אגודת העשרות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אגודת העשרות (שמה המקורי: אגודת אחים) הייתה אגודת סתרים למחצה, אחוותית וצבאית, שהוקמה ברחובות בסוף המאה ה-19 על ידי מתיישבי רחובות והסביבה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות העלייה הראשונה התארגנו פועלים במושבות באגודות וארגונים שונים לשם שמירה על זכויותיהם ולשם עזרה הדדית. איגוד הפועלים הראשון בארץ קם בראשון לציון בשנת 1887, בראשות מיכאל הלפרן, יהודה גרזובסקי (גור) ויחזקאל דנין (סוכובולסקי), אך הוא פעל זמן קצר עד שחוסל עקב האשמתו בליבוי יצרים במושבה כנגד פקידי הברון רוטשילד.

האגודה השנייה הוקמה בשנת 1891 ונקראה בתחילה "אגודת אחים". בין מייסדיה ופעיליה: יצחק חיותמן, ישראל בלקינד, מיכאל הלפרן ויצחק זאב אלטשולר. היא הוקמה בהשראת אגודת בני משה שפעלה ברוסיה והיה לה גם סניף ארץ-ישראלי. מטרת "אגודת אחים" הייתה כפולה: עזרה הדדית וארגון צבאי. היא שמה לה למטרה לדאוג למצבם הכלכלי ולתנאי מחייתם של חבריה. לשם כך הוקמה קופה משותפת שהכנסותיה נועדו לסייע לרכישת שטח אדמה עליו תכננו להקים את בתי חברי האגודה. כמו כן הקימה האגודה ברחובות מטבח משותף ומכבסה. את פעילותה האחוותית של האגודה לא התאמצו חבריה להסתיר. בנוסף, הייתה לאגודה מטרה צבאית וביטחונית והם תכננו להקים ארגון צבאי לצורכי הגנה עצמית. פעילות זו הייתה סמויה.

זמן קצר לאחר הקמתה שונה שמה ל"אגודת העשרות". שם זה נוצר בעקבות המבנה הארגוני הפנימי שלה כארגון צבאי, שדמה למתכונת הארגונית שהציע יתרו למשה רבנו: לכל עשרה אנשים היה 'שר עשרה' שהיה ממונה עליהם, לכל חמישים אנשים היו 'שרי חמישים' ומעליהם 'שרי מאה'.

האגודה שמנתה כשישים חברים החלה ליישם את מטרותיה. אולם על אף התלהבות החברים בפעילות האגודה היא לא האריכה ימים. המשברים שפקדו את רחובות והסביבה הקשו על פעילותה וכעבור שנה מהקמתה, בשנת 1892, היא שבקה חיים.

למרות תוחלת החיים הקצרה של "אגודת העשרות" ושל קודמתה בראשון לציון, התארגנויות ראשוניות וזעירות אלה זרעו את הזרעים הראשונים להתפתחות כל הסתדרויות הפועלים הציוניות לעתיד לבוא, שהושתתו על היסודות של התיישבות חקלאית, שיתוף משאבים ופרנסה בכבוד מעמל כפיים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]