אהבה חופשית
אהבה חופשית היא תנועה חברתית המקבלת את כל צורות האהבה. מטרתה הראשונית של התנועה הייתה להפריד את המדינה מעניינים מיניים ורומנטיים כגון נישואין, פיקוח ילודה וניאוף. התנועה טענה שנושאים אלו הם עניינם של המעורבים בהם בלבד ולא של אף אחד אחר.[1] התנועה החלה במהלך המאה ה-19 וקודמה על ידי היפיים במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה ה-20.
עקרונות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוב המסורת של אהבה חופשית משקפת פילוסופיה ליברלית השואפת לחירות מהתערבות המדינה והכנסייה ביחסים אישיים. לפי תפיסה זו, האיחודים החופשיים של מבוגרים (או אנשים מעל גיל ההסכמה) הם קשרים לגיטימיים שיש לכבד אותם על ידי כל צד שלישי, בין אם הם קשרים רגשיים או מיניים. בנוסף, חלק מהכתבים על אהבה חופשית טענו כי לגברים ולנשים יש זכות להנאה מינית ללא מגבלות חברתיות או חוקיות. במהלך התקופה הוויקטוריאנית זו הייתה נחשבת תפיסה רדיקלית. אך בהמשך התפתח נושא חדש שקישר בין אהבה חופשית לשינוי חברתי רדיקלי והציג אותה כמבשרת על תחושה חדשה נגד סמכות ונגד דיכוי.[2]
לפי הסטראוטיפ המודרני, אמריקאים ממעמד הביניים בעבר רצו שהבית יהיה מקום של יציבות בעולם לא בטוח. לתפיסה זו יוחסו תפקידים מגדריים מוגדרים חזקות, שהובילו לתגובה מיעוט בצורת תנועת האהבה החופשית.[3]
בעוד שהביטוי "אהבה חופשית" קשור לרוב לפרומיסקואיות בדמיון הפופולרי, במיוחד בהתייחס לתרבות הנגד של שנות ה-60 וה-70, היסטורית, תנועת האהבה החופשית לא תמכה בריבוי שותפים מיניים או בקשרים מיניים קצרי טווח. במקום זאת, היא טענה שיחסים מיניים שנכנסים אליהם באופן חופשי לא צריכים להיות מוסדרים על ידי החוק, ויכולים להתחיל או להסתיים כרצון הצדדים המעורבים.[4]
המונח "רדיקל מיני" משמש לעיתים קרובות לסירוגין עם המונח "אוהב חופשי". ללא קשר לשם, לתומכים היו שתי אמונות חזקות: התנגדות לרעיון של פעילות מינית כפויה בתוך קשר ותמיכה בזכותה של אישה להשתמש בגופה כפי שהיא רואה לנכון.[5]
יחס לפמיניזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]היסטוריית האהבה החופשית קשורה בהיסטוריית הפמיניזם. החל מהמאה ה-18 המאוחרת, פמיניסטיות מובילות כמו מרי וולסטונקראפט, אתגרו את מוסד הנישואין ורבות מהן תמכו בביטולו.[6] לפי הביקורת הפמיניסטית, אישה נשואה הייתה רק רעיה ואם, דבר שמנע ממנה את האפשרות לעסוק במקצועות אחרים; לעיתים זה היה מחוקק, כמו באיסורים על העסקת נשים נשואות ואמהות כמורות. בשנת 1855, תומכת האהבה החופשית מרי גוב ניקולס תיארה את הנישואין כ"השמדת האישה", והסבירה שנשים נחשבו לרכוש של הגברים בחוק ובדעת הציבור, מה שאפשר לגברים רודניים לשלול מנשותיהם את כל חירותן.[7] [8]
לדוגמה, החוק לעיתים קרובות אפשר לבעל להכות את אשתו. תומכי האהבה החופשית טענו כי ילדים רבים נולדו לנישואין חסרי אהבה מתוך כפייה, אך צריכים להיוולד מתוך בחירה ואהבה. עם זאת, ילדים שנולדו מחוץ לנישואין לא היו בעלי אותם זכויות כמו ילדים להורים נשואים.[9]
ב-1857, במגזין Social Revolutionist, מינרווה פוטנם התלוננה ש"אף אישה לא ניסתה להביע את דעתה בנושא האהבה החופשית" וקראה לכל אישה קוראת "לקום בכבוד טבעה ולהכריז על עצמה חופשייה".[10]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאה ה-6, תומכי המזקדיזם (אנ') בפרס שלפני האסלאם כנראה תמכו בסוג של אהבה חופשית במקום נישואין.[11] סיפור עממי מהתקופה שמזכיר קהילה של אהבה חופשית (וגם עירום) מתחת לים הוא "המעשה של עבדאללה הדייג ועבדאללה המרן" מתוך "סיפורי אלף לילה ולילה".[12]
במהלך במאה ה-19 במהלך ההיסטוריה היו מספר תנועות אוטופיות שחלקו חזון של אהבה חופשית. כת נוצרית מוקדמת שנקראה אדמיטים דחתה את הנישואין. הם דגלו בנודיזם והאמינו כי הם ללא חטא קדמון.
מחשבה של עידן הנאורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]האידיאלים של האהבה החופשית מצאו את תומכתם באחת מהפמיניסטיות הראשונות באנגליה, מרי וולסטונקרפט. בכתביה, אתגרה וולסטונקרפט את מוסד הנישואין, ותמכה בביטולו. ברומנים שלה, היא ביקרה את הבנייה החברתית של הנישואין ואת השפעותיהם על נשים. ברומן הראשון שלה, "מרי: פיקשן", שנכתב ב-1788, הגיבורה נאלצת להיכנס לנישואין חסרי אהבה מסיבות כלכליות. היא מוצאת אהבה ביחסים עם גבר אחר ואישה אחרת. הרומן "מריה: או, העוולות של האישה", שלא הושלם אך פורסם ב-1798, עוסק בסיפור של אישה שנכלאה במוסד לחולי נפש על ידי בעלה. מריה מוצאת סיפוק מחוץ לנישואין, ברומן עם אסיר אחר. וולסטונקרפט הבהירה כי "לנשים היו תשוקות מיניות חזקות ושזה היה משפיל ולא מוסרי להעמיד פנים אחרת".[13]
וולסטונקרפט סברה שנשים לא צריכות לוותר על חירותן ושליטתן במיניותן, ולכן לא נישאה לשותפה, גילברט אימליי, אף שהם הביאו לעולם ילד יחד בזמן הטרור של המהפכה הצרפתית. אף שהקשר נגמר רע, בין היתר בגלל גילוי הבגידה של אימליי, ואימליי עזב אותה סופית, אמונתה של וולסטונקרפט באהבה חופשית שרדה. היא פיתחה מאוחר יותר קשר עם האנרכיסט ויליאם גודווין, ששותף לאידיאלים של אהבה חופשית ופרסם על הנושא לאורך חייו. עם זאת, השניים החליטו להתחתן רק חודשים לפני מותה של וולסטונקרפט.
במאה ה-19 וה-20, האידיאלים של אהבה חופשית המשיכו להתפתח ולהשפיע על תנועות חברתיות ופמיניסטיות. רעיונות אלו תרמו להתפתחות התפיסות המודרניות של זכויות נשים, מיניות וזוגיות.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ McElroy, Wendy. "The Free Love Movement and Radical Individualism." Libertarian Enterprise .19 (1996): 1.
- ^ Dan Jakopovich. "Chains of Marriage". Peace News. אורכב מ-המקור ב-14 במאי 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Spurlock, John C. Free Love Marriage and Middle-Class Radicalism in America. New York: New York UP, 1988.
- ^ Aviram, Hadar (1 ביולי 2008). "Make Love, Now Law: Perceptions of the Marriage Equality Struggle Among Polyamorous Activists". Journal of Bisexuality. 7 (3–4): 261–286. doi:10.1080/15299710802171332. ISSN 1529-9716.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Alexander, Brian (19 ביולי 2024). "Free love: Was there a price to pay?". NBC News. נבדק ב-19 ביולי 2024.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Kreis, Steven. "Mary Wollstonecraft, 1759–1797". The History Guide. 23 November 2009 <http://www.historyguide.org/intellect/wollstonecraft.html (אורכב 11.01.2014 בארכיון Wayback Machine)>.
- ^ Nichols, Mary S. Gove (1855). Mary Lyndon, or Revelations of a Life. An Autobiography. New York: Stringer & Townsend. p. 166. נבדק ב-14 בינואר 2009.
{{cite book}}: (עזרה) Full text at Internet Archive (archive.org). - ^ Nichols, Mary Gove, 1855. Mary Lyndon: Revelations of a Life. New York: Stringer and Townsend; p. 166. Quoted in Feminism and Free Love (אורכב 15.01.2006 בארכיון Wayback Machine)
- ^ Silver-Isenstadt, Jean L (2002). Shameless: The Visionary Life of Mary Gove Nichols. Baltimore, Maryland: The Johns Hopkins University Press. ISBN 978-0-8018-6848-1. ארכיון מ-14 ביוני 2016. נבדק ב-14 בדצמבר 2009.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Joanne E. Passet, Grassroots feminists: women, free love, and the power of print (1999), p. 119
- ^ Irwin, Robert, Political Thought in The Thousand and One Nights, in: Marvels & Tales – Volume 18, Number 2, 2004, pp. 246–257. Wayne State University Press
- ^ Irwin, Robert, Political Thought in The Thousand and One Nights, in: Marvels & Tales – Volume 18, Number 2, 2004, pp. 246–257. Wayne State University Press
- ^ Kreis, Steven. "Mary Wollstonecraft, 1759–1797". The History Guide. 23 November 2009 <http://www.historyguide.org/intellect/wollstonecraft.html (אורכב 11.01.2014 בארכיון Wayback Machine)>.