כפר חב"ד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כפר חב"ד
סמל הישוב
מחוז המרכז
מועצה אזורית שדות דן
גובה ממוצע ‎40‏ מטר
תאריך ייסוד 1948
סוג יישוב יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2017[1]
  - אוכלוסייה 6,214 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎3.2%‏ בשנה עד סוף 2017
https://kfar-chabad.com/
העתק מבית מדרשו של הרבי מלובביץ' בכפר חב"ד
זלמן שזר - נשיא מדינת ישראל נואם בהתוועדות כ"ג באייר תשכ"ג, 1963 בכפר חב"ד
שמעון פרס, שר התחבורה והתקשורת, בביקור בישיבה גדולה שבכפר חב"ד, 1970
רובו של היישוב במבט ממטוס

כְּפַר-חַבַּ"ד הוא יישוב במרכז ישראל, אחד מתשעת היישובים המרכיבים את המועצה האזורית שדות דן. היישוב נוסד בשנת ה'תש"ט (1949), על ידי האדמו"ר השישי בחסידות חב"ד, רבי יוסף יצחק שניאורסון. ביישוב מתגוררים חסידי חב"ד, והוא משמש מרכז חב"ד בישראל.

היישוב במקורו היה יישוב חקלאי, אך במרוצת השנים גדל היישוב ונותרו בו רק מעט חקלאים פעילים, המחזיקים כוורות ופרדסי אתרוגים ותפוזים. נכון ל־2018 ביישוב כאלף משפחות שבהן כ-7,200 נפשות[2][3].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכפר הוקם בחודש אייר תש"ט (מאי 1949) כאשר קבוצת חסידי חב"ד התיישבו בכפר הערבי הנטוש ספריא[4][5]. טקס העלייה על הקרקע התקיים בתחילת יוני 1949 בנוכחות זלמן שזר, לוי אשכול, הרב יהודה לייב מימון, השר משה חיים שפירא ורבנים[6][7]. מספר שנים לאחר מכן, נבנו בתי הקבע, והשם שניתן לההיאחזות היה שפריר.

במקביל לראשית ההתיישבות בשפריר, התיישבה קבוצת עולים מהונגריה וצ'כוסלובקיה שזוהתה עם הפועל המזרחי בחלק אחר של בתי הכפר הנטוש, אך זמן קצר לאחר מכן עזבו רוב חברי הקבוצה ליישוב הסמוך צפריה. בשנות החמישים הצטרפו לנותרים עולים מתימן. היישוב קיבל את השם "תוחלת" ובסוף שנות ה-50 גרו בו כתשעים משפחות. באותה תקופה החלו אנשי כפר חב"ד לנסות לספח את אדמות היישוב אליהם, בנימוק שאנשיו אינם מנצלים את השטח החקלאי. בין שתי הקבוצות התפתח סכסוך. בסופו של דבר, התקבלה תביעתם של אנשי כפר חב"ד בשל המבנה החברתי הרעוע של תוחלת והעדר תנועה מיישבת. בתחילת שנות ה-70 החליטה ממשלת ישראל לפנות את אנשי תוחלת לשכונה שנבנתה עבורם באזור ולמקומות נוספים. שתי משפחות שסירבו להתפנות נשארו במקום[8].

סמוך להקמת המקום שלח רבי יוסף יצחק שניאורסון מכתב עידוד למתיישבים[9], וכן ספר תורה (תאריך זה נקבע ליום הקמת הכפר). לאחר פטירתו, המשיך חתנו, האדמו"ר רבי מנחם מנדל שניאורסון, לעודד את פיתוח הכפר. בשנת 1954 הוקם בעידודו של האדמו"ר בית הספר למלאכה. באוגוסט 1955, לבקשת תושבי היישוב, קבעה ועדת השמות הממשלתית את שמו של היישוב כ־"כפר חב"ד", על שם החסידות. בציבור הרחב נכנס שינוי השם לתודעה זמן מה לאחר הפיגוע שהתרחש בכפר[10].

בכל שנה מתקיימות בבית הכנסת בית מנחם בכפר התוועדויות מרכזיות לכבוד י"ט בכסלו (חג הגאולה של רבי שניאור זלמן מלאדי מהכלא הרוסי) וי"א בניסן (יום הולדת של הרבי מלובביץ').

הפיגוע בבית-הספר למלאכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הטבח בבית הספר למלאכה
ביקור ראש העיר לוד בבית הספר למלאכה, בשלהי שנות השישים

אור לא' באייר תשט"ז (1956) התרחש פיגוע טרור בבית הספר למלאכה ביישוב, שבו למדו תלמידים מרחבי ישראל, מקצתם עולים חדשים. שלושה מחבלי פדאיון נכנסה לבית הכנסת בשעה שהתלמידים עמדו בתפילת שמונה עשרה של ערבית וירו לכל עבר[11][12]. מהירי נרצחו המדריך ועוד חמישה ילדים ונפצעו עשרות.

תושבי כפר חב"ד עברו משבר והיו שחשבו לעזוב את המקום, אך הרבי מלובביץ' קרא להישארותם בכפר, להמשיך את פיתוחו והרחבתו באומרו "במקום שנתגלתה מידת הדין - תתגלה עתה מידת הרחמים"[13]. ביום השלושים לרצח הונחה אבן הפינה למגמת דפוס בבית הספר ושמה 'יד החמישה' על שם הנרצחים[14].

רבני היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב הראשון של הכפר היה הרב שניאור זלמן גורליק. הוא נהרג בתאונת דרכים בשנת תשל"ד, ולאחר פטירתו מונו לכפר חתנו של הרב גורליק, הרב נחום טרבניק, והרב מרדכי שמואל אשכנזי למו"צ. לאחר פטירת הרב טרבניק בתשמ"ד התמנה הרב אשכנזי לרב הכפר. לאחר פטירת הרב אשכנזי בשנת תשע"ה מונה בנו הרב מאיר אשכנזי.

מיקום היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב ממוקם בין ראשון לציון לנמל התעופה בן-גוריון בסמוך לבית דגן, מחנה צריפין, ו בית החולים אסף הרופא; הגישה העיקרית אליו היא מכביש 44. מעברו השני של היישוב נמצאת דרך ירושלים–תל אביב. בשטח היישוב עובר נחל שפירים.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר הוקמו מוסדות חינוך ותרבות, שבהם לומדים תלמידים מכל שכבות הציבור. ביניהם ישיבת "אור שמחה" שבה לומדים ילדי רווחה והמוסד לקליטת ילדי צ'רנוביל ביישוב פעל גם בית הספר למלאכה, עד לסגירתו בשנת 1996.

ביישוב מעונות ילדים, גנים, בתי־ספר, תלמודי תורה, ישיבות, כוללים, בית ספר תיכון לבנות ומכללה למורות. הסניף המרכזי של ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בישראל שוכן אף הוא בכפר.

תעסוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רובם של תושבי היישוב עובדים לפרנסתם. הצעירים לומדים בכולל, בדרך כלל למשך שנה או שנתיים לאחר נישואיהם. לאחר מכן, חלקם יוצאים לשליחות בארץ ובעולם והאחרים פונים לעבוד.

חלק מהתושבים עובדים במוסדות החינוך ובמפעלי התעשייה שיש ביישוב, בהם בין היתר מפעל לרדיאטורים, לאמנות בזכוכית, כריכייה, ייצור תפילין, נגריה, חברה למסכי ענק לאירועים. תושבים אחרים הם עצמאיים ובעלי מקצועות חופשיים, ורבים מהם עובדים מחוץ לכפר.

הנשים עובדות בעיקר בהוראה, במוסדות היישוב ומחוצה לו, ומקצתן עוסקות במקצועות חופשיים. עם הזמן מתפתחות ביישוב יזמות עסקית, ונשים רבות פותחות עסקים קטנים.

כלכלה ותחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב יש שלוש צרכניות וחנויות נוספות, סניף של דואר ישראל וחברה להשכרת רכב. כמו כן יש בכפר משחטת עופות ומפעל לעיבוד בשר בקר והודו. בחודשי החורף פועלת בכפר מאפיית מצות שמורות, הגדולה בעולם למצות בעבודת יד[15]. לקראת הפסח מתפקדת המאפייה גם כמרכז מבקרים. בכפר קיימת גם "מכוורת שניאורסון", שלצידה מרכז המבקרים "מאחורי הדבש", המיועד לילדי גנים ובתי-ספר.

אפיית המצוות בכפר חב"ד
אולם הלימוד בישיבת תומכי תמימים

תחנת הרכבת כפר חב"ד הוקמה בשנת 1952 והיא שוכנת באזור התעשייה שבפאתי היישוב. התחנה סמוכה למושב צפריה ומשתמשים בה גם תושביה, מחנה צריפין ויישובים נוספים.

עד תשס"ז (2007) פעלה בכפר רפת במשך כ-30 שנה[16].

מוסדות ציבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב נמצאת מזכירות היישוב, בניין המועצה האזורית שדות דן, בית אגודת חסידי חב"ד (770), מתנ"ס תרומת מפעל הפיס, ועוד. בכפר חב"ד יש גם סניפים של קופות חולים כללית ומאוחדת וטיפת חלב.

ועד כפר חב"ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב מוגדר כמושב עובדים שמאוגדים כאגודה שיתופית, ומנוהל על ידי ועד שנבחר על ידי חברי האגודה. בוועד מכהנים שבעה חברים, הממנים את יו"ר הוועד. הוועד מופקד על חלק מהניהול המוניציפלי של הכפר (החלק האחר מנוהל על ידי המועצה האזורית), על הרכוש המשותף של האגודה ועל קבלת חברים חדשים למגורים בכפר.

בראשית 2018 נבחר לתפקיד יו"ר ועד כפר חב"ד נחמן רייכמן[17]. לפניו שימשו בתפקיד: שמעון רבינוביץ (2015–2018)[18], בנימין ליפשיץ (2003–2015), מנחם לרר (1983–2003), שלמה מיידנצ'יק (1959–1983), דוד ברוומן (1955–1959), ישראל לייבוב (1953–1955) ושניאור זלמן פלדמן (1949–1953).

ב-2018 נערכו לראשונה בבחירות לרשויות המקומיות גם בחירות לוועד המקומי של היישוב, לאחר שלפני כן שימש ועד הכפר גם כוועד האגודה וגם כוועד המקומי. רב היישוב, מאיר אשכנזי, ביקש למנוע את קיומם של הבחירות[19], אך לא הצליח. בבחירות התמודדו שלוש רשימות על תשעה מושבים, רשימת 'כח' בתמיכתו של אשכנזי ורשימות 'בה' ו'א' שרצו בניגוד לדעתו[20]. בבחירות זכתה מפלגת 'כח' ב־4 מושבים, 'בה' ב־3 מושבים ו'א' ב־2 מושבים[21]. הרשימות 'בה' ו־'א' הקימו קואליציה ובחרו ליו"ר ועד כפר חב"ד את שמעון רבינוביץ[22].

בית האגודה 770[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם
בית אגודת חסידי חב"ד בישראל
בנין 770 הממוקם בכפר

בשנת ה'תשמ"ו (1986) נבנה במקום בהוראת הרבי מליובאוויטש בניין 770, העתק מדויק של בית מדרשו בניו יורק. בבניין ממוקמים משרדי אגודת חסידי חב"ד בישראל, משרדי שבועון כפר חב"ד, הוצאת הספרים קה"ת, ומכיל גם מרכז מבקרים. המבנה מכונה גם הבית האדום. קק"ל חנכה בשנת תשע"ו פארק סביב הבניין[23]

שמות הרחובות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת הקמת היישוב לא ניתנו שמות לרחובות. עם זאת, ניתנו שמות לחלק מהשכונות, וחלקם אולתרו עם השנים: "שכונת לוי יצחק" שלב א' וב', בנה ביתך, השיכונים החדשים, "שכונת הרב", המרכז, והשיכונים הרוסיים[24].

בתשט"ז הציע מזכיר ועד הכפר ר' יצחק מנדל ליס לרבי את הרעיון לתת שמות לרחובות בכפר, והרבי ענה לו שזה דבר נכון; אומנם, מכיוון שבניית הכפר טרם נסתיימה ובוודאי יתווספו עוד שכונות ורחובות, יהיה צורך לשנות שמות של רחובות מסוימים, ולכן יש להמתין עם קריאת שמות. בשנת 2016 יזם הרב מאיר אשכנזי תהליך של קריאת שמות לרחובות היישוב[25] שהושלם בשנת תשע"ז (2017)[26].

מוסדות דת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית כנסת בית מנחם במרכז כפר חב"ד, אוגוסט 2016

ביישוב בתי כנסת רבים. הגדולים בהם: "בית מנחם" במרכז הכפר, על שם הרבי מליובאוויטש; בחלק הדרומי - בית הכנסת המרכזי; ובאזור השיכונים - בית נחום יצחק.

במקום חמישה מקוואות טהרה לגברים.

כפר חב"ד ב' ומכללת בית רבקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כפר חב"ד ב' מהווה הרחבה מונציפאלית של היישוב המרכזי, ושוכן במרחק של כק"מ אחד צפונית ממנו, מעבר לכביש ירושלים–תל אביב, סמוך ליישוב צפריה ולנתב"ג. הקריה, הוקמה עבור מכללת "בית רבקה" ובמטרה לשמור על מרחק בין מוסדות הלימוד לנערים (הישיבה) הממוקמים בכפר חב"ד א' למוסדות החינוך לנערות. יחד עם קריית החינוך נבנו בתי מגורים, שנועדו לשמש כמקום מגורים לעובדי המכללה.

בקריה מערכת מוסדות חינוך לבנות: חטיבת ביניים, בית ספר תיכון, מכללה להכשרת מורות וגננות. בעשור האחרון נפתחו במקום מגמות לימוד נוספות מלבד חינוך, וכן נפתח מרכז העשרה נפרד לגברים ולנשים ושמו "אשכילה". כמה מהדירות במקום משמשות פנימייה לבנות המתגוררות במקומות מרוחקים.

במוסדות החינוך שבכפר חב"ד ב', לומדות כ־1000 תלמידות, רובם משתייכות לחסידות חב"ד והן מגיעות מכל רחבי הארץ ואף מחו"ל. בבנייני המגורים שבמקום, מתגוררות כמה עשרות משפחות, במקום ישנם בית כנסת, מקווה, אולם אירועים ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כפר חב"ד - ליקוט משיחותיו ואגרותיו של הרבי מלובביץ' ביחס למקום, בהוצאת ועד כפר חב"ד, שני כרכים, תשס"ד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הנתונים לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2017, למעט מועצות אזוריות, נכון לסוף 2016.
  2. ^ אתר מועצה אזורית עמק לוד: כפר חב"ד
  3. ^ הודעה בדבר קיום בחירות לוועד מקומי, מועצה אזורית שדות דן, ‏2018 באוגוסט 17
  4. ^ עשרים ושבעה מושבים בכפרים נטושים, חרות, 30 במאי 1949
  5. ^ כתבה בשבועון בכפר חב"ד, פלישה באישון לילה: השלבים שהביאו להקמת כפר חב"ד
  6. ^ חסידי חב"ד בספרייה, דבר, 10 ביוני 1949
  7. ^ אנשי מחתרת חסידי חב"ד עלו להתנחלות בשפלת לוד, הבוקר, 10 ביוני 1949; המשך
  8. ^ אלי אלון, בית הרבי מליובאוויטש נבנה על חורבות הכפר התימני, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 3 באוקטובר 2011
  9. ^ המכתב לקריאה.
  10. ^ שמואל קראוס, נשיא וחסיד, עמוד 147
  11. ^ ה"פדאין" חידשו את מעשי החבלה והרצח, דבר, 12 באפריל 1956
  12. ^ שיחזור מצמרר: בחזרה לזירת הטבח, 55 שנים אחרי, אהרן רובין, בקהילה
  13. ^ אגרות קודש חלק י"ג
  14. ^ מוסד חינוכי לזכר החללים יוקם בשפריר, דבר, 20 באפריל 1956
  15. ^ ynet, אם אין לחם: תעשיית המצות של כפר חב"ד, באתר ynet, 25 במרץ 2015
  16. ^ COL חב"ד און-ליין | תם עידן הרפתות בכפר-חב"ד / גלריה, www.col.org.il
  17. ^ אריה ריבקינד, היו"ר החדש של כפר חב"ד: נחמן רייכמן, באתר חרדים10, 17.03.2018
  18. ^ יום חמישי, ט"ו תמוז תשע"ה, באספת ועד כפ"ח הוחלט: ר' שמעון רבינוביץ יכהן כיו"ר
  19. ^ "לא לוועד נוסף בכפר חב"ד": נאומו המדובר של הרב אשכנזי
  20. ^ שרי רוט, ועד מקומי בכפר חב"ד ו'שדות דן': המבחן הגדול של הגר"מ אשכנזי, באתר חרדים10, 28 באוקטובר 2018
  21. ^ תוצאות הבחירות באתר המועצה המקומית; אריה ריבקינד, כפר חב"ד: הישג למתנגדים של הרב, ה'משיחיסטים' הפכו לשון מאזניים, באתר חרדים10, 31 באוקטובר 2018
  22. ^ תוצאות האמת בבחירות בכפר חב"ד, נחתם הסכם: ר' שמעון רבינוביץ יו"ר, ר' יעקב קעניג סגן יו"ר, החלטה דרמטית: רבינוביץ וקעניג חתמו הסכם; רבינוביץ יושב ראש
  23. ^ בטקס חגיגי נחנך פארק של קק"ל בכפר חב"ד
  24. ^ תומר ולמר, איזה רחוב מספיק טוב בשביל הרבי מלובביץ?, באתר nrg‏, 2 בדצמבר 2007
  25. ^ חיים לב, רחוב האדמו"ר הזקן, פינת הצמח צדק, באתר ערוץ 7
  26. ^ היסטוריה בכפר חב"ד: נחנך שם הרחוב הראשון בכפר על שם הרבי באתר col