אברהם פלסנר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם פלסנר
Абрам Иезекиилович Плеснер
לידה 13 בפברואר 1900
לודז', האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 18 באפריל 1961 (בגיל 61)
מוסקבה, ברה"מ עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Абрам Иезекиилович Плеснер עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי אנליזה פונקציונלית, תורת הפונקציות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט לאיוש שלזינגר, Friedrich Engel עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
  • מכון סטקלוב למתמטיקה (19321949)
  • אוניברסיטת מרבורג (19231928)
  • אוניברסיטת מוסקבה (19391949)
  • אוניברסיטת גיסן (19281930) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט ולדימיר אברמוביץ' רוחלין, Georgiy Akimovich Sukhomlinov עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אברהם פלסנררוסית: Абрам Иезекиилович Плеснер;‏ 1 בפברואר 190018 באפריל 1961) היה מתמטיקאי יהודי-סובייטי.

פלסנר נולד ב-13 בפברואר 1900, למשפחה יהודית בלודז' (אז בתחומי האימפריה הרוסית, היום בפולין). הוא למד בבית ספר תיכון שבו שפות ההוראה היו: ברוסית, גרמנית ופולנית. לאחר סיום לימודיו התיכוניים למד באוניברסיטת גיסן, שם למד אצל לודוויג שלזינגר ופרידריך אנגל. הוא גם למד באוניברסיטת גטינגן ובברלין. בשנת 1922 הוא סיים לימודי דוקטורט באוניברסיטת גיסן. יחד עם המתמטיקאי הגרמני קורט הנסל הוא ערך את אוסף עבודותיו של לאופולד קרונקר.

לאחר סיום לימודי דוקטורט פלסנר עבד במרבורג שם פרסם מאמר ובו ניסח את מה שמכונה "משפט פלסנר" (Plessner's theorem).[1] המשפט עוסק בהתנהגות פונקציות מרומורפיות בגבול האליפסה.

פלסנר הגיש את ההביליטציה שלו, שהיא דרגת פוסט-דוקטורט הדרושה לקבלת משרת הוראה באוניברסיטה גרמנית, לפקולטה באוניברסיטת גיסן. עבודתו נדחתה כיוון שהיה אזרח פולני. לאחר שלא התקבל לעבודה באוניברסיטת גיסן הוא עבר למוסקבה והצטרף לקבוצת המחקר של ניקולאי ניקולאביץ' לוזין באוניברסיטת מוסקבה. אף על פי שעזב את גרמניה לפני שחוקק חוק ההסמכה ב-1933, יש חוקרים הרואים בו מהגר יהודי מגרמניה הנאצית; התפתחותו המקצועית נפגעה מאנטישמיות והוא לא הצליח לחזור לגרמניה, בניגוד למהגרים לא-יהודים מוקדמים כמו אברהרד הופ ווילהלם מאייר. חוקר אחד כתב כי במקרה של פלסנר "דאגה ביחס להיעדר אזרחות גרמנית היה מסווה ליחס אנטישמי".[2][3]

ב-1939 הוא הפך לפרופסור באוניברסיטת מוסקבה. הוא גם מילא תפקיד במכון המתמטי של האקדמיה למדעים של ברית המועצות. ב-1949 הוא פוטר משני התפקידים במהלך המאבק נגד קוסמופוליטיות.

חוקרים רואים בפלסנר מייסד אסכולת מוסקבה של ניתוח פונקציונלי. בשנות חייו האחרונות התמודד עם בעיות כלכליות ובריאותיות. הוא נפטר ב-18 באפריל 1961 במוסקבה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Plessner Theorem. Encyclopedia of Mathematics
  2. ^ Siegmund-Schultze, Reinhard (2009). Mathematicians Fleeing from Nazi Germany: Individual Fates and Global Impact. Princeton University Press. p. 8. ISBN 978-0-691-12593-0.
  3. ^ Pinl, Max; Furtmüller, Lux (1973). "Mathematicians under Hitler". The Leo Baeck Institute Year Book. 18 (1). doi:10.1093/leobaeck/20.1.370.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]