אברהם פרנק

אברהם פרנק
	אברהם פרנק, 2021
לידה	3 בדצמבר 1945 (בן 78); גן שמואל, ישראל
מדינה	ישראל
מקום מגורים	גן שמואל
כינויים נוספים	אברמלה
ידוע בשל	פעילות חינוכית ציבורית
השכלה	סמינר אורנים, אוניברסיטת תל אביב

אברהם ("אברמלה") פרנק (נולד: 3 בדצמבר 1945) איש חינוך ומרצה ישראלי. פרנק כתב שישה ספרים בנושאי חינוך שמרכזם האוטונומיה החינוכית שיש לתת למנהלים, לבתי-ספר ולרשויות, וכן התנגדות לבחינות הבגרות הנהוגות בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל למרדכי, חלוץ שכתב את הספר האוטוביוגרפי "איש חלוץ" ולחנה, שניהם ילידי אורחיי שבמולדובה. למד במוסד החינוכי "גן שמואל", שירת במשטרה צבאית.

בצעירותו היה חבר בלהקת הזמר שלישיית גן שמואל.^[1]

פרנק בוגר סמינר אורנים שם סיים תואר ראשון בהיסטוריה ותנ"ך, ובוגר תואר שני ושלישי בחינוך מאוניברסיטת תל אביב. הדוקטורט שלו עוסק במנהל ומדיניות החינוך. מתגורר בקיבוץ גן שמואל. נשוי למזל, אב לשלושה בנים וסב לנכדים.

פרנק מתנדב במסגרת העמותה בדרך להחלמה, שמסיעה חולים פלסטינים מהמחסומים שבין הגדה המערבית למדינת ישראל, אל בתי חולים בארץ.

פעילות חינוכית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק היה מורה ומחנך במוסד החינוכי בקיבוץ גן שמואל (מקביל לבית ספר תיכון בעיר). בשנת 1989 החל לנהל את המוסד החינוכי. בשנת 1996 הוכפף בית הספר למועצה האזורית מנשה ופרנק הקים וניהל את בית הספר התיכון החדש במשך 11 שנים. בשנת 2005 הקים עם דני בר גיורא ואחרים את ארגון המנהלים העצמאי שנקרא "אומץ". הארגון שם לו למטרה להקים גוף של מנהלי בית-ספר אשר אינו כפוף לארגוני המורים. הארגון התפרק בגלל התנגדות של הסתדרות המורים. בשנת 2007 סיים פרנק את תפקידו והחל בלימודי הדוקטורט.

פעילות חינוכית ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק סיים את הדוקטורט והחל בפעילות ציבורית חינוכית וכתיבה. לקח חלק בארגוני חינוך כמו "חינוך ישראלי", "המועצה לרוח האדם בחינוך" וארגון "הכל חינוך", שהקים שי פירון. הוא כתב שישה ספרי חינוך שנלמדים במוסדות חינוך. הוא הרצה באוניברסיטת תל אביב ובמכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום בנושאי חינוך. הוא פרסם מאמרים בכתבי עת בתחום החינוך והעיתונות. מאמריו צוטטו רבות. בין השנים 2007–2016 פרסם מאמרים בנושא חינוך במדור הדעות של ידיעות אחרונות.

פעילות בתחום החינוך לקיימות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנק נחשף לדחיפות נושא הקיימות (sustainability) בעקבות פרסום דו"ח מדעני האו"ם באוקטובר 2018. הדו"ח החמור סימן את 2030 כשנה שעד אליה צריכים לבצע מהלכים דרמטיים, אם מבקשים להספיק להבריא את האקלים עבור החי והצומח. כל אלה הביאו אותו למסקנה שצריך להפנות את מירב תשומת הלב של מערכת החינוך לנושא זה. "קיימות" הוא נושא מורכב הכולל נושאי-משנה שונים, וכיוון שמערכת החינוך לא עסקה בהם מספיק לטעמו, הוא הפך פעיל חברתי לצורך מתן דחיפה למנהלים, מורים אנשי משרד החינוך ואחרים.^[2]^[3]

רשימת ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתרבות של בחינות – לפדגוגיה עכשווית, אסופת מאמרים על שינויים הנדרשים בעולם החינוך, הוצאת רסלינג.(2013)
על כתפיהם, יחסיהם של מנהלי בית הספר עם העולם המשיק למוסד החינוכי, הוצאת רסלינג, (2014)
למה בכלל בית ספר: על מטרות החינוך במאה השנים האחרונות, הוצאת אי-פבליש, (2016)
למה מערכת החינוך מדשדשת?, בהתייחס לעשור השני של המאה ה-21. הוצאת אי-פבליש, (2016)
לשאול נכון בכיתה, על שאילת שאלות וחשיבה ביקורתית. הוצאת אי-פבליש, (2017)
חינוך ישראלי במאה ה-21 – שני עשורים מוחמצים, על פועלם של שרי החינוך מאז שנת 2000. הוצאת אי-פבליש, (2018)
ספר הספרים המוערים של החינוך, השנתון כולל את ספרי החינוך בעברית מן העשור האחרון. הוצאת אי-פבליש, (שנתון שיוצא מאז 2018 מדי שנה).
ערך את הספר: חינוך ראוי לישראל, שיצא בהוצאת "המועצה לרוח האדם בחינוך". (2016)

מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיעדר תנאים של חיבה. ביטאון. נובמבר 2012, גיליון 49, עמ' 71 ואילך.
קווים לדמותו של המורה החדש. ביטאון. אוגוסט 2015, גיליון 56, עמ' 74.
איך מערכת החינוך צריכה להשתנות – ואינה מצליחה. ביטאון. דצמבר 2016, גיליון 59, עמ' 68.
מ"תעודת בגרות" ל"תעודת גמר" - ומיון הוגן לאקדמיה. ביטאון. מאי 2017, גיליון 60, עמ' 94.
החינוך הישראלי לאחר הקורונה – קווי מתאר. ביטאון. מרץ 2021, גיליון 66.
חינוך בנסיגה: אסירים בכיתה", ידיעות אחרונות, 22.11.2006
"מחאת הסרדינים: מעבר למספר", ידיעות אחרונות, 21.6.2015
"בגרות בהיסטריה", ידיעות אחרונות, 15.8.2013
"מדד החשד: חתול ועכבר בבית הספר", ידיעות אחרונות, 31.1.2012
"בית חרושת לציונים: השר נגד החינוך", ידיעות אחרונות, 2.2.2011
"החינוך הקיבוצי והמערכת הכללית: מה רלוונטי?", החינוך הקיבוצי עורך: אלון גן (2021).