אדאלט אאולו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אַדָאלֶט אָאוֹלוּ
Adalet Ağaoğlu
אין תמונה חופשית
לידה 13 באוקטובר 1929 (בת 88)
נלהאן, טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה טורקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע עיתונאית, מחברת, סופרת, מחזאית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אַדָאלֶט אָאוֹלוּטורקית: Adalet Ağaoğlu; לבית סימר, נולדה בנאלהאן, נפת אנקרה, טורקיה, 1929) היא סופרת ומחזאית טורקית. היא נחשבת אחת מבכירות הסופרים הטורקיים במאה ה-20.[1] לצד רומנים, חיברה גם מסות, זכרונות, וסיפורים קצרים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אאולו נולדה בנלהאן, פרבר של אנקרה, לסוחר בדים בשם האפז מוסטפא סימר. יש לה שלושה אחים: ג'אזיפ (מחזאי), גינר (שחקן ובמאי), ואייהאן (איש עסקים).[2]

אאולו השלימה את לימודי התיכון בַּתיכון לבנות באנקרה בשנת 1946, ובשנת 1950 סיימה תואר ראשון בשפה וספרות צרפתית באוניברסיטת אנקרה. משנת 1951 עבדה ברדיו הממשלתי באנקרה, ופרשה כשניהולו עבר לידי הממשלה עצמה, ב-1970.[1][2] בעת עבודתה שם, ייסדה את התיאטרון הפרטי הראשון באנקרה.[2]

בשנת 1953 פרסמה את שירה הראשון, ומאז פרסמה בקביעות מחזות, שירים, תסכיתים ורשימות. בשנות ה-70 החלה להתרכז בכתיבת רומנים.

בכתיבתה עוסקת אאולו בנושאים אינטלקטואליים, לרבות נושאים שנויים במחלוקת בטורקיה, כגון הפגמים שבתפיסת הרפובליקה הטורקית. נושא עקבי אחר ביצירתה הוא מעמד הנשים בחברה הטורקית, ובנוסף לתיאור המאבקים לזכויות נשים, היא מתארת גם את העול המונח על כתפי הנשים המשוחררות-לכאורה.[1]

אאולו זכתה בפרסים ואותות הוקרה שונים בתחומי הספרות והמחזאות. בשנת 1974 זכתה בפרס המחזאות של איגוד הלשון הטורקית, ובשנת 1975 ב"פרס סאיט פייק" (Sait Faik Hikaye Armağanı) לסיפור הקצר. בשנת 1979 זכתה בפרס קרן סדאת סימאוִי (Sedat Simavi Edebiyat Ödülü), ובשנת 1980 בפרס על שם אורהאן כמאל לרומן (Orhan Kemal Roman Armağanı). בשנת 1995 זכתה ב"אות ההצטיינות של נשיאות טורקיה". בשנת 1998 הוענק לה דוקטורט לשם כבוד מאוניברסיטת אנאדולו, ולאחריו דוקטורט לשם כבוד מטעם אוניברסיטת המדינה של אוהיו.[1]

אאולו נשואה להאלים אאולו מאז שנת 1954, ומתגוררת באיסטנבול.[2] היא חברה באגודת זכויות האדם בטורקיה.[1]

כתביה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתבי אאולו טרם תורגמו לעברית. רשימה חלקית להלן:

מחזות ותסכיתים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Bir Piyes Yazalım (הבה נכתוב מחזה) – 1953
  • Yaşamak ‏– 1955
  • Evcilik Oyunu ‏– 1964
  • Sınırlarda Aşk ‏– 1965
  • Çatıdaki Çatlak ‏– 1965
  • Tombala ‏– 1967
  • Çatıdaki Çatlak ‏– 1967
  • Sınırlarda Aşk-Kış-Barış ‏– 1970
  • Üç Oyun: Bir Kahramanın Ölümü, Çıkış, Kozalar ‏– 1973
  • Kendini Yazan Şarkı ‏– 1976
  • Duvar Öyküsü ‏– 1992
  • Çok Uzak-Fazla Yakın ‏– 1991

רומנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ölmeye Yatmak ‏– 1973
  • Fikrimin İnce Gülü ‏– 1976
  • Bir Düğün Gecesi ‏– 1979
  • Yazsonu ‏– 1980
  • Üç Beş Kişi ‏– 1984
  • Hayır... ‏– 1987
  • Ruh Üşümesi ‏– 1991
  • Romantik Bir Viyana Yazı ‏– 1993

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Adalet Ağaoğlu - Woman Writers of Turkey, en.writersofturkey.net (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 "Adalet Ağaoğlu: Novelist of the Kemalist elite". DailySabah. בדיקה אחרונה ב-1 במאי 2017.