אגודת חסידי חב"ד בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הלוגו של אגודת חסידי חב"ד בישראל

אגודת חסידי חב"ד בישראל (שמה המלא: אגודת חסידי חב"ד בארצנו הקדושה. מכונה בראשי תיבות: אַגוּ"ח) היא ארגון הגג של תנועת חב"ד בישראל. האגודה מייצגת את ענייני חב"ד וכלל מוסדות חב"ד בישראל, מתאמת בין הגופים והמחלקות של חב"ד בישראל ומפקחת עליהם, ומפעילה פרויקטים שונים בתוך ומחוץ לקהילה, כמו איתור מקומות תעסוקה, סיוע למוסדות ועוד.

ישיבת אגודת חסידי חב"ד, תשי"ב-1952. מימין לשמאל: הרב משה גורארי', הרב צבי-הירש גינזבורג, הרב אליעזר קרסיק (יו"ר), הרב אלכסנדר סנדר יודסין, הרב פנחס אלטהויז, הרב שמריהו גורארי', הרב שמואל זלמנוב (מזכיר).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האגודה הוקמה על ידי האדמו"ר רבי יוסף יצחק שניאורסון בקיץ ה'תש"א (1941)[1], במטרה לחזק את הקשרים בין חסידי חב"ד בישראל, ולפתח את לימוד תורת חסידות חב"ד. בשנים הראשונות ניהלה האגודה מערך שיעורי תורה וחסידות בבתי כנסת בישראל ובהקמת היישוב כפר חב"ד וריכוזי מגורים חבדיי"ם ברחבי הארץ. ממלא מקומו, האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, קבע בשנת ה'תשי"א (1951) את האגודה לגוף הארגוני העליון בחסידות חב"ד בישראל[2]. מאז, האגודה מייצגת את ענייני חב"ד, ומתאמת ומפקחת על המוסדות ועל קהילת חב"ד בישראל. האגודה הקימה מוסדות רבים בישראל.

היו"ר הראשון של האגודה היה הרב שאול דוב זיסלין. אחריו מונה בשנת ה'תש"ט (1949) הרב אליעזר קרסיק. לאחר פטירת קרסיק בשנת ה'תש"ך (1960) מונה הרב אפרים וולף. החליפו בתפקיד זה בשנת ה'תש"ן (1990) הרב שלמה מיידנצ'יק ששימש בתפקיד עד לפטירתו בתשס"ד.

בשנת ה'תשס"ד (2004) מונה ליו"ר הרב יוסף יצחק אהרונוב[3] ולעמותה צורפו שישה חברים המזוהים עם האגף המתון בחסידות. נגד המהלך הוגשה עתירה משפטית[4]. באביב תשע"ג (2013) ניתן פסק בוררות שפסל את חוקיות הליך צירופם של החברים החדשים[5] עד לכינוס אספה בפיקוח עורך דין מטעם בית המשפט. האסיפה כונסה בח' בתמוז תשע"ג (16 ביוני 2013), ובה נבחר ועד העמותה שאישר מחדש את הוספת ששת החברים[6].

הקטנה (4 תמונות)

בית האגודה (770)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהתוועדות י"ב בתמוז תשמ"ה, (1985) הורה רבי מנחם מנדל שניאורסון לחסידיו בישראל לבנות בכפר חב"ד העתק של "בית אגודת חסידי חב"ד" בברוקלין. העתק זה ייחודי בכך שהועתקו בו הן חזית הבניין והן חלקים עיקריים של הבניין המקורי. הנחת אבן הפינה נערכה בכ"ו בטבת תשמ"ו, וחנוכת הבניין הייתה בט"ו בתמוז תשמ"ו (1986).

המבנה משמש מטה לכמה ממוסדותיה של חב"ד בישראל: אגודת חסידי חב"ד בישראל, הוצאת ספרים קה"ת - הסניף הישראלי של בית ההוצאה לאור של חב"ד, משרדי שבועון כפר חב"ד. כמו כן יש בו בית כנסת וכולל אברכים. בבניין קיים שיחזור מדויק של לשכתו האישית של הרבי מליובאוויטש[7].

בבניין פועל גם מרכז מבקרים. 'חדר הרבי' נפתח למבקרים בתיאום מראש. בימים מיוחדים בשנה פתוח החדר לציבור במשך כל היום. חברת קק"ל חנכה בשנת תשע"ו פארק סביב הבניין[8]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תולדות חב"ד בארץ הקודש פרק מג. מסמך מההתחלה
  2. ^ בצילום מכתב-יד הרבי (המופיע כאן) נאמר: "תוקף והנהגת ועניין אנשי שלומנו שיחיו בארץ הקודש [כלומר, חסידי חב"ד בישראל] הוא בידי אגודת חסידי חב"ד בארץ הקודש ובראשם (ועד) רבני אנ"ש שיחיו"
  3. ^ הרב אהרונוב מונה לתפקידו על ידי בית דין רבני חב"ד. היו רבנים וחברים שהתנגדו למינוי
  4. ^ העתירה נידונה בבית המשפט המחוזי ובבית המשפט העליון
  5. ^ מנדי שוחט, [1], באתר חב"ד אינפו
  6. ^ באסיפה הכללית של אגו"ח נבחר מחדש הוועד הנוכחי COL, ח' תמוז תשע"ג.
  7. ^ שוחזר בשנת תשס"ו (2006)
  8. ^ בטקס חגיגי נחנך פארק של קק"ל בכפר חב"ד