לדלג לתוכן

פיוטר קפיצה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פיוטר קפִּיצה
Пётр Капица
פיוטר קפיצה בשנות ה-30
לידה 26 ביוני 1894 (יוליאני)
קרונשטאדט, האימפריה הרוסית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 באפריל 1984 (בגיל 89)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ברית המועצות
ענף מדעי פיזיקה
השכלה
מנחה לדוקטורט אברם יופה, ארנסט רתרפורד עריכת הנתון בוויקינתונים
תארים דוקטור למדעים בפיזיקה ומתמטיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט David Shoenberg, מרק אזבל עריכת הנתון בוויקינתונים
אב Leonid Kapitsa עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Olga Ieronimovna Kapitsa עריכת הנתון בוויקינתונים
בת זוג Anna Krylova עריכת הנתון בוויקינתונים
ילדים Andrey Kapitsa, סרגיי קפיצה עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
תרומות עיקריות
חקר טמפרטורות נמוכות, גילוי תופעת סופר-נוזליות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פיוֹטר לאונידוביץ' קָפּיצה (ברוסית: Пётр Леони́дович Капи́ца; ‏8 ביולי 1894 - 8 באפריל 1984) היה פיזיקאי סובייטי שגילה את תופעת ה"סופר נוזליות" יחד עם ג'ון אלן ודון מיסנר ב-1937.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קפיצה היה בנם של גנרל בחיל ההנדסה הרוסי, עם שורשים רומנים מבסרביה ושל אולגה לבית סטבניצקי, בת למשפחת אצילים ממוצא פולני. הוא נולד בעיר הנמל קרונשטאדט וסיים את לימודיו במכון הפוליטכני בפטרוגרד בשנת 1918. הוא התחיל לעבוד במכון לפיזיקה וטכנולוגיה. בשנת 1921 יצא עם משלחת מדעית של ברית המועצות למערב אירופה ועבד עשר שנים במעבדת קוונדיש באוניברסיטת קיימברידג', שם השלים דוקטורט בהנחייתו של ארנסט רתרפורד והיה עתיד לרשת אותו בתפקיד מנהל המעבדה היוקרתית[1].

קפיצה חבר של האקדמיה המלכותית הבריטית והיה המנהל הראשון של "מעבדת מונד" (בין 1930 ל-1934). פרויקט שנבנה במיוחד עבורו, כהרחבה של מעבדת קוונדיש, כדי לערוך מחקר חלוצי בתחום שדות מגנטיים עזים ופיזיקה של טמפרטורות נמוכות. קפיצה תכנן במעבדה סוג חדש של נוזל הליום שהביא את הטמפרטורות לגובה אחד מהאפס המוחלט. הפרויקט מומן על ידי תרומה של 15,000 ליש"ט מהחברה המלכותית, שמקורה בצוואתו של הכימאי ד"ר לודוויג מונד.

בשנת 1934 יצא לביקור משפחתי וסדרת הרצאות בברית המועצות, אך דרכונו נשלל ויציאתו מגבולות ברית המועצות נאסרה. כדי להמתיק גלולה מרה זו, הסכימו השלטונות לאפשר לו להקים, ללא הגבלות מינהליות וים מימון נדיב, מעבדה במוסקבה[1]. ארנסט רתרפורד ניסה ללא הצלחה לפעול למענו כדי שישוב לבריטניה והחליט על במחווה נדיבה לשלוח למוסקבה לתלמידו את הציוד של מעבדת־מונד החדישה, שקפיצה הקים. במעבדה במוסקבה החל בסדרת ניסויים לחקר הליום נוזלי. מחקר זה הגיע לשיאו בגילוי הסופרפלואידיות בשנת 1937 (ביטוי נוסף למצב החומר שמביא למוליכות-על). על גילוי הוענק לו מאוחר יותר פרס נובל לפיזיקה[1].

בשנת 1939 הוא פיתח שיטה חדשה להנזלת אוויר בלחץ נמוך, באמצעות טורבינת התפשטות מיוחדת בעלת יעילות גבוהה. כתוצאה מכך, במהלך מלחמת העולם השנייה הוא מונה לעמוד בראש מחלקת תעשיית החמצן הקשורה למועצת השרים של ברית המועצות, שם פיתח את טכניקות ההתפשטות בלחץ נמוך שלו למטרות תעשייתיות. הוא המציא גנרטורים של מיקרוגל בעלי הספק גבוה (1950–1955) וגילה סוג חדש של פריקת פלזמה רציפה בלחץ גבוה עם טמפרטורות אלקטרונים מעל 1,000,000 קלווין.

בנובמבר 1945 קפיצה נקלע לסכסוך עם לברנטי בריה, ראש ה-NKVD והאחראי על פרויקט הפצצה האטומית הסובייטית, והוא כתב ליוסיף סטלין על בורותו של בריה בפיזיקה ועל יהירותו. סטלין תמך בקפיצה ואמר לבריה שעליו לשתף פעולה עם המדענים. אך לאחר שרב לעבוד על פיתוח פצצת מימן סובייטית, נפל קרנו גם בעיני סטלין[1].

מיד לאחר המלחמה, קבוצה של מדענים סובייטים בולטים (כולל קפיצה) יזמה הקמת אוניברסיטה טכנית חדשה, המכון לפיזיקה וטכנולוגיה של מוסקבה. קפיצה לימד שם במשך שנים רבות. משנת 1957 הוא היה גם חבר בנשיאות האקדמיה הסובייטית למדעים, ובמותו ב-1984 היה חבר הנשיאות היחיד שלא היה גם חבר במפלגה הקומוניסטית.

בערוב ימיו מתח קפיצה לא אחת ביקורת חריפה על פיגורו של המדע הסובייטי ובמיוחד על פריון העבודה הנמוך של המדענים הסובייטיים מול המערב[2]. עם זאת בתקופת מרד הסטודנטים, קרא להוגי־דעות ולאידאולוגים סובייטיים להקדיש תשומת לב לתנועות הסטודנטים המהפכניות במערב, תוך מאמץ להטותן לעבר הקומוניזם הסובייטי[3].

בשנת 1978 חלק בפרס נובל על עבודתו בפיזיקת טמפרטורה נמוכה עם ארנו פנזיאס ורוברט וילסון[4].

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פיוטר קפיצה בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901–1925 רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926–1950 פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1942–1940) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951–1975 קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, יואיש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976–2000 ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פאולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • האלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטרמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001–היום קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובוסיולוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023) • הופפילד, הינטון (2024) • קלארק, מרטיניס, דבורה (2025)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פיוטר_קפיצה&oldid=43685823"