אברהם מנחם הלוי שטיינברג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב אברהם מנחם מנדל שטינברג
הרב אברהם מנחם מנדל הלוי שטינברג.jpg
הרב אברהם מנחם מנדל הלוי שטינברג
לידה 1847
א' באדר תר"ז
סרט שבבוקובינה
פטירה 1928 (בגיל 81 בערך)
א' בסיוון תרפ"ח
ברודי שבגליציה
מקום פעילות סרט, וינה, ברודי
חיבוריו שו"ת מחזה אברהם, ספר קדושת שביעית

הרב אברהם מנחם מנדל הלוי שטינברג (א' באדר תר"ז - א' בסיוון תרפ"ח), היה רבה של ברודי.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בראש חודש אדר תר"ז (1847) בעיר סרט שבבוקובינה, לרב מאיר בן רבי שמעיה מסרט, ולפעריל לבית רוטנברג.

היה חסיד של האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה.

בשנת תרכ"ט (1869) התמנה לרב בעיר סניאטין. בשנת תרס"ד (1904) נבחר לכהן כרבה של ברודי, אך נכנס לתפקידו רק בשנת תרס"ז (1907) בעקבות התנגדות בקהילה. הקים שם ישיבה.

הופנו אליו אלפי שאלות מפולין ומחוצה לה.[1]

בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לוינה. באותו זמן היו עמו 29 כרכים גדולים בכל מקצועות התורה, ובהם אלפי תשובות, וכן חיבור על ספר יראים. הוא הפקיד את כתבי היד עם חפצי ערך בכספת פראגר בנק בברודי. כשנכבשה העיר על ידי הרוסים והבנק הולאם, נלקחו הכתבים לפטרבורג בחשד שיש בהם חומר מרדני. לאחר השתדלויות רבות הגיעו הכתבים בשנת תרע"ז (1917) במטוס מיוחד מפטרבורג לוינה. רק כרך אחד של שו"ת מחזה אברהם ח"א הודפס בחייו, כשנה לפני פטירתו. כמעט כל הכתבים האחרים אבדו במלחמת העולם השנייה פרט לשלושה כרכים של תשובות וחידושים שנפדו בממון על ידי נכדו משה ב"ר שמעיה, וחלק גדול מהם יצא לאור.

הרב נמנה עם מייסדי תנועת אגודת ישראל והיה חבר מועצת גדולי התורה.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב נשא לאשה את מרת טעמא בתו של הרב דוד אגדשטיין מיאסי. נולדו להם ארבעה בנים וארבע בנות. אשתו נפטרה בשנת תרמ"ח (1888). אחריה נשא לאשה את מרת אטל בת אייזיק שטרנהאל מקולומיאה. ממנה נולד בן זקוניו.

נינו היה הרב משה שטינברג, רבה של קריית ים.

נפטר בר"ח סיון תרפ"ח (1928) בברודי.

חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ספר קדושת שביעית, לחיזוק שנת השבתון. יצא לאור על ידי ר' אברהם אביש מרדכי הלוי אייזן עם הערותיו, ירושלים תרס"ט (1909), י"ג דפים. נדפס גם בתוך הספר פאת השולחן עם בית הרידב"ז.
  • שו"ת מחזה אברהם. חלק א'- אורח חיים, בראדי תרפ"ז (1927), קנ"ה סימנים. בראש הספר איגרת יוחסין שערך נכדו ר' דוד ב"ר חיים. בשנת תשל"ב (1972) הוציא נכדו מהדורת צילום חדשה עם תיקונים והוספות. חלק ב', על ד' חלקי שו"ע, יצא לאור על ידי נכדו ר' משה, ניו-יורק תשכ"ד (1964), עם הערות מהנכד. חלק ג', על ד' חלקי שו"ע, יצא לאור על ידי נכדו האמור ובסיוע הרב שלמה בן ציון הרבסט, ניו-יורק תשמ"ח (1988).

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ג, בני ברק, תשמ"ז, עמ' קנ-קסו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אנציקלופדיה לחכמי גליציה, כרך ה, ע' שטינברג, ר' אברהם מנחם מנדל, עמ' 168 – 171 רשימה של שאלות שהופנו אליו מחוץ לגליציה, וכן רשימה של מחברים שהשיבו תשובות אליו