אגודת חובבי המוזיקה
אגודת חובבי המוזיקה היא אגודה ישראלית שנוסדה בשנת 1938, במטרה לאפשר לחובבי המוזיקה הקלאסית להאזין למוזיקה קאמרית ברמה גבוהה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האגודה קמה ברחובות בשנת 1938, על ידי זאב אייזנר. באותן שנים לא היו מכשירי רדיו ברוב הבתים ורוב האנשים לא יכלו להרשות לעצמם רכישת גרמופון ותקליטים. לפיכך, מטרת האגודה הייתה דאגה לחינוך מוזיקלי לילדים והבאת אמנים מבצעים למושבה. אייזנר עסק גם בחלוקת תוכניות קונצרטים לבתי התושבים, יצר קשר עם הנגנים, קבע את תוכניות הקונצרטים ועוד.
בין תושבי רחובות היו רבים שנמלטו מגרמניה הנאצית במסגרת העלייה החמישית, זו שהביאה את נגני התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית מייסודו של ברוניסלב הוברמן. תושבים חדשים אלה ראו במוזיקה הקלאסית חלק בלתי נפרד מתרבותם ומחייהם. ביניהם הייתה משפחת הבר-שיים, שבביתם היו שני פסנתרים. בנם למד נגינה בפסנתר אצל מיכאל טאובה, מנהל התזמורת הארץ-ישראלית בתל אביב.[1]
האגודה בחרה ועד ונקבעו חמישה עד שישה קונצרטים לעונה. הקונצרט הראשון התקיים בחצר בית דונדיקוב, ב-6 בפברואר 1938, בביצוע הפסנתרנית נדיה אטינגון-רייכרט. הקונצרטים הבאים התקיימו בבית האיכר, שם היה אולם מתאים, עד שעברו בעונת 1959–1960 לאולם ויקס במכון ויצמן למדע. בקונצרט השני ניגנו הכנר לורנד פניבש ואחותו, הוויולנית אליס פניבש-רוזנברג, עולים מהונגריה ונגנים בתזמורת. הקונצרט החמישי נערך תחת כיפת השמיים, בחצר משפחת דונדיקוב, בגן של אסתר ומשה סמילנסקי. גם הנגנים בקונצרט זה היו מאלה שהוברמן גייס לתזמורתו לפני מלחמת העולם השנייה.
ב-30 במרץ 1963 נערך קונצרט של ילדי רחובות לרגל יובל לייסוד האגודה. בפרס השני זכה החלילן אבנר בירון, בן ה-14. שופטי התחרות היו אלכסנדר אוריה בוסקוביץ', אליס פניבש-רוזנברג, אורי שוהם ומטעם האגודה, ד"ר לווינסון ויחיאל פלדי.[2]
ב-1953 הופיע ברחובות הכנר יאשה חפץ, שוויתר על שכרו ותרם אותו לקידום המוזיקה ברחובות.[3]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ארכיב לתולדות רחובות
- ^ מעריב, 2 באפריל 1963 עמ' 19: "הפרס השלישי - לשנים"; ש. קפלן, על המשמר, 11 ביוני 1963, עמ' 2, "המשוגע לדבר נגינה".
- ^ ארכיון רחובות