אדית הופמן-בירקין
 | |
| לידה |
13 בנובמבר 1927 פראג, צ'כוסלובקיה  |
|---|---|
| פטירה |
20 בספטמבר 2018 (בגיל 90) הרפורד, הממלכה המאוחדת |
| תקופת הפעילות | מ-1946 |
| תחום יצירה | ציור |
| יצירות ידועות | "גטו לודז': עגלת המוות", "מסדר נוכחות - בלזן 44", "6 מיליון +" |
  | |
אדית הופמן-בירקין (באנגלית: Edith Hofmann-Birkin; 13 בנובמבר 1927 – 20 בספטמבר 2018) הייתה אמנית יהודייה-בריטית, ניצולת השואה.
חייה ופועלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולדה בפראג, צ'כיה, למשפחת הופמן. ב-1941, והיא בת 13, נכלאה עם משפחתה בגטו לודז' בפולין. הוריה מתו שם בתוך שנה, והיא התקיימה בכוחות עצמה. בעת חיסול הגטו ב-1944 הועברה למחנה הריכוז אושוויץ מונוביץ וממנו נשלחה למחנה עבודה כריסטיאנשטט (מחנה-משנה של גרוס-רוזן) והועבדה במפעל תחמושת תת-קרקעי. בהתקרב הצבא האדום הובלה בצעדת המוות לפלוסנבירג ולברגן-בלזן, משם שוחררה ב-15 באפריל 1945. בשובה לפראג גילתה שבני משפחתה נספו. ב-1946 עברה לאנגליה. הוכשרה ועבדה כמורה, נישאה ואימצה שלושה ילדים. בשנות ה-70 למדה אמנות מודרנית לתואר אקדמי.
אדית בירקין כתבה על קורותיה מיד לאחר השחרור, והדברים עובדו על ידיה אחרי שנים לסיפורת (Unshed Tears) באנגלית. ספרהּ, שפורסם ב-2001 וזכה למהדורות נוספות, הופיע בשם נעוריה – אדית הופמן. עיקר יצירתה היו הציורים שבהם תוארו חוויותיה בשנות השואה. ב-2012 פרסמה ספר שירה גדוש בציוריה (The Last Goodbye), גם הוא בשם אדית הופמן.
אדית בירקין נפטרה ב-20 בספטמבר 2018 בגיל 90. הציורים שהותירה נמסרו מידי משפחתה למוסדות שונים: מוזיאון המלחמה האימפריאלי בלונדון, גלריית בן אורי, מוזיאון אושוויץ בירקנאו, קרן המוזיאונים של בירמינגהם (אנ'), מוזיאון מחוז הרפורד (אנ'), ועוד.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Unshed Tears: a novel – but not a fiction, Newark, Nottinghamshire: Quill Press, 2001
- The Last Goodbye, Cirencester, Gloucestershire: Memoirs Publishing, 2012
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מבחר מציוריה
- עבודותיה בגלריית בן אורי, לונדון
- תמצית קורותיה על גב ספרהּ באתר הספרים של אמזון
- על אודותיה באתר גלריית בן אורי
- קטעים מוקלטים מעדותה, מדור "קולות מהשואה" בספרייה הבריטית
| בקרת זהויות |
|
|---|