אדגר טייסן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדגר טייסן
Erich Abraham
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 14 בפברואר 1890
אאכן, הקיסרות הגרמנית הקיסרות הגרמניתהקיסרות הגרמנית
פטירה 20 ביוני 1968 (בגיל 78)
מנשנגלדבך, גרמניה המערבית גרמניהגרמניה
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית האימפריה הגרמנית
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר רפובליקת ויימאר
גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
תקופת הפעילות 19081944 (כ־36 שנים)
דרגה גנרל (ורמאכט) גנרל חיל התותחנים
תפקידים בשירות
מפקד הדיוויזיה ה-262
מפקד הקורפוס ה-35
מפקד קורפוס המילואים ה-61
פעולות ומבצעים
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אדגר טייסןגרמנית: Edgar Theissen; ‏ 14 בפברואר 189020 ביוני 1968) היה מפקד בכיר בוורמאכט שפיקד על כוחות במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה מוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

טייסן נולד ב-14 בפברואר 1890 באאכן, שהשתייכה לקיסרות הגרמנית. בשנת 1908 התגייס טייסן לצבא הגרמני הקיסרי, והצטרף לרגימנט הארטילריה ה-70 (לורן ה-4). במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת טייסן ברגימנט הארטילריה של המשמר ה-5, שהשתייך לדיוויזיית המשמר ה-3, ואף נפצע במהלך הקרבות. לאחר מכן שירת בדיוויזיה ה-207 ובקורפוס ה-9, ואף הועלה לדרגת האופטמן. על פעולותיו בקרבות קיבל טייסן את עיטורי צלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה, וצלב הכבוד של מלחמת העולם 1914/1918.

לאחר המלחמה נשאר טייסן ברייכסווהר, ומילא בו תפקידי פיקוד ומטה. ב-1 בפברואר 1928 הועלה טייסן לדרגת מיור, וב-1 באפריל 1932 הועלה לדרגת אוברסט לוטננט ומונה למפקד הגדוד ה-3 ברגימנט הארטילריה ה-2. ב-1 ביוני 1934 הועלה לדרגת אוברסט, וב-1 במאי 1936 מונה לראש ענף אב"ך בוורמאכט. ב-1 באוקטובר 1937 הועלה לדרגת גנרל מיור, וב-26 באוגוסט 1939 מונה למפקד הדיוויזיה ה-262.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם פרוץ המלחמה היה טייסן מפקד הדיוויזיה ה-262, ופיקד עליה בחזית המערבית כעתודת הארמייה השביעית. ב-1 באוקטובר 1939 הועלה לדרגת גנרל לוטננט, ובמהלך המערכה על צרפת לחם טייסן עם הדיוויזיה שבפיקודו כחלק מהקורפוס ה-37[1] במסגרת הארמייה הראשונה. במהלך מבצע ברברוסה לחם טייסן עם הדיוויזיה במסגרת הארמייה ה-17 כחלק מהקורפוסים ה-4, ה-44 לסירוגין. לאחר מכן לחם כחלק מוה-51 במסגרת הארמייה השישית, ובמהלך הקרב על מוסקבה לחם כחלק מה-35 במסגרת הארמייה השנייה. בפברואר הועברה הדיוויזיה יחד עם הקורפוס ה-35 תחת פיקוד ארמיית הפאנצר השנייה, וב-19 ביולי 1942 מונה טייסן למפקד הקורפוס ה-35. ב-15 בספטמבר 1942 מונה טייסן למפקד קורפוס המילואים ה-61, וב-1 באוקטובר אותה שנה הועלה לדרגת גנרל חיל התותחנים. טייסן פעל עם הקורפוס שבפיקודו באזור וילנה, עד לפירוקו ב-21 בפברואר 1944. ב-4 באפריל 1944 מונה טייסן למפקד כוח משימה בקבוצת ארמיות G, ופיקד עליו עד ה-26 באוגוסט 1944. לאחר מכן הועבר טייסן לעתודת המילואים, וב-23 באפריל 1945 נפל בשבי האמריקני.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהיותו בשבי החל טייסן ללמוד לימודי תאולוגיה, והמשיך בהם אף לאחר שחרורו מהשבי בשנת 1947. בשנת 1952 הוסמך טייסן לכמורה, ונהיה כומר בעיר מנשנגלדבך, שם התגורר עד מותו ב-20 ביוני 1968.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אדגר טייסן באתר lexikon-der-wehrmacht (בגרמנית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ליתר דיוק - הפיקוד המיוחד הגבוה ה-37 (Höheres Kommando z.b.V. XXXVII)