כפר חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כפר חב"ד
Kfar-habad01.jpg
העתק מבית מדרשו של הרבי מליובאוויטש בכפר
מחוז המרכז
מועצה אזורית עמק לוד
גובה ממוצע ‎40‏ מטר
תאריך ייסוד 1948
סוג יישוב יישוב 5,000‏-9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2014:
  - אוכלוסייה 5,859 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎6.0%‏ בשנה עד דצמבר 2014
מיקום כפר חב"ד
כפר חב"ד
כפר חב"ד

31°59′24″N 34°51′01″E / 31.9901160814216°N 34.8503859117446°E / 31.9901160814216; 34.8503859117446קואורדינטות: 31°59′24″N 34°51′01″E / 31.9901160814216°N 34.8503859117446°E / 31.9901160814216; 34.8503859117446

ביקור ראש העיר לוד בבית הספר למלאכה, בשלהי שנות השישים
זלמן שזר - נשיא מדינת ישראל מבקר בכפר חב"ד, סביבות 1963
שמעון פרס בביקור בישיבה גדולה שבכפר חב"ד, 1970, שר התחבורה והתקשורת דאז.
חלק מכפר חב"ד במבט ממטוס

כפר חב"ד הוא יישוב בישראל שבו מתגוררים חסידי חב"ד. היישוב נוסד בשנת ה'תש"ט (1949), שנה לאחר קום המדינה, על ידי האדמו"ר השישי לחסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון. הכפר משמש מרכז חב"ד בישראל. הוקם כיישוב חקלאי. במרוצת השנים הכפר גדל ונותרו בו רק מעט חקלאים פעילים, המחזיקים כוורות ופרדסי אתרוגים ותפוזים. נכון ל־2011 מתגוררות בו קרוב ל־1,300 משפחות וכ־5,000 תושבים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשיתו של הכפר בחודש אייר תש"ט, מאי 1949, כאשר החסידים התיישבו בכפר הערבי הנטוש 'ספריה'[1]. טקס העלייה על הקרקע התקיים בתחילת יוני 1949 בנוכחות זלמן שזר, לוי אשכול, הרב יהודה לייב מימון, השר משה חיים שפירא ורבנים[2]. כעבור כמה שנים הוקמו בסמיכות בתי הקבע הצמודים לנחלות חקלאיות. הכפר נקרא אז מושב שפריר, תושבי המקום ביקשו לשנות את השם מוועדת השמות הממשלתית שקבעה באופן רשמי באוגוסט 1955 שאזור מבני הקבע ייקרא "כפר חב"ד". בציבור הרחב נכנס שינוי השם לתודעה זמן מה לאחר הפיגוע במאי 1956[3].

במקביל לראשית ההתיישבות ב'שפריר', התיישבה בחלק אחר של בתי הכפר הנטוש קבוצת עולים מהונגריה וצ'כוסלובקיה שזוהתה עם הפועל המזרחי. זמן קצר לאחר מכן עזבו רוב חברי הקבוצה ליישוב הסמוך צפריה. בשנות החמישים הצטרפו לנותרים עולים מתימן. היישוב קיבל את השם "תוחלת" ובסוף שנות ה-50 גרו בו כתשעים משפחות. באותה תקופה החלו אנשי כפר חב"ד לנסות לספח את אדמות היישוב אליהם, בנימוק שאנשיו אינם מנצלים את השטח החקלאי. בין שתי הקבוצות התפתח סכסוך. בסופו של דבר, התקבלה תביעתם של אנשי כפר חב"ד בשל המבנה החברתי הרעוע של תוחלת והעדר תנועה מיישבת. בתחילת שנות ה-70 החליטה ממשלת ישראל לפנות את אנשי תוחלת לשכונה שנבנתה עבורם באזור ולמקומות נוספים. שתי משפחות שסירבו להתפנות נשארו במקום[4].

בסמוך להקמת המקום שלח רבי יוסף יצחק שניאורסון מכתב עידוד למקימים, וכן ספר תורה. לאחר פטירתו, המשיך חתנו, האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, לעודד את פיתוח הכפר.

הרב הראשון של הכפר היה הרב שניאור זלמן גורליק. הוא נהרג בתאונת דרכים בשנת תשל"ד, ולאחר פטירתו מונו לכפר חתנו של הרב גורליק, הרב נחום טרבניק, והרב מרדכי שמואל אשכנזי למו"צ. לאחר פטירת הרב טרבניק בתשמ"ד נשאר הרב אשכנזי הרב היחיד של הכפר. לאחר פטירת הרב אשכנזי בה'תשע"ה מונה בנו הרב מאיר אשכנזי לרב הכפר.

הפיגוע בבית-הספר למלאכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשט"ז (1956) התרחש פיגוע טרור רצחני בבית הספר למלאכה ביישוב, שבו למדו תלמידים מכל רחבי הארץ, מקצתם עולים חדשים. חוליית מחבלי הפדאיון חדרה למקום, בשעה שהילדים עמדו בתפילת ערבית. הם פרצו לבית הכנסת, וירו ללא הבחנה בילדים[5][6].

מהירי נרצחו חמישה ילדים ומדריך ונפצעו עשרות. הפיגוע זעזע את המדינה. תצלומי סידורי תפילה מוכתמים בדם הופצו ברחבי העולם וגרמו זעזוע כלל עולמי. על שם הנרצחים הוקמה בבית הספר מגמה לדפוס ושמה 'יד החמישה'[7].

מיקום הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכניסה הראשית ליישוב היא מכביש רמלה-תל אביב, בין בית דגן למחנה צריפין ובית החולים אסף הרופא. מעברו השני של הכפר עובר כביש ירושלים-תל אביב. העיר הסמוכה לכפר היא ראשון לציון. יש עוד כניסה ליישוב, מכיוון המושב צפריה. בתוך השטח המונציפיאלי של הכפר עובר נחל שפירים

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר הוקמו מוסדות חינוך ותרבות. יש מוסדות שבהם לומדים תלמידים מכל שכבות הציבור. ביניהם: בית הספר למלאכה (נסגר), ישיבת "אור שמחה" שבה לומדים ילדי רווחה, המוסד לקליטת ילדי צ'רנוביל.

עוד יש בכפר מעונות ילדים, גנים, בתי-ספר, תלמודי תורה, ישיבות, בית ספר תיכון לבנות, מכללה למורות.

בכפר שוכן הסניף המרכזי של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בישראל של חב"ד.

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובם ככולם של תושבי הכפר עובדים לפרנסתם. הצעירים לומדים בכולל, בדרך כלל שנה או שנתיים לאחר נישואיהם. לאחר מכן, חלקם יוצאים לשליחות בארץ ובעולם והאחרים נכנסים לשוק העבודה.

רבים מהתושבים עובדים במוסדות החינוך ובמפעלי התעשייה שיש בכפר, כגון מפעל לרדיאטורים, מפעל לאמנות בזכוכית, כריכייה, מפעלים לייצור תפילין, נגריות, חברה למסכי ענק לאירועים ועוד. תושבים אחרים הם עצמאיים ובעלי מקצועות חופשיים, ורבים מהם עובדים מחוץ לכפר.

הנשים עובדות בעיקר בהוראה, במוסדות הכפר ומחוצה לו, ומקצתן עוסקות במקצועות חופשיים. בשנים האחרונות ניכרת מגמה של יזמות עסקית, ונשים רבות פותחות עסקים קטנים.

כלכלה ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר יש שלוש צרכניות ומגוון חנויות, סניף של דואר ישראל וחברה להשכרת רכב. כמו כן יש בכפר משחטת עופות ומפעל לעיבוד בשר בקר והודו. בחודשי החורף פועלת בכפר מאפיית מצות שמורות בעבודת יד הגדולה בעולם[8] בעבודת יד. לקראת הפסח מתפקדת המאפייה גם כמרכז מבקרים. בכפר קיימת גם "מכוורת שניאורסון", שלצידה מרכז המבקרים "מאחורי הדבש", המיועד לילדי גנים ובתי-ספר.

תחנת הרכבת כפר חב"ד הוקמה בשנת 1952 והיא שוכנת באזור התעשייה שבפאתי היישוב. התחנה סמוכה למושב צפריה ומשתמשים בה גם תושביה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

מוסדות ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזכירות כפר חב"ד, בניין המועצה האזורית עמק לוד, בית אגודת חסידי חב"ד (770), הבניין המרכזי של צעירי אגודת חב"ד, מערכת שבועון כפר חב"ד, אוהל אירועים מרכזי, מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, ועוד.
בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית ומאוחדת וטיפת חלב.

ועד כפר חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר הוא בהגדרתו מושב עובדים, שהוא אגודה שיתופית, והוא מנוהל על ידי ועד שנבחר בבחירות דמוקרטיות. בוועד מכהנים שבעה חברים, הממנים את יו"ר הוועד. הוועד מופקד על חלק מהניהול המוניציפלי של הכפר (החלק האחר מנוהל על ידי המועצה האזורית), על הרכוש המשותף של האגודה ועל קבלת חברים חדשים למגורים בכפר.

יו"ר ועד כפר חב"ד הוא שמעון רבינוביץ[9], עד ל-2014 היו"ר היה בנימין ליפשיץ, שנכנס לתפקידו בבחירות בשנת תשס"ג (2003) ונבחר לקדנציה שנייה בשנת תשע"א 2011[10]. ליפשיץ משמש נכון ל-2015 סגן המועצה האזורית עמק לוד.

לפניהם כיהנו: מנחם לרר (משנת תשמ"ג-1983), שלמה מיידנצ'יק (משנת תשי"ח-1958), דוד ברוומן (משנת תשט"ו-1955), משה צבי סגל (משנת תשי"ב-1952), ושניאור זלמן פלדמן (משנת תש"י-1950).

בנין 770 הממוקם בכפר
בחלק העליון של התמונה ניתן לראות את כפר חב"ד, מבין המבנים בולט מבנה 770

770[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית אגודת חסידי חב"ד בישראל

בשנת ה'תשמ"ו (1986) נבנה במקום בהוראת הרבי מליובאוויטש בניין 770, העתק מדויק של בית מדרשו שלו, השוכן בניו יורק. בבניין בכפר חב"ד ממוקמים משרדי אגודת חסידי חב"ד בישראל, משרדי שבועון כפר חב"ד, הוצאת הספרים קה"ת, ויש בו גם מרכז מבקרים. המבנה מכונה גם הבית האדום.

שכונות ורחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז קום כפר חב"ד לא היו בכפר שמות לרחובות. עם זאת, ישנם שמות לחלק מהשכונות, חלקם ניתנו מראש וחלקם אולתרו עם השנים: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך. השיכונים החדשים. "שכונת הרב", המרכז, והשיכונים הרוסיים[11][12]. בשנת 2016 הוחל בתהליך של קריאת שמות[13]°

מוסדות דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר בתי כנסת רבים. הגדולים בהם: "בית מנחם" במרכז הכפר, על שם הרבי מליובאוויטש; בחלק הדרומי - בית הכנסת המרכזי; ובאזור השיכונים - בית נחום יצחק.

במקום חמישה מקוואות טהרה לגברים, הגדול והמרכזי שבהם מכיל שלוש בריכות טבילה וכמאה ושמונים מקלחות.

כפר חב"ד ב' ומכללת בית רבקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר חב"ד ב' מהווה הרחבה מונציפאלית של היישוב המרכזי, ושוכן במרחק של כק"מ אחד צפונית ממנו, מעבר לכביש ירושלים-תל אביב, סמוך ליישוב צפריה ולנתב"ג. הקריה, הוקמה עבור מכללת "בית רבקה" ובמטרה לשמור על מרחק בין מוסדות הלימוד לנערים (הישיבה) הממוקמים בכפר חב"ד א' למוסדות החינוך לנערות. יחד עם קריית החינוך נבנו בתי מגורים, שנועדו לשמש כמקום מגורים לעובדי המכללה.

בקריה מערכת מוסדות חינוך לבנות: חטיבת ביניים, בית ספר תיכון, מכללה להכשרת מורות וגננות. בעשור האחרון נפתחו במקום מגמות לימוד נוספות מלבד חינוך, וכן נפתח מרכז העשרה נפרד לגברים ולנשים ושמו "אשכילה". כמה מהדירות במקום משמשות פנימייה לבנות המתגוררות במקומות מרוחקים.

במוסדות החינוך שבכפר חב"ד ב', לומדות כ־1000 תלמידות, רובם משתייכות לחסידות חב"ד והן מגיעות מכל רחבי הארץ ואף מחו"ל. בבנייני המגורים שבמקום, מתגוררות כמה עשרות משפחות, במקום ישנם בית כנסת, מקווה, אולם אירועים ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]