אברם יופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברם יופה
Иоффе, Абрам Фёдорович
IoffeStamp.jpg
לידה 29 באוקטובר 1880
רומני, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 14 באוקטובר 1960 (בגיל 79)
סנקט פטרבורג, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה
ארצות מגורים ברית המועצות
מקום קבורה Literatorskie mostki עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פיזיקאי, ממציא עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • Saint Petersburg State Institute of Technology (1902)
  • אוניברסיטת מינכן (1905)
  • האוניברסיטה הפוליטכנית של סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט וילהלם רנטגן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
  • האוניברסיטה הפוליטכנית של סנקט פטרבורג
  • מכון יופה
  • Physico-Mathematical Institute of the Russian Academy of Sciences עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט פיוטר קפיצה, איגור קורצ'טוב, לב לנדאו, בפסקה זו 2 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
הערות יהודי
תרומות עיקריות
חקר תחומים רבים, בהם: אלקטרומגנטיות, רדיולוגיה, גבישים ותכונותיהם ופוטו-אלקטריות, והיה הכוח המניע ביסוד מעבדות מחקר ברדיואקטיביות, מוליכות על ופיזיקה גרעינית בברית המועצות.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אברם פדורוביץ' יופהרוסית: Абра́м Фёдорович Ио́ффе;‏ 29 באוקטובר 1880 - 14 באוקטובר 1960) היה פיזיקאי רוסי סובייטי ממוצא יהודי, יליד אוקראינה. יופה חקר תחומים רבים, בהם: אלקטרומגנטיות, רדיולוגיה, גבישים ותכונותיהם הפוטו-אלקטריות, והיה הכוח המניע בהקמת מעבדות מחקר בנושאי רדיואקטיביות, מוליכות על ופיזיקה גרעינית בברית המועצות. מעבדות רבות מהן הפכו ברבות הזמן למכוני מחקר עצמאיים. עם תלמידיו נמנו אלכסנדר אלכסנדרוב, פיוטר קאפיצה, איגור קורצ'טוב, יעקב פרנקל, ניקולאי סמיונוב, לב ארצימוביץ' ואחרים.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יופה נולד למשפחה יהודית מהמעמד הבינוני בעיירה רומני באימפריה הרוסית, (כיום במחוז סומי, אוקראינה). ב-1902 סיים את לימודיו במכון לטכנולוגיה בסנקט פטרבורג ועבר לעבוד כעוזרו של וילהלם רנטגן במעבדתו במינכן במשך כשנתיים. ב-1905 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת מינכן. יופה טען שראה שני שמות (אלברט איינשטיין ומילבה מאריץ') חתומים על ארבעת המאמרים המפורסמים שהוגשו לפרסום ב-1905, "שנת הפלאות", לשנתון הפיזיקה. עדות זו שימשה את הטוענים כי איינשטיין עבד על המאמרים ביחד עם אשתו, למרות שרוב היסטוריוני המדע שוללים זאת.

מ-1906 עבד יופה במכון הפוליטכני של סנקט פטרבורג, שם התמנה לפרופסור. ב-1911 המיר דתו לנצרות לותרנית ונישא לאישה לא יהודיה. ב-1913 קיבל תואר מגיסטר לפילוסופיה ושנתיים לאחר מכן דוקטור לפיזיקה. כעבור שנתיים היה לראש מחלקה שצמחה, מאוחר יותר, להיות המכון הפיזיקו-טכני ע"ש יופה.

יופה סירב להוביל את פרויקט פצצת האטום הסובייטית בטענה שהוא מבוגר מדי. הוא הודיע שהוא סומך על חניכו קורצ'טוב, וב-1942 מינה אותו לראש המעבדה התרמו-גרעינית הראשונה בברית המועצות. באקלים האנטישמי ששרר בתקופת הסטליניזם של ראשית שנות החמישים סולק יופה מתפקידו כמנהל המכון וממועצת המנהלים שלו, למרות שלהלכה כבר לא היה יהודי.

בשנת 1961 עוטר, לאחר מותו, בפרס לנין - הפרס הגבוה ביותר בברית המועצות.

עצמים על שמו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברם יופה בוויקישיתוף