אהבה כמוסה
 | |
| מבוסס על |
הטיית לב  |
|---|---|
| בימוי |
רוג'ר מישל |
| הופק בידי | פיונה פינלי |
| תסריט |
ניק דיר |
| עריכה |
קייט אוונס |
| שחקנים ראשיים |
אמנדה רוט קירן היינדס סוזן פליטווד קורין רדגרייב |
| מוזיקה |
ג'רמי סמס |
| צילום | ג'ון דאלי |
| מדינה |
בריטניה ארצות הברית |
| חברת הפקה | BBC |
| חברה מפיצה | Sony Pictures Classics (ארצות הברית) |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה, ישירות לווידיאו |
| הקרנת בכורה |
16 באפריל 1995 (בריטניה) 27 בספטמבר 1995 (ארצות הברית) |
| משך הקרנה | 104 דקות |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה |
סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית |
| הכנסות | $5,269,757 |
| הכנסות באתר מוג'ו |
 persuasion |
| פרסים |
מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר |
| אתר רשמי | |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
אהבה כמוסה[1] (שם באנגלית: Persuasion) הוא סרט דרמה תקופתית משנת 1995 בבימויו של רוג'ר מיצ'ל, עיבוד לרומן "הטיית לב" מאת ג'יין אוסטן שיצא לאור ב-1817. אמנדה רוט בתפקיד הבכורה שלה בקולנוע מגלמת את גיבורת הרומן אן אליוט, וקירן היינדס משחק בתפקיד פרדריק ונטוורת', מושא אהבתה. העלילה מתרחשת באנגליה בתחילת המאה ה-19. אן דחתה את הצעת הנישואים של ונטוורת' בהשפעתה של ליידי ראסל. תשע שנים אחר כך השניים נפגשים שוב ומתאהבים מחדש.
התסריטאי ניק דיר שעיבד את הרומן לקולנוע, החשיב את הסיפור לבוגר מבין ספריה של אוסטן. מאפיין אותו ריאליזם וכנות, בעיקר בעלילה המספרת את תולדותיהם של שני אנשים שנפרדו ונפגשו מחדש. כיוון שאוסטן מביעה ברומן את מחשבותיה של אן, דיר ורוט החליטו לבטא את רגשותיה עם דיאלוגים מעטים. הסרט צולם בסדר כרונולוגי שאפשר לשחקנית לבטא את ההתפתחות של אן מאישה מדוכאת לאישה מאושרת ומלבלבת.
בתחילה היה ה-BBC המפיק היחיד של הסרט, עד לשיתופן של החברה האמריקאית WGBH בוסטון והחברה הצרפתית Millesime. החלטה זו גרמה להגדלת התקציב ואפשר לצלם את הסרט באתרים בהם הוא מתרחש כמו ליים רג'יס ובאת'. לדעתו של הבמאי מיצ'ל זהו הרומן הרגשי והנוקב ביותר של אוסטן, וכמו כן הוא אוטוביוגרפי ביותר. הוא נמנע מלביים את הסרט בצורה מלאכותית ומלוטשת כפי שנעשה בעיבודים אחרים. הוא הורה לשחקנים לא להתאפר ולא להראות נקיים מדי. מעצבת התלבושות אלכסנדרה ביירן ייצרה בגדים שנראים ש"חיים בהם", וזכתה בפרס באפט"א על עבודתה.
הסרט צולם באמצע שנות התשעים של המאה העשרים בתקופה שבה הרומנים של אוסטן צברו פופולריות רבה, ובאותה עת נעשו שישה עיבודים לספריה. ב-16 באפריל 1995 שודר הסרט לראשונה בטלוויזיה הבריטית בערוץ BBC Two. ב-27 בספטמבר 1995 יצא הסרט להקרנה בבתי הקולנוע בארצות הברית בהפצת חברת "Sony Pictures Classics". ההקרנה בבתי הקולנוע משכה את תשומת לב המבקרים לסרט, והוא זכה לרוב לביקורות חיוביות, ושבחים להופעתה של רוט.
תקציר עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הסרט נפתח במעבר הלוך ושוב בין שתי סצנות בהן ספינה הנושאת את אדמירל קרופט (ג'ון וודוויין), ועגלה הנושאת את מר שפרד (דייוויד קולינגס) ובתו גברת קליי (פליסיטי דין) אל קלינץ' הול. בהגיעם מקיפים את שפרד ובתו נושים הדורשים שבעל האחוזה, סר וולטר אליוט (קורין רדגרייב) ישלם את חובותיו. בעוד קרופט וחבריו הקצינים דנים בסיום המלחמות הנפוליאוניות. סר וולטר הוא ברונט יהיר וגנדרן שבשל קשיים כלכליים הוא צריך להצטמצם בהוצאותיו. למרות התנגדותו לרעיון הוא נאלץ לבסוף להסכים להשכיר את האחוזה ולעבור להתגורר בבאת'. את זאת מציעים שפרד, ידידת המשפחה ליידי ראסל (סוזן פליטווד) ובתו האמצעית של סר וולטר, אן (אמנדה רוט).
נראה בבירור שאן נסערת כשנודע לה שהדייר החדש בקלינץ' הול הוא אדמירל קרופט, שהוא גיסו של פרדריק ונטוורת' (קירן היינדס) קפטן בצי שאן דחתה את הצעת הנישואים שלו תשע שנים לפני כן. היא שוכנעה לעשות זאת מפני שהוא היה קצין צעיר חסר אמצעים וקשרים משפחתיים ובשל אי-הוודאות לגבי עתידו. ונטוורת' הוא כעת אדם אמיד שהתעשר במלחמה וחזר לאנגליה ככל הנראה כדי לשאת אישה. אן מבטאת בפני ליידי ראסל את תחושת האומללות שלה על המצב הכלכלי הקשה של משפחתה, ועל החלטתה לדחות את הצעת הנישואים שקיבלה. אן הולכת לבקר את אחותה הצעירה מרי (סופי תומפסון) הנשואה לצ'ארלס מסגרוב, בן למשפחה אמידה של בעלי קרקעות. משפחת מסגרוב שנייה בחשיבותה במחוז רק למשפחתו של סר וולטר, אך הוא בז להם ומכנה אותם ״איכרים״. אן מקשיבה בסבלנות לתלונותיהם של כל אחד מבני המשפחה המתוודים באוזניה. אלה כוללים את מרי ובעלה צ'ארלס, וכך גם גיסותיה לואיזה (אמה רוברטס) והנרייטה (ויקטוריה המילטון) והוריהם מר ומרת מסגרוב (רוג'ר המונד, וג'ודי קורנוול).
קפטן ונטוורת' מוזמן לסעודה אצל משפחת מסגרוב, אבל אן שנמנעת מלפגוש אותו, וערה לחוסר יכולתה של אחותה מרי לשאת באחריות האמהית, מתנדבת לטפל בבנה הפצוע של מרי. בארוחת הבוקר למחרת, אן ומרי פוגשות את ונטוורת' כשהוא בא לדרוש בשלום הילד. זוהי הפעם הראשונה שהם נפגשים אחרי הפרידה לפני תשע שנים. הבנות לבית מסגרוב ומרי מנצלות את ההזדמנות כדי להצטרף לגברים היוצאים לציד אווזים, בעוד אן נותרת מאחור כדי לטפל באחיינה הפצוע. עם חזרתה, מספרת מרי לאן שוונטוורת׳ העיר שאן השתנתה כל כך, עד שלא היה מזהה אותה.[2] לואיזה והנרייטה שואפות להינשא לוונטוורת', והמשפחה ככלל אינה מודעת ליחסים שהיו בעבר בינו ובין אן. נראה שוונטוורת', שעדיין מרגיש פגוע מדחייתה של אן, מחזר אחרי לואיזה, למגינת לבה של אן.
השניים נפגשים שוב בארוחת ערב, הפעם באירוחם של האדמירל ומרת קרופט, בקלינץ׳ הול, ביתה הישן של אן. במהלך השיחה מסביב לשולחן מתאר וונטוורת׳ את הקריירה הימית שלו ותולה את שאיפתו לפקד על ספינה בגיל צעיר, בכך שלא הייתה לו סיבה להישאר ביבשה. בדבריו הוא מרמז על דחיית הצעת הנישואין שלו ע״י אן.
למחרת יוצאת החבורה לטיול רגלי ארוך לכיוון בית משפחת הייטר, קרובי משפחתם, אשר בנם פרח הכמורה מאורס להנרייטה. בהגיעם, מסרבת מרי לבקר את משפחת הייטר, עקב נחיתותם המעמדית בהשוואה אליה. בעוד אן ומרי ממתינות לחזרת צ׳ארלס ולואיזה מביקור הקרובים, משוחח וונטוורת׳ עם לואיזה, שמספרת לו שאן דחתה גם את הצעת הנישואים של אחיה צ׳ארלס מסגרוב, כנראה בהשפעת ליידי ראסל, ולאחר מכן התחתן צ'ארלס עם מרי. בעוד אם מקשיבה לשיחה ללא ידיעת השניים, תולה לואיזה את עמדת אן בגאווה ובהתנשאות האופייניות למשפחת אליוט, ובכניעתה של אן להטיית הלב של ליידי ראסל. בדרכם חזרה הביתה, ולאחר שנפגשו בדרך באדמירל קרופט ורעייתו המטיילים בכרכרתם הקטנה, מבקש וונטוורת׳ מאחותו להסיע את אן המותשת הביתה. בכך הוא מסגיר שלמרות שכלפי חוץ התעלם ממנה לחלוטין, היה מודע כל הזמן למקום הימצאה ולמצבה.
אן, ונטוורת׳ והצעירים במשפחת מסגרוב נוסעים לעיר ליים לבקר שני חברים של ונטוורת', קפטן הרוויל (רוברט גלניסטר) וקפטן בניק (ריצ'רד מקייב). בהיותם שם לואיזה קופצת בפזיזות מגרם מדרגות, כדי להוכיח לוונטוורת׳ את כוח רצונה ומחויבותה, ובתקווה שוונטוורת' יתפוס אותה, אבל היא נופלת ונפגעת בראשה. אן מנהלת את המשבר במיומנות וברוגע, ורוכשת את הערכתו המחודשת של וונטוורת׳. השניים יוצאים עם הנרייטה לבית הוריה, כדי להודיע להם על התאונה של לואיזה. אחרי כן אן נאלצת לנסוע לבאת׳, להתגורר יחד עם אביה ואחותה. סר וולטר ואליזבת מספרים שהם השלימו עם הדודן שלהם, מר אליוט (סמואל וסט), שהוא היורש של תואר הברונט ושל האחוזה המשפחתית. אן מוצגת בפניו ומתברר להם שהם התראו כבר בליים. מר אליוט מתחיל לחזר אחר אן, לשמחתה הרבה של ליידי ראסל. אבל אן עצמה חושדת בו ואינה בטוחה מה אופיו האמיתי. בינתיים לואיזה מחלימה ומתארסת עם קפטן בניק. ונטוורת' מגיע לבאת' ונתקל באן בהזדמנויות אחדות, אם כי השיחות ביניהם קצרות, ומשקפות את חששו לחזור ולהתקרב לאן, המוקפת בקרובי משפחה ממעמד האצולה, שנישואיה לבן-דודה מר אליוט הם עובדה מוגמרת כמעט.
אן מבקרת חברה ותיקה שלה, גברת סמית' (הלן שלזינגר), וממנה מתברר לה שמר אליוט הוא פושט רגל, ושהוא מעוניין להתחתן עם אן רק כדי להבטיח לעצמו את הירושה ואת תואר האצולה של משפחתה. נאמר לה גם שמר אליוט מעוניין להרחיק את גברת קליי מסר וולטר כדי שהיא לא תינשא לו ותלד לו בן יורש. זמן קצר אחר כך, וונטוורת׳' שומע את אן וקפטן הרוויל משוחחים על יציבותה של אהבת אשה לעומת אהבתו בת החלוף של גבר. הוא כותב מכתב בו הוא מצהיר על אהבתו לאן, ועוזב את המקום. אן מוצאת את המכתב, קוראת אותו, ממהרת לצאת אחריו ומוצאת אותו ברחוב. השניים מטיילים ברחוב בזרועות שלובות. באותו ערב, בבית אביה של אן, מכריז וונטוורת' על כוונתו לשאת את אן לאישה, לפתיעתו של סר אליוט, שמתגובתו המזלזלת משתמע שהפעם, בניגוד להצעת הנישואין הראשונה, הוא מוצא שבתו היא זו שאינה ראויה לקצין הצי הנאה, המעוטר והעשיר, ולא להפך. בסצנה האחרונה מצטרפת אן לוונטוורת', בעלה, על גשר הפיקוד של הספינה, כשהם מאוחדים באהבתם ומפליגים ביחד אל עבר השקיעה.
צוות השחקנים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אמנדה רוט - אן אליוט
- קירן היינדס - קפטן פרדריק ונטוורת'
- סוזן פליטווד - ליידי ראסל
- קורין רדגרייב - סר וולטר אליוט
- פיונה שו - גברת קרופט
- ג'ון וודוויין - אדמירל קרופט
- פיבי ניקולס - אליזבט אליוט
- סמואל וסט - מר אליוט
- סופי תומפסון - מרי מסגרוב
- ג'ודי קורנוול - גברת מסגרוב
- סיימון ראסל ביל - צ'ארלס מסגרוב
- פליסיטי דין - גברת גריי
- רוג'ר המונד - מר מוסגרוב
- אמה רוברט - לואיזה מסגרוב
- ויקטוריה המילטון - הנרייטה מסגרוב
- רוברט גלניסטר - קפטן הרוויל
- ריצ'רד מקייב - קפטן בנוויק
- הלן שלזינגר - גברת סמית'
- ג'יין ווד - האחות רוק
- דייוויד קולינגס - מר שפרד
- דרלין ג'ונסון - ליידי דלרימפל
- סינמון פיי - מיס קרטרט
- אייזק מקסוול-האנט - הנרי הייטר
- רוג'ר לוולין - סר הנרי וילובי
- סאלי ג'ורג' - גברת הרוויל
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]| פרס | קטגוריה | זוכים ומועמדים | תוצאה |
|---|---|---|---|
| פרס באפט"א לטלוויזיה | עיצוב התלבושות הטוב ביותר | אלכסנדרה ביירן | זכייה |
| העיצוב הטוב ביותר | ויליאם דאדלי ובריאן סייקס | זכייה | |
| האיפור הטוב ביותר | ג'ין ספיק | מועמדות | |
| המוזיקה המקורית הטובה ביותר | ג'רמי סמס | מועמדות | |
| צילום ותאורה הטובים ביותר | ג'ון דאלי | זכייה | |
| הדרמה הטובה ביותר | פיונה פינליי, רוג'ר מיצ'ל וניק דיר | זכייה | |
| פרסי National Board of Review[4] | עשרת הסרטים בצמרת | Persuasion | זכייה |
| Royal Television Society[5] | עיצוב תלבושות | אלכסנדרה ביירן | זכייה |
| עיצוב ההפקה | ויליאם דאדלי ובריאן סייקס | זכייה | |
| פרס לצוות ההפקה | Persuasion | זכייה |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
"אהבה כמוסה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"אהבה כמוסה", באתר נטפליקס
"אהבה כמוסה", באתר AllMovie (באנגלית)
"אהבה כמוסה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"אהבה כמוסה", באתר Box Office Mojo (באנגלית)
"אהבה כמוסה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 שם ההפצה בעברית
- ^ "Production Notes". Sony Pictures Classics. 25 בספטמבר 1995. נבדק ב-19 במרץ 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Television Craft in 1996". British Academy of Film and Television Arts. נבדק ב-15 במרץ 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Awards for 1995". National Board of Review. אורכב מ-המקור ב-2012-02-05. נבדק ב-2016-03-09.
- ^ "RTS National Awards Archive" (PDF). Royal Television Society. נבדק ב-21 במרץ 2015.
{{cite web}}: (עזרה)