אדוארד בנדמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אדוארד בנדמן
Eduard Bendemann
Eduard Bendemann.jpg
דיוקן של בנדמן, קרל כריסטיאן פוגל פון פוגלשטיין, גיר על נייר, 1838
לידה 3 בדצמבר 1811
ברלין, ממלכת פרוסיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 27 בדצמבר 1889 (בגיל 78)
דיסלדורף, גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Eduard Julius Friedrich Bendemann עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית העלמין הצפוני של דיזלדורף עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים האוניברסיטה לאמנויות בברלין עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 27 בדצמבר 1889 עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום יצירה ציור עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה מסדר ההצטיינות במדעים ואמנויות עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Lida Bendemann עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים פליקס בון בנדמן, Rudolf Bendemann עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אדוארד יוליוס פרידריך בנדמןגרמנית: Eduard Julius Friedrich Bendemann‏; 3 בדצמבר 181127 בדצמבר 1889) היה צייר יהודי-גרמני.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנדמן נולד בברלין. אביו, אנטון היינריך בנדמן, היה בנקאי יהודי. אמו, פאני אלאונור בנדמן, הייתה בתו של הבנקאי היהודי יואל סמואל פון האל. אביו עקב מקרוב אחר השכלתו שהייתה מובילה אותו באופן טבעי לעיסוק טכני כלשהו, אך כישרונו ונטייתו לאמנות הביאו לכך שהוא איפשר לו לעסוק בה. לאחר שסיים את בית הספר היסודי, הוא נרשם לבית הספר של וילהלם פרידריך שדו בדיסלדורף. בשנת 1828 הוא צייר דיוקן של סבתו שמשך תשומת לב מסוימת. בשנת 1830 הוא נסע ללמוד באיטליה שם שהה שנה.[2]

לאחר סדרת עבודות, ביניהם "בועז ורות", כישרונו כאמן החל להראות, במיוחד עם ציורו הגדול מאוד משנת 1832 שכותרתו "היהודים האבלים בגלות" שהוצג בתערוכת האמנות בברלין. התמונה זכתה לתשומת לב רבה, שהייתה בין השאר בגלל התחושה העמוקה והפשוטה והרכבה האצילי של היצירה, ולבסוף עברה למוזיאון וולרף-ריצ'רץ בקלן. תמונתו השנייה של בנדמן, "שתי הבנות בבאר" (1832), נרכשה על ידי אגודת האמנות בנורדריין-וסטפאליה. זמן קצר לאחר מכן שצייר את "ירמיהו בין חורבות ירושלים" בגינה קיבל מדליה בפריז בשנת 1837. ציור זה עסק בתולדות היהודים בבבל. יצירתו הידועה ביותר היא "הקציר". פרסקו הראשון של האמן היה ייצוג סמלי של האמנות בבית חותניו בברלין.

בשנת 1838 מונה בנדמן לפרופסור באקדמיה לאמנויות יפות בדרזדן. עד מהרה הזדמן לו לצייר ציורי קיר גדולים עוד יותר. הוא הוזמן לקשט שלושה אולמות של ארמון המלוכה בדרזדן בציורי קיר: חדר הכס, חדר המגדל ואולם המגדל. בחדר הכס, משני צידי הכס, יש נציגות של דמויות שליטים ומחוקקים חשובים ממשה ועד אלברכט השלישי, דוכס סקסוניה. על הקיר הפונה לכס יש ארבעה ציורים המתארים אירועים מחייו של המלך היינריך הראשון, לכל אחד מהם מצורפות תמונות נוספות המסבירות את אחד מארבעת האירועים. עבודה מדויקת זו תפסה את רוב זמנו במשך חמש עשרה שנה.

בין השנים 1859–1867 היה מנהל האקדמיה לאמנות בדיסלדורף.[3]

בנדמן נפטר בדיסלדורף.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־28 באוקטובר 1838 התחתן אדוארד בנדמן עם לידה שאדו (1821–1850), בתו של הפסל המפורסם יוהאן גוטפריד שדו ואחותו של וילהלם פרידריך שדו.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אדוארד בנדמן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Isaac Landman, Simon Cohen, The Universal Jewish Encyclopedia...: An Authoritative and Popular Presentation of Jews and Judaism Since the Earliest Times, Universal Jewish Encyclopedia, Incorporated, 1943. (באנגלית)
  2. ^ The Art journal. 1865., באתר HathiTrust (באנגלית)
  3. ^ Gilman, D. C.; Peck, H. T.; Colby, F. M., eds, Bendemann, Eduard Julius Friedrich, The New International Encyclopædia