אברהם סרלואיס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם סרלואיס
Abraham (Bram) Sarlouis
אברהם סרלואיס
אברהם סרלואיס
לידה 9 בפברואר 1916
אמסטרדם, הולנד
פטירה 14 ביולי 1985 (בגיל 69)
ירושלים, ישראל
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1951–1980 (כ־29 שנים)
מקצוע דיפלומט
תפקיד שגריר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אברהם סרלואיס (9 בפברואר 191614 ביולי 1985) היה דיפלומט ישראלי, איש משרד החוץ שכיהן בתפקידי שגריר באקוודור, ברפובליקה הדומיניקנית, בפרגוואי ובאל סלוודור.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אברהם (בראם) סרלואיס נולד באמסטרדם, הולנד לאביו, הרב אליעזר סרלואיס, ולאמו לאה לבית אשר, והיה השני מבין ארבעה ילדים. אביו הרב סרלואיס היה דיין, ובשנת 1936 מונה לרב הראשי של הקהילה היהודית באמסטרדם.

בשואה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הכיבוש הנאצי של הולנד מונה אביו, הרב אליעזר סרלואיס, כחבר ביודסה ראט פור אמסטרדם - היודנראט של קהילת יהודי העיר. באוקטובר 1942 נעצרה כל משפחתו של סרלואיס, ונשלחה למחנה וסטרברוק ומשם לאושוויץ. אברהם סרלואיס שרד את השנתיים וחצי הבאות כשהוא מועבר בין מחנות שונים ועובר תלאות רבות.

ב-23 באפריל 1945, במהלך העברתו עם קבוצת אסירים מברגן-בלזן מזרחה לטרזיינשטט, שוחרר על ידי הצבא האדום שהתקדם ממזרח, ליד טרביץ' שבצ'כוסלובקיה. כמרבית אסירי הקבוצה שיצאה מברגן-בלזן, היה חולה בטיפוס הבהרות. חברי הקבוצה הושמו בבידוד למספר שבועות, והרוסים סיפקו להם טיפול רפואי בטיפוס ובכינמת. לאחר מכן הועברו לידי האמריקאים, ולבסוף הורשו לחזור לארצותיהם. ב-23 ביוני 1945 חזר סרלואיס להולנד, שם טופל בבתי חולים במאסטריכט ובאמסטרדם, וגילה שהוא היחיד מבני משפחתו ששרד.

במשרד החוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1951 עלה סרלואיס לישראל, השתקע בירושלים והצטרף למשרד החוץ. בראשית דרכו היה עוזר במחלקת החקר, וב-1957 יצא לשליחותו הראשונה בצירות ישראל במונטווידאו, אורוגוואי, תחילה כמזכיר שני ובהמשך כמזכיר ראשון. ב-1961 היה יועץ בשגרירות ישראל ברומא, איטליה לתקופה קצרה, ולאחריה חזר לישראל. בין 1961–1964 היה סגן מנהל הלשכה לאמריקה הלטינית במשרד החוץ.

ב-1964 יצא שוב לאמריקה הלטינית והיה ממונה זמני על הנציגות, ובהמשך שגריר, בקיטו, אקוודור. ב-1967 עבר לסנטו דומינגו לכהן כשגריר ישראל ברפובליקה הדומיניקנית וכשגריר לא-תושב בג'מייקה. ב-1969 שב לישראל, והיה סגן מנהל מחלקת אירופה 2 במשרד החוץ. ב-1971 מונה לסגן מנהל המחלקה לקשרי תרבות ומדע.

ב-1976 מונה כשגריר ישראל באסונסיון, פרגוואי, וב-1978 עבר לסן סלוודור לכהן כשגריר ישראל באל סלוודור. הוא שב לישראל ב-1980, אז פרש לגמלאות.

סרלואיס נפטר בירושלים ב-14 ביולי 1985. היה נשוי לקלרה לבית וייס ואב לשניים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]