שי פירון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שי פירון
שי פירון
תאריך לידה 25 בינואר 1965 (בן 50)
תאריך לידה עברי כ"ב בשבט ה'תשכ"ה
חבר הכנסת
ממשלות 33
כנסות 19 - 20
סיעה יש עתיד
תפקידים בולטים
עיסוק קודם איש חינוך
הרב פירון בהפגנה מול בית ראש הממשלה בירושלים, במהלך מחאת האוהלים (2011)

הרב שי משה פירון (נולד ב-25 בינואר 1965) הוא חבר הכנסת וסגן יושב ראש הכנסת מטעם מפלגת יש עתיד ואיש חינוך אורתודוקסי מודרני. בשנים 2014-2013 כיהן כשר החינוך בממשלת ישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירון נולד בכפר ויתקין וגדל בתל אביב ובבת ים להורים חילוניים. אמו, אסתר, קראה לו על שם הסופר ש"י עגנון.‏[1] היא מכהנת כסגנית ראש עיריית בת ים ואביו רופא שיניים. בילדותו למד בבית ספר דתי ובגיל תיכון חזר בתשובה. למד בישיבה התיכונית אדר"ת בבת ים, בישיבת מרכז הרב, בישיבת שבי חברון ובכולל פסגות להכשרת דיינים. שירת בצה"ל במסלול הסדר בחיל החינוך.


לימד בתיכון הימלפרב בירושלים. את הסמכתו לרבנות קיבל מהרב הראשי מרדכי אליהו, בלי שישלים את בחינות ההסמכה.‏[2] בשנת 1991, בהיותו בן 26, מונה לרב הקיבוץ עין הנציב. לאחר מכן מונה לרבה של אולפנית טבריה ולרבו הראשון של בית הספר הקיבוצי בשדה אליהו. בתקופה זו עסק בקירוב בין דתיים לחילונים, בין היתר בהקמת מדרשת "ללכת בדרכיו".

בשנת 1995 מונה לראש אולפנית ישורון בפתח תקווה, תפקיד שבו שימש עד לשנת 2007. בתפקיד זה קידם את מקצועות האמנות באולפנה לצד תוכניות חברתיות שעוסקות בחסד. לצורך כך הוקם מוקד "כח לתת" לעזרה לנזקקים וגן אלו"ט לילדים אוטיסטים. פירון הצטרף להנהלה הארצית של אלו"ט.‏[3] תחת ניהולו זכתה האולפנית בפרס חינוך מחוזי, פרס החינוך של החמ"ד, פרס החינוך המוענק על ידי הנשיא ועוד. בשנת 2002 דורגה האולפנית כאחד מעשרת בתי הספר הטובים בישראל.‏[4]

בשנת 1998 הקים עם הרב יובל שרלו והרב דוד סתיו את ישיבת אורות שאול בפתח תקווה ושימש אחד מראשיה. בשנת תשס"ב הקים שם את הישיבה התיכונית "כפר גנים". פעל למען זכויות של אנשים עם מוגבלות והישיבה התיכונית בראשותו הדגישה את שילובם של תלמידים כאלה. הוא חבר הוועד המנהל של אלו"ט – עמותה לאומית לילדים אוטיסטיים, ושל אלי"ע, ארגון לכבדי ראייה.

בשנת 2004 היה חבר ועדת דברת לרפורמה בחינוך בישראל. הוא עמד בראש ועדת החינוך המיוחד. היה מיוזמי תוכנית חתם - Teach for Israel, ופעל לשילוב תלמידים ממוצא אתיופי במערכת החינוך. הוא שימש גם כיועץ החינוך של ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת ושל ראשי ערים נוספים. כיהן כראש מוסדות ישיבת פתח תקווה, כמנכ"ל עמותת הכל חינוך[5] - תנועה לקידום החינוך בישראל שהוקמה על ידי אנשי עסקים וקרנות מובילות בארץ ועוסקת בעיצוב מדיניות חינוך. פירון פעיל גם כאחד מרבני צהר.

בין השנים 2001-2008 ענה פירון על שאלות במדור השו"ת של אתר האינטרנט "כיפה".‏[6] פרסם מאמרי דעה ושידר לעתים בגלי צה"ל. הדריך תלמידים במסעות שרשים לפולין.

פירון משתייך לזרם האורתודוקסיה המודרנית בציונות הדתית. נהג להתייעץ רבות עם ראש ישיבת הר עציון יהודה עמיטל. התנגד לתוכנית ההתנתקות אך גם לסירוב פקודה לבצעה ולנקיטת מחאה אלימה.‏[7] בינואר 2013 הביע תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית ובפינוי יישובים מבודדים ביהודה ובשומרון עבור שלום אמת.‏[8] ביוני 2014 אמר: "אינני מכיר שלום שאין בו נסיגות... זהו אינטרס יהודי". עם זאת, עד שיבשילו התנאים לשלום - "אסור לנו לצמצם את ארץ ישראל השלמה".‏[9]

פירון הוא בוגר תואר ראשון במשפטים בהמרכז האקדמי שערי משפט ושימש מורה מן החוץ באוניברסיטת בר-אילן, במרכז האקדמי שערי משפט, במרכז הבינתחומי הרצליה ובמכללת יעקב הרצוג. שימש גם עמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה בתחום זכויות האדם.

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2012 הצטרף למפלגת "יש עתיד" בראשות יאיר לפיד. בבחירות לכנסת התשע עשרה נכלל במקום השני ברשימת "יש עתיד" ונבחר לכנסת. בממשלה שהורכבה לאחר הבחירות מונה לשר החינוך. ב-12 באוגוסט 2013 הודיע על הקפאת מבחני המיצ"ב לשנת הלימודים תשע"ד.‏[10] ב-8 בינואר 2014 הכריז על רפורמה במערכת החינוך – "ישראל עולה כיתה" שעיקרה שינוי מבנה תעודת הבגרות.‏[11][12]

בדצמבר 2014 פרש מהממשלה, יחד עם יתר שרי "יש עתיד", בעקבות פיטוריו של ראש התנועה, יאיר לפיד, ממשרת שר האוצר. נבחר לכנסת העשרים. לקראת הבחירות לכנסת ה-20 שובץ במקום השני ברשימת יש עתיד, ונבחר בשנית לכנסת לאחר שהמפלגה זכתה ב-11 מנדטים. מכהן כסגן יו"ר הכנסת, ומשמש כחבר בועדת הכנסת, כיושב-ראש השדולה לקידום מדיניות הצעירים וכיושב-ראש השדולה לקידום תנועות וארגוני נוער בישראל.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירון מתגורר באורנית ומשמש כרב השכונה הדתית ביישוב. הוא נשוי לברוריה, נכדתו של הרב פנחס קהתי, ולהם חמישה ילדים ובן נכה באומנה.‏[13]

ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • למען הסדר הטוב - הגדה של פסח, ידיעות ספרים (2002)
  • הארות שוליים - קריאה אישית בפרשת השבוע, ידיעות ספרים (2012)
  • הכל חינוך - מסע לעומקה של מערכת החינוך בישראל, ידיעות ספרים (2015)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שי פירון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


שרי החינוך בממשלות ישראל

זלמן שזרדוד רמזדוד בן-גוריוןבן-ציון דינורזלמן ארןאבא אבןזלמן ארןיגאל אלוןאהרן ידליןזבולון המריצחק נבוןיצחק שמירזבולון המרשולמית אלונייצחק רביןאמנון רובינשטייןזבולון המריצחק לוייוסי שרידאהוד ברקלימור לבנתמאיר שטריתיולי תמירגדעון סערשי פירוןבנימין נתניהונפתלי בנט