אברהם מנחם הלוי שטיינברג
 | |
| הרב אברהם מנחם מנדל הלוי שטינברג | |
| לידה |
פברואר 1847 א' באדר ה'תר"ז סרט, בוקובינה |
|---|---|
| פטירה |
מאי 1928 (בגיל 81) א' בסיוון ה'תרפ"ח ברודי, גליציה |
| מקום פעילות | סרט, וינה, ברודי |
| תקופת הפעילות |
?–1928  |
| חיבוריו | שו"ת מחזה אברהם, ספר קדושת שביעית |
הרב אברהם מנחם מנדל הלוי שטינברג (א' באדר ה'תר"ז, פברואר 1847 – א' בסיוון ה'תרפ"ח, מאי 1928), היה רבה של ברודי.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בראש חודש אדר ה'תר"ז (פברואר 1847) בעיר סרט שבבוקובינה, לרב מאיר בן רבי שמעיה מסרט, ולפעריל לבית רוטנברג.
היה חסיד של האדמו"ר רבי אברהם יעקב מסדיגורה.
בשנת תרכ"ט (1869) התמנה לרב בעיר סניאטין. בשנת תרס"ד (1904) נבחר לכהן כרבה של ברודי, אך נכנס לתפקידו רק בשנת תרס"ז (1907) בעקבות התנגדות בקהילה. הקים שם ישיבה.
הופנו אליו אלפי שאלות מפולין ומחוצה לה.[1]
בפרוץ מלחמת העולם הראשונה נמלט לווינה. באותו זמן היו עמו 29 ספרים בכתב יד, ובהם אלפי שאלות ותשובות, וכן חיבור על ספר יראים. הוא הפקיד את כתבי היד עם חפצי ערך בכספת פראגר בנק בברודי. כשנכבשה העיר על ידי הרוסים[דרושה הבהרה] והבנק הולאם, נלקחו הכתבים לסנט פטרבורג בחשד שיש בהם חומר מרדני. לאחר השתדלויות רבות הגיעו הכתבים בשנת ה'תרע"ז (1917) במטוס מיוחד מפטרבורג לווינה. רק כרך אחד של השו"ת הודפס בחייו, כשנה לפני פטירתו. כמעט כל הכתבים האחרים אבדו במלחמת העולם השנייה פרט לשלושה כרכים של תשובות וחידושים שנפדו בממון על ידי נכדו משה וחלק גדול מהם יצא לאור.
הרב נמנה עם מייסדי תנועת אגודת ישראל והיה חבר מועצת גדולי התורה.
נפטר בר"ח סיון תרפ"ח (מאי 1928) בברודי.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נשא לאשה את מרת טעמא בתו של הרב דוד אגדשטיין מיאסי, ונולדו להם ארבעה בנים וארבע בנות. אשתו נפטרה בשנת תרמ"ח (1888). אחריה נשא לאשה את מרת אטל בת אייזיק שטרנהאל מקולומיאה, ממנה נולד בן זקוניו.
בנו הרב שמעיה שטיינברג כיהן כרב בהאליץ' ובפרמישלן. בניו של הרב שמעיה היו הרב משה שטיינברג (1903 - 1987), שמילא את מקום סבו ברבנות ברודי ולאחר השואה רב בניו יורק ואב בית הדין של הסתדרות הרבנים דאמריקה[2], הרב יצחק שטיינברג, רב בהאליץ', בירוסלב ובבריסל ואב"ד תל אביב והרב מאיר שטינברג, רב בצ'ורטקוב ובלונדון.
נינו היה הרב משה שטינברג, רבה של קריית ים ובן נינו הוא הרב פרופ' אברהם שטיינברג.
חיבוריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ספר קדושת שביעית, לחיזוק שנת השבתון. יצא לאור על ידי ר' אברהם אביש מרדכי הלוי אייזן עם הערותיו, ירושלים תרס"ט (1909), י"ג דפים. נדפס גם בתוך הספר פאת השולחן עם בית הרידב"ז.
- שו"ת מחזה אברהם. חלק א' - "אורח חיים", בראדי תרפ"ז (1927), קנ"ה סימנים. בראש הספר איגרת יוחסין שערך נכדו ר' דוד ב"ר חיים. בשנת תשל"ב (1972) הוציא נכדו מהדורת צילום חדשה עם תיקונים והוספות. חלק ב', על ד' חלקי שו"ע, יצא לאור על ידי נכדו ר' משה, ניו-יורק תשכ"ד (1964), עם הערות מהנכד. חלק ג', על ד' חלקי שו"ע, יצא לאור על ידי נכדו האמור ובסיוע הרב שלמה בן ציון הרבסט, ניו-יורק תשמ"ח (1988).
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ג, בני ברק, תשמ"ז, עמ' קנ-קסו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בן-ציון אייזנשטט, שטיינבערג, הרב אברהם מענדיל, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ו, עמוד 69, באתר היברובוקס
אברהם מנחם מנדל בן מאיר שטינברג (1847-1928), דף שער בספרייה הלאומית
