כפר חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כפר חב"ד
סמל הישוב
מחוז המרכז
מועצה אזורית עמק לוד
גובה ממוצע ‎40‏ מטר
תאריך ייסוד 1948
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 6,021 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎-0.4%‏ בשנה עד סוף 2016
https://kfar-chabad.com/

קואורדינטות: 31°59′24″N 34°51′01″E / 31.9901160814216°N 34.8503859117446°E / 31.9901160814216; 34.8503859117446

העתק מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש בכפר חב"ד
זלמן שזר - נשיא מדינת ישראל נואם בהתוועדות כ"ג באייר תשכ"ג, 1963 בכפר חב"ד
שמעון פרס, שר התחבורה והתקשורת דאז, בביקור בישיבה גדולה שבכפר חב"ד, 1970
רובו של היישוב במבט ממטוס

כְּפַר-חַבַּ"ד הוא יישוב בישראל השייך למועצה אזורית עמק לוד, שבו מתגוררים חסידי חב"ד. היישוב נוסד בשנת ה'תש"ט (1949), על ידי האדמו"ר השישי לחסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון. הכפר משמש מרכז חב"ד בישראל. הוקם כיישוב חקלאי. במרוצת השנים גדל היישוב ונותרו בו רק מעט חקלאים פעילים, המחזיקים כוורות ופרדסי אתרוגים ותפוזים. נכון ל־2016 בכפר כ-1,060 משפחות[2] שבהן כ-6,000 נפשות[3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של הכפר בחודש אייר תש"ט, מאי 1949, כאשר החסידים התיישבו בכפר הערבי הנטוש ספריה[4][5]. טקס העלייה על הקרקע התקיים בתחילת יוני 1949 בנוכחות זלמן שזר, לוי אשכול, הרב יהודה לייב מימון, השר משה חיים שפירא ורבנים[6][7]. כעבור כמה שנים הוקמו בסמיכות בתי הקבע הצמודים לנחלות חקלאיות. הכפר נקרא אז מושב שפריר, תושבי המקום ביקשו מוועדת השמות הממשלתית לשנות את שם המקום, וזו קבעה באוגוסט 1955 שאזור מבני הקבע ייקרא "כפר חב"ד". שמו של היישוב לקוח מראשי התיבות של חסידות חכמה בינה דעת. בציבור הרחב נכנס שינוי השם לתודעה זמן מה לאחר הפיגוע באפריל 1956 (ר' בהמשך)[8].

במקביל לראשית ההתיישבות ב'שפריר', התיישבה בחלק אחר של בתי הכפר הנטוש קבוצת עולים מהונגריה וצ'כוסלובקיה שזוהתה עם הפועל המזרחי. זמן קצר לאחר מכן עזבו רוב חברי הקבוצה ליישוב הסמוך צפריה. בשנות החמישים הצטרפו לנותרים עולים מתימן. היישוב קיבל את השם "תוחלת" ובסוף שנות ה-50 גרו בו כתשעים משפחות. באותה תקופה החלו אנשי כפר חב"ד לנסות לספח את אדמות היישוב אליהם, בנימוק שאנשיו אינם מנצלים את השטח החקלאי. בין שתי הקבוצות התפתח סכסוך. בסופו של דבר, התקבלה תביעתם של אנשי כפר חב"ד בשל המבנה החברתי הרעוע של תוחלת והעדר תנועה מיישבת. בתחילת שנות ה-70 החליטה ממשלת ישראל לפנות את אנשי תוחלת לשכונה שנבנתה עבורם באזור ולמקומות נוספים. שתי משפחות שסירבו להתפנות נשארו במקום[9].

סמוך להקמת המקום שלח רבי יוסף יצחק שניאורסון מכתב עידוד למתיישבים[10], וכן ספר תורה (תאריך זה נקבע ליום הקמת הכפר). לאחר פטירתו, המשיך חתנו, האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, לעודד את פיתוח הכפר. בשנת 1954 הוקם בית הספר למלאכה בהוראתו של הרבי.

בכל שנה מתקיימות בבית הכנסת בית מנחם בכפר התוועדויות מרכזיות לכבוד י"ט בכסלו (חג הגאולה של רבי שניאור זלמן מלאדי מהכלא הרוסי) וי"א בניסן (יום הולדת של הרבי מלובביץ'), בהשתתפות אורחים.

הפיגוע בבית-הספר למלאכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הטבח בבית הספר למלאכה
ביקור ראש העיר לוד בבית הספר למלאכה, בשלהי שנות השישים

אור לא' באייר תשט"ז (1956) התרחש פיגוע טרור בבית הספר למלאכה ביישוב, שבו למדו תלמידים מרחבי ישראל, מקצתם עולים חדשים. שלושה מחבלי פדאיון נכנסה לבית הכנסת בשעה שהתלמידים עמדו בתפילת שמונה עשרה של ערבית וירו לכל עבר[11][12]. מהירי נרצחו המדריך וחמישה ילדים ונפצעו עשרות. תצלומי סידורי תפילה מוכתמים בדם הופצו בעולם וגרמו זעזוע.

תושבי כפר חב"ד עברו משבר והיו שחשבו לעזוב את המקום. הרבי מלובביץ' קרא שאיש לא ינוס מהמערכה ותחת זאת ירחיבו את הכפר ומוסדותיו. הוא אמר כי "במקום שנתגלתה מידת הדין - תתגלה עתה מידת הרחמים"[13]. ביום השלושים לרצח הונחה אבן הפינה למגמת דפוס בבית הספר ושמה 'יד החמישה' על שם הנרצחים[14].

רבני היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב הראשון של הכפר היה הרב שניאור זלמן גורליק. הוא נהרג בתאונת דרכים בשנת תשל"ד, ולאחר פטירתו מונו לכפר חתנו של הרב גורליק, הרב נחום טרבניק, והרב מרדכי שמואל אשכנזי למו"צ. לאחר פטירת הרב טרבניק בתשמ"ד התמנה הרב אשכנזי לרב הכפר. לאחר פטירת הרב אשכנזי בשנת תשע"ה מונה בנו הרב מאיר אשכנזי.

מיקום הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה הראשית ליישוב היא מכביש רמלה-תל אביב, בין בית דגן למחנה צריפין ובית החולים אסף הרופא. מעברו השני של הכפר עובר כביש ירושלים-תל אביב. העיר הסמוכה לכפר היא ראשון לציון. יש עוד כניסה ליישוב, מכיוון המושב צפריה. בתוך השטח המונציפיאלי של הכפר עובר נחל שפירים

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר הוקמו מוסדות חינוך ותרבות. יש מוסדות שבהם לומדים תלמידים מכל שכבות הציבור. ביניהם: בית הספר למלאכה (נסגר), ישיבת "אור שמחה" שבה לומדים ילדי רווחה, המוסד לקליטת ילדי צ'רנוביל.

עוד יש בכפר מעונות ילדים, גנים, בתי-ספר, תלמודי תורה, ישיבות, כוללים, בית ספר תיכון לבנות ומכללה למורות.

בכפר שוכן הסניף המרכזי של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בישראל.

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובם של תושבי הכפר עובדים לפרנסתם. הצעירים לומדים בכולל, בדרך כלל שנה או שנתיים לאחר נישואיהם. לאחר מכן, חלקם יוצאים לשליחות בארץ ובעולם והאחרים נכנסים לשוק העבודה.

חלק מהתושבים עובדים במוסדות החינוך ובמפעלי התעשייה שיש בכפר, בהם מפעל לרדיאטורים, לאמנות בזכוכית, כריכייה, ייצור תפילין, נגריה, חברה למסכי ענק לאירועים ועוד. תושבים אחרים הם עצמאיים ובעלי מקצועות חופשיים, ורבים מהם עובדים מחוץ לכפר.

הנשים עובדות בעיקר בהוראה, במוסדות הכפר ומחוצה לו, ומקצתן עוסקות במקצועות חופשיים. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של יזמות עסקית, ונשים רבות פותחות עסקים קטנים.

כלכלה ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר יש שלוש צרכניות ומגוון חנויות, סניף של דואר ישראל וחברה להשכרת רכב. כמו כן יש בכפר משחטת עופות ומפעל לעיבוד בשר בקר והודו. בחודשי החורף פועלת בכפר מאפיית מצות שמורות, הגדולה בעולם למצות בעבודת יד[15]. לקראת הפסח מתפקדת המאפייה גם כמרכז מבקרים. בכפר קיימת גם "מכוורת שניאורסון", שלצידה מרכז המבקרים "מאחורי הדבש", המיועד לילדי גנים ובתי-ספר.

אפיית המצוות בכפר חב"ד

תחנת הרכבת כפר חב"ד הוקמה בשנת 1952 והיא שוכנת באזור התעשייה שבפאתי היישוב. התחנה סמוכה למושב צפריה ומשתמשים בה גם תושביה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

מוסדות ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, בית אגודת חסידי חב"ד (770), הבניין המרכזי של צעירי אגודת חב"ד, מערכת שבועון כפר חב"ד, אוהל אירועים מרכזי, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, ועוד.
בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית ומאוחדת וטיפת חלב.

ועד כפר חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר הוא בהגדרתו מושב עובדים, שהוא אגודה שיתופית, והוא מנוהל על ידי ועד שנבחר בבחירות דמוקרטיות. בוועד מכהנים שבעה חברים, הממנים את יו"ר הוועד. הוועד מופקד על חלק מהניהול המוניציפלי של הכפר (החלק האחר מנוהל על ידי המועצה האזורית), על הרכוש המשותף של האגודה ועל קבלת חברים חדשים למגורים בכפר.

בראשית 2018 נבחר לתפקיד יו"ר ועד כפר חב"ד נחמן רייכמן[16]. לפניו שימשו בתפקיד: שמעון רבינוביץ (20152018)[17], בנימין ליפשיץ (2003–2015), מנחם לרר (1983–2003), שלמה מיידנצ'יק (1959–1983), דוד ברוומן (1955–1959), ישראל לייבוב (1953–1955) ושניאור זלמן פלדמן (1949–1953).

בית האגודה 770[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית אגודת חסידי חב"ד בישראל
בנין 770 הממוקם בכפר

בשנת ה'תשמ"ו (1986) נבנה במקום בהוראת הרבי מליובאוויטש בניין 770, העתק מדויק של בית מדרשו שלו, השוכן בניו יורק. בבניין בכפר חב"ד ממוקמים משרדי אגודת חסידי חב"ד בישראל, משרדי שבועון כפר חב"ד, הוצאת הספרים קה"ת, ויש בו גם מרכז מבקרים. המבנה מכונה גם הבית האדום. קק"ל חנכה בשנת תשע"ו פארק סביב הבניין[18]

שמות הרחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כשהוקם לא ניתנו שמות לרחובות כפר חב"ד. עם זאת, ניתנו שמות לחלק מהשכונות, וחלקם אולתרו עם השנים: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, השיכונים החדשים, "שכונת הרב", המרכז, והשיכונים הרוסיים[19].

בתשט"ז הציע מזכיר ועד הכפר ר' יצחק מנדל ליס לרבי את הרעיון לתת שמות לרחובות בכפר, והרבי ענה לו שזה דבר נכון, אבל מכיוון שבניית הכפר טרם נסתיימה ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, ויהיה צורך לשנות שמות של רחובות מסוימים, יש להמתין עם קריאת שמות. בשנת 2016 יזם רב הכפר תהליך של קריאת שמות לרחובות הכפר[20] שהושלם בשנת תשע"ז (2017)[21].

מוסדות דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית כנסת בית מנחם במרכז כפר חב"ד, אוגוסט 2016

בכפר בתי כנסת רבים. הגדולים בהם: "בית מנחם" במרכז הכפר, על שם הרבי מליובאוויטש; בחלק הדרומי - בית הכנסת המרכזי; ובאזור השיכונים - בית נחום יצחק.

במקום חמישה מקוואות טהרה לגברים.

כפר חב"ד ב' ומכללת בית רבקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר חב"ד ב' מהווה הרחבה מונציפאלית של היישוב המרכזי, ושוכן במרחק של כק"מ אחד צפונית ממנו, מעבר לכביש ירושלים-תל אביב, סמוך ליישוב צפריה ולנתב"ג. הקריה, הוקמה עבור מכללת "בית רבקה" ובמטרה לשמור על מרחק בין מוסדות הלימוד לנערים (הישיבה) הממוקמים בכפר חב"ד א' למוסדות החינוך לנערות. יחד עם קריית החינוך נבנו בתי מגורים, שנועדו לשמש כמקום מגורים לעובדי המכללה.

בקריה מערכת מוסדות חינוך לבנות: חטיבת ביניים, בית ספר תיכון, מכללה להכשרת מורות וגננות. בעשור האחרון נפתחו במקום מגמות לימוד נוספות מלבד חינוך, וכן נפתח מרכז העשרה נפרד לגברים ולנשים ושמו "אשכילה". כמה מהדירות במקום משמשות פנימייה לבנות המתגוררות במקומות מרוחקים.

במוסדות החינוך שבכפר חב"ד ב', לומדות כ־1000 תלמידות, רובם משתייכות לחסידות חב"ד והן מגיעות מכל רחבי הארץ ואף מחו"ל. בבנייני המגורים שבמקום, מתגוררות כמה עשרות משפחות, במקום ישנם בית כנסת, מקווה, אולם אירועים ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הכפר של הרבי - 50 שנה לכפר חב"ד, ועד כפר חב"ד, תשנ"ח
  • כך בניתיך ונבנית - 50 שנה למועצה אזורית עמק לוד
  • מענה מלך - 207 מכתבים ותשובות של הרבי מלובביץ' לתושבי כפר חב"ד, בהוצאת ועד תלמידי התמימים העולמי, שני כרכים, תשס"ד-ה
  • כפר חב"ד - ליקוט משיחותיו ואגרותיו של הרבי מלובביץ' ביחס למקום, בהוצאת ועד כפר חב"ד, שני כרכים, תשס"ד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016.
  2. ^ אתר מועצה אזורית עמק לוד: כפר חב"ד
  3. ^ לשכה מרכזית לסטטיסטיקה: כפר חב"ד לשנת 2016
  4. ^ עשרים ושבעה מושבים בכפרים נטושים, חרות, 30 במאי 1949
  5. ^ כתבה בשבועון בכפר חב"ד, פלישה באישון לילה: השלבים שהביאו להקמת כפר חב"ד
  6. ^ חסידי חב"ד בספרייה, דבר, 10 ביוני 1949
  7. ^ אנשי מחתרת חסידי חב"ד עלו להתנחלות בשפלת לוד, הבוקר, 10 ביוני 1949; המשך
  8. ^ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147
  9. ^ אלי אלון, בית הרבי מליובאוויטש נבנה על חורבות הכפר התימני, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 3 באוקטובר 2011
  10. ^ המכתב לקריאה.
  11. ^ ה"פדאין" חידשו את מעשי החבלה והרצח, דבר, 12 באפריל 1956
  12. ^ שיחזור מצמרר: בחזרה לזירת הטבח, 55 שנים אחרי, אהרן רובין, בקהילה
  13. ^ אגרות קודש חלק י"ג
  14. ^ מוסד חינוכי לזכר החללים יוקם בשפריר, דבר, 20 באפריל 1956
  15. ^ אם אין לחם: תעשיית המצות של כפר חב"ד ynet 25/03/2015
  16. ^ אריה ריבקינד, היו"ר החדש של כפר חב"ד: נחמן רייכמן, באתר חרדים10, 17.03.2018
  17. ^ יום חמישי, ט"ו תמוז תשע"ה, באספת ועד כפ"ח הוחלט: ר' שמעון רבינוביץ יכהן כיו"ר
  18. ^ בטקס חגיגי נחנך פארק של קק"ל בכפר חב"ד
  19. ^ תומר ולמר, איזה רחוב מספיק טוב בשביל הרבי מלובביץ?, באתר nrg‏, 2 בדצמבר 2007
  20. ^ חיים לב, רחוב האדמו"ר הזקן, פינת הצמח צדק, באתר ערוץ 7
  21. ^ היסטוריה בכפר חב״ד: נחנך שם הרחוב הראשון בכפר על שם הרבי באתר col