישראל, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2017