TheMarker

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף דה-מרקר)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוגו של TheMarker

TheMarker (דה מרקר) הוא אתר חדשות כלכלי והמוסף הכלכלי היומי של עיתון "הארץ". החל מינואר 2008, הוא נמכר גם כעיתון יומי עצמאי. לעיתון ירחון כלכלי (הנושא את השם TheMarker Magazine) ורשת חברתית מקוונת בשם TheMarker cafe. מערכת העיתון פועלת בבניין "הארץ" בתל אביב. העורך הראשי של TheMarker הוא סמי פרץ. עורך המגזין הוא איתן אבריאל[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט TheMarker נחשף לציבור ב-1 במאי 2000 ונועד להציג סיקור שוטף של שוק ההון בישראל ובעולם, תחום ההיי-טק, ענפי הפרסום והמדיה, ענף הנדל"ן, שוק העבודה, צרכנות, עולם המשפט הישראלי, רכב ותחבורה. עד אז, היווה אתר האינטרנט של "גלובס" היחיד בישראל העוסק בחדשות מתחום הכלכלה.

המייסד והמקים של TheMarker הוא גיא רולניק ואליו הצטרפו איתן אבריאל המשמש כיום כעורכו של המגזין ועדו פולק המשמש כיום כמנהל הטכנולוגיות הראשי של קבוצת המדיה מטומי. רולניק, אבריאל ופולק הקימו את TheMarker ב-1999. המשקיעים הראשונים היו קבוצת "הארץ" ואתר האינטרנט הכלכלי האמריקאי TheStreet.com - שיתוף פעולה שהתפתח על רקע שגשוג כלכלי וגאות בענפי ההיי-טק והאינטרנט בישראל ובעולם. לצורך הקמת האתר גויסו כ-30 עיתונאים ליצירת מערכת חדשות עצמאית, שתשרת את האתר בלבד, ותפעל במנותק ממערכת המדור הכלכלי של עיתון הארץ. בהמשך הועלתה לרשת מהדורה אנגלית של האתר - שתכניה שולבו במסגרת TheStreet.

שיתוף הפעולה בין אתר TheMarker לבין עיתון "הארץ" החל ב-2001 והורחב בהדרגה. בינואר 2005 במה שנחשב כצעד תקדימי בעולם העיתונות בישראל, אומץ המותג האינטרנטי TheMarker על ידי העיתון המודפס - ומדור הכלכלה של "הארץ" זכה לשם "הארץ TheMarker" ולעיצוב מחודש בפורמט טבלואיד הקטן ביחס לשאר חלקי העיתון. בנוסף, התמסד שיתוף הפעולה בתחום התוכן בין האתר למהדורה המודפסת. בפורמט החדש הגבירה "הארץ" את תחרותה בעיתון הכלכלי הוותיק "גלובס". התחזקות TheMarker ומעמדו של גיא רולניק ב"הארץ" היו אחת הסיבות לעזיבת חנוך מרמרי את עריכת "הארץ" לאחר 13 שנים.

בשתי שנותיו הראשונות הכיל גיליון של TheMarker כחמישים עמודים, וב-2007 הוגדל הגיליון לכשמונים עמודים. שינוי נוסף חל בכותרת העיתון: הכיתוב שהופיע מתחת לשם העיתון, "עיתון הכלכלה והעסקים של הארץ", הוחלף לכיתוב "עיתון הכלכלה והעסקים של ישראל". ידיעות מעטות מ-TheMarker הרכיבו מדי יום את עמוד הכלכלה של החינמון "ישראל היום" בשנתו הראשונה. ב-2007 החלה לפעול באתר TheMarker הרשת החברתית המקוונת ואתר הבלוגים TheMarker Café. בתחילת שנת 2008, לקראת הוצאתו לאור של "כלכליסט", יומון כלכלי חדש מקבוצת "ידיעות אחרונות", הגדיל TheMarker את מספר עמודיו, והחל להימכר גם כעיתון עצמאי, נפרד מ"הארץ".

דה מרקר נחשב לעיתון שהניח את התשתית הציבורית למחאת האוהלים של קיץ 2011. בתוכנית סיכום השנה של ערוץ 2, ששודרה באוקטובר של אותה שנה נאמר: "מאות האלפים שיצאו בקיץ לרחובות העניקו רוח גבית למאבק האידיאולוגי של TheMarker ועורכו הראשי גיא רולניק נגד הטייקונים והריכוזיות. למרות שהעיתון הוא רק מקום רביעי בתפוצה, הפך TheMarker בחודשים האחרונים לעיתון המשפיע ביותר בישראל". המומחה לעיתונות ד"ר רפי מן, חבר צוות העורכים של העיתון "העין השביעית" אשר מנתח את שוק העיתונות בישראל קבע כי: "TheMarker בעצם תרם להנחת התשתית הציבורית למחאה של הקיץ האחרון. אני חושב שהעיתון ביצר בשנה האחרונה את המעמד שלו כעיתון שמוביל איזשהו קו, והקו הזה מתחבר אולי בזכותו לאיזשהם תהליכים חברתיים שעוברים עלינו. אני חושב שמבחינה זאת הוא באמת יותר בולט מעיתונים אחרים".

מדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר TheMarker מציג מדיניות אתית נוקשה כחלק מ"מדיניות המערכת":

"על מנת למנוע ספקות לגבי האפשרות של ערבוב שיקולים אישיים או עסקיים בעבודת המערכת, מנועים כל עובדי מערכת TheMarker מלהחזיק במניות, אגרות חוב קונצרניות, אופציות, כתבי אופציות וניירות ערך אחרים, בין אם הם נסחרים בתל אביב ובין אם בבורסות אחרות. למיטב ידיעתנו, זוהי ההגבלה החמורה ביותר הקיימת בעיתונות הישראלית, כמו גם בעיתונות הזרה".

מדורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כל גיליון מחולק למדורים המסודרים לפי נושאים ומקלים על ההתמצאות במוסף: חדשות, דעות (של חברי המערכת, בעיקר גיא רולניק, מירב ארלוזורוב, סמי פרץ ונחמיה שטרסלר, לצד קוראי העיתון), היי-טק ותקשורת, נדל"ן ותשתיות, פרסום שיווק ומדיה, עבודה וקריירה, משפטים, צרכנות, כלכלה עולמית ושוק ההון. ביום ראשון המוסף מצומצם בגודלו. ביום שישי הוא יוצא בגרסה הקרויה Markerweek, שלה אופי מגזיני וכמה כתבים ייעודיים.

תביעה על הפרת זכויות יוצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיתון "מעריב" וכתביו הכלכליים תבעו את אתר TheMarker ועורכיו על הפרת זכויות יוצרים נרחבת, במסגרתה במהלך השנים 2001–2002 העתיק אתר TheMarker באופן שיטתי כתבות ממדור "עסקים" של "מעריב", ללא רשות וללא מתן קרדיט לכתבי "מעריב". TheMarker טען שמדובר בסקירת עיתונות לגיטימית, שלא חייבה מתן קרדיט, על פי הנוהג המקובל באותה תקופה. ב-17 באוקטובר 2012 פסק בית המשפט המחוזי מרכז שאתר TheMarker אכן הפר את זכויות היוצרים של "מעריב" וכתביו, ואף הטיל חבות אישית על גיא רולניק ואיתן אבריאל, מייסדי TheMarker. סכום הפיצויים ל"מעריב" ולכתביו נקבע על 5.5 מיליון ש"ח ועוד 180,000 ש"ח הוצאות משפט.[2] שני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון, ובפשרה שהושגה ביניהם נקבע ש-TheMarker ישלם למעריב פיצוי בסך 3.3 מיליון ש"ח ותבוטל החבות האישית של רולניק ואבריאל.[3]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]