בית דין רבני חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עמדת בית הדין אודות גלישה באינטרנט

בית דין רבני חב"ד בארץ-הקודש הוא בית דין רבני המהווה, על פי הוראת רבי מנחם מנדל שניאורסון, הגוף הסמכותי העליון בקרב חסידי חב"ד בישראל[1]. חסידי חב"ד מעדיפים אותו על פני בתי דין אחרים ומתפקידיו גם ליישב חילוקי דעות בתוך החסידות. משרדי בית הדין שכנו בתחילה בירושלים[2], לאחר מכן בכפר חב"ד וכיום ברחובות.

היסטוריה והרכב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגוף הוקם ביוזמת רבי מנחם מנדל שניאורסון בשנת ה'תשל"ו (1976), בעקבות התפתחותה של חסידות חב"ד בארץ והיווצרות קהילות רבות ומערכת מסועפת של מוסדות, דבר שעורר צורך בגוף מתאם ובורר. ההוראה להקמת בית הדין נתקבלה בכ"א באב תשל"ו. המשימה הוטלה על הרב שלמה יוסף זווין, מזקני רבני חב"ד באותם הימים, שגם עמד בראש בית הדין.

בשנת תשל"ח (1978) נפטר הרב זווין והרבי מחב"ד הורה שאת מקומו ימלאו הרבנים מעל גיל שישים: יהודה בוטרשוילי (קולאשער), הרב נחום טרבניק והרב דוד חנזין. כמו כן הצטרפו לבית דין באותה תקופה הרב יעקב לנדא - הרב של בני ברק, הרב שניאור זלמן גרליק - הרב של כפר חב"ד, הרב אלכסנדר סנדר יודסין, הרב דב בער אליעזרוב - אב"ד בירושלים, הרב מרדכי שמואל אשכנזי - רבה של כפר חב"ד, הרב לוי ביסטריצקי - רבה של צפת, הרב בן ציון ליפסקר - רבה של ערד והרב זאב דב סלונים - רב מרכז העיר ירושלים. הרב יהודה בוטראשוילי (קולאשער) כיהן כיו"ר בית הדין ולאחר פטירתו מונה הרב דוד חנזין, רב קהילת חב"ד בפתח תקווה. הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי מונה ל'מזכיר' בית-הדין, והרב מנחם מנדל גלוכובסקי מונה לסגנו.

'מזכיר' בית הדין. הרב יצחק יהודא ירוסלבסקי

בתחילה היו חברים בבית הדין כל רבני חב"ד בארץ[דרוש מקור]. במשך השנים נפטרו רוב חברי בית הדין, ואילו מהרבנים החדשים שמונו בקהילות חב"ד בארץ צורפו רק מעטים לבית הדין. בשנת תשע"ו, לאחר שני עשורים שבהם לא צורפו חברים חדשים, צורף לבית הדין הרב משה הבלין[3]. נכון ל-2018 חברים בבית הדין שישה רבנים:

דיינים נוספים בבית הדין

  • הרב אפרים בוגרד - רב קהילת חב"ד בשכונת רמות בירושלים.
  • הרב בנימין קופרמן - רב בית הכנסת הגדול ודיין ברמת גן.

על ניהול המזכירות ממונה הרב זלמן נוב.

עמדות בית הדין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילות חב"ד בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסק הדין

בראש חודש אייר תשמ"ט, פרסם בית הדין מכתב בחתימת כל חברי בית הדין, בו הביע את חוות-דעתו כי כל הפעילות של חב"ד בישראל חייבת להיות מעוגנת וכפופה למרותה של צעירי אגודת חב"ד בישראל[4].

כמו כן פרסם בית הדין תקנון בן 40 עמודים בשם "תקנון הלכתי לבתי חב"ד ומוסדות לפעילות בארץ-הקודש תבנה ותכונן במהרה בימינו אמן". במבוא לתקנון נכתב כי הצורך בתקנון נובע מכך שנפתחו מוסדות חב"דיים חדשים, ולא כל העוסקים בהם מודעים לחובתם לשמור על הכללים הנדרשים ממוסד חב"די הנושא באחריות לייצוג שמו של רבי מנחם מנדל שניאורסון. בתקנון 7 פרקים הדנים בפתיחת מוסד פעילות, ההנהלה, המנהל, עובדים, ניהול כללי, ניהול קופה ומלאי וגיוס כספים.

לאחר פטירת הרבי מלובביץ'[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדת בית הדין לאחר הסתלקות הרבי

בי"ח בתמוז תשנ"ד, כשבועיים לאחר פטירת הרבי, פרסם בית הדין כרוז שבו נאמר כי רק החלטות ועד רבני חב"ד, על-פי דעת הרוב, מחייבות את חסידי חב"ד בישראל. לאור זאת הורה בית הדין על פעולות שיש לעשות לאור פטירת הרבי (כגון לימוד ענייני משיח וגאולה, התעסקות במבצעי המצוות ולימוד משניות לזכרו). עוד פסק בית הדין בנוגע להכרזות, שיש להכריז רק בנוסח המדויק שהזכיר הרבי - "עד מתי" ו"יחי המלך" ולא הכרזות אחרות, שעל כל הפרסומים בענייני משיח וגאולה לקבל אישור בכתב של ועד מרבני חב"ד שקבע בית הדין, ושעל כל בתי חב"ד בישראל להיות כפופים להנהלת צעירי אגודת חב"ד ולא לפרסם שום פרסום ללא אישורה.

הצבעה בבחירות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת בחירות 1996 הכריע בית הדין כי על חסידי חב"ד לתמוך בבנימין נתניהו לראשות הממשלה. החלטה זו גרמה להתגייסותם של רבים מחסידי חב"ד לטובת נתניהו, בקמפיין "נתניהו. זה טוב ליהודים".

לקראת בחירות 2006 הורה בית הדין "להצביע אך ורק לרשימות של 'החרדים לדבר ה' זו הלכה אשר כיהנו בעבר בכנסת ואשר נציגיהן ייכנסו אי"ה לכנסת הבאה". ניסוח זה נועד לשלול רשימות חדשות, שסיכוייהן לעבור את אחוז החסימה קטנים, כרשימתו של ברוך מרזל.

עמדות בית הדין בתחומים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הדין מפרסם מחאות נגד החלטות מדיניות של ממשלת ישראל הכרוכות בנסיגות מחלקי ארץ ישראל[5], פינוי יישובים יהודיים ומשא ומתן עם ארגוני טרור.

כמו כן פרסם בית הדין איסור על גלישה באינטרנט שלא לצורך, ושלא תחת שירותי חסימה של אינטרנט[6].

בשאלה אם מותר לקבל כספים מהקרן לידידות בית הדין קבע כי "אין מקום לבתי חב"ד לקבל כספים מקרן זו" (כ"ה אייר תשס"ט).

תחומי פעילות נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הדין מקיים מפעם לפעם ימי עיון לרבנים, המוקדשים בכל פעם לנושא מסוים, כמו נישואין ומקוואות. ימי העיון מיועדים לכלל רבני ישראל וכן הנואמים בהם באים מכל מגזרי הציבור התורני. בית הדין עורך ימי עיון גם לאברכים, בנושאים כמו הבית היהודי ושבת. על אגף ימי העיון מופקד הרב מנחם מענדל עמאר.

בית הדין כמעט אינו עוסק במתן הכשרים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב מרדכי מנשה לאופר, המדור "ניצוצי רבי", בתוך: התקשרות, בהוצאת צעירי אגודת חב"ד, גיליון פב, כ"ד בשבט תשנ"ו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בדבריו מיום ב' באדר ה'תשמ"ח (1988), הורה כי סמכות ההכרעה בכל ענייני חסידי חב"ד נתונה לבית הדין המקומי. לגבי בית הדין בישראל, כתב ש"תוקף והנהגת ועניין אנשי-שלומנו שיחיו בארץ-הקודש. . הוא בידי. . (ועד) רבני אנ"ש שיחיו, שהם הדיינים ופוסקי-דין בתוקף התורה" (תצלום כתב היד)
  2. ^ "צעירי אגודת חב"ד", עמוד 99 ואילך.
  3. ^ החבר האחרון שצורף לבית הדין
  4. ^ "כל הפעילות המסועפת של חב"ד בארצנו-הקדושה. הכוללת הפצת החסידות והיהדות. הקמת ואחזקת שיעורי תורה ויהדות. ניהול, ארגון וקיום מבצעי המצוות הידועים שעליהם הכריז כ"ק אדמו"ר שליט"א. מבצעים לקירוב הלבבות, חוגים ביהדות, ימי וערבי עיון, "ערבי חב"ד", סמינריונים, פעילות עם ילדי ישראל ובתי הנוער, מסיבות שבת, מועדוני נוער, "צבאות ה'", פעילות בבתיה"ס ובאוניברסיטאות, "כוללים" לשעות אחדות ביום, כמו "כולל תפארת זקנים - לוי יצחק", ספריות, עריכת, הדפסת והפצת חומר הסברה בכתב, וכל סוגי הפעולות למיניהן הנערכות במסגרת בתי חב"ד בארצנו הקדושה - כל אלה מעוגנים תחת מרכז צעירי אגודת חב"ד באה"ק שהוקם ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א... כל "בתי חב"ד" באה"ק, כולל המוסדות שהוקמו ומנוהלים ע"י בתי-חב"ד שבכל מקום ומקום . . כפופים, איפא, למרותה הבלעדית של הנהלת מרכז צעירי אגודת חב"ד באה"ק ת"ו". "צעירי אגודת חב"ד", עמוד 112.
  5. ^ לדוגמה נגד הסכם שארם
  6. ^ הקריאה בר"ח סיון תשס"ט נגד האינטרנט