אהבה כמוסה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אהבה כמוסה[1]
Persuasion
Persuasion1995cover.jpg
מבוסס על הטיית לב עריכת הנתון בוויקינתונים
בימוי רוג'ר מישל עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי פיונה פינלי
תסריט ניק דיר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה קייט אוונס עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים אמנדה רוט
קירן היינדס
סוזן פליטווד
קורין רדגרייב
מוזיקה ג'רמי סמס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'ון דאלי
מדינה בריטניה
ארצות הברית
חברת הפקה BBC
חברה מפיצה Sony Pictures Classics (ארצות הברית)
הקרנת בכורה 16 באפריל 1995 (בריטניה)
27 בספטמבר 1995 (ארצות הברית)
משך הקרנה 104 דקות
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות $5,269,757
הכנסות באתר מוג'ו persuasion
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אהבה כמוסה[1] (שם באנגלית: Persuasion) הוא סרט דרמה תקופתית משנת 1995 בבימויו של רוג'ר מיצ'ל, עיבוד לרומן "הטיית לב" מאת ג'יין אוסטן שיצא לאור ב-1817. אמנדה רוט בתפקיד הבכורה שלה בקולנוע מגלמת את גיבורת הרומן אן אליוט, וקירן היינדס משחק בתפקיד פרדריק ונטוורת', מושא אהבתה. העלילה מתרחשת באנגליה בתחילת המאה ה-19. אן דחתה את הצעת הנישואים של ונטוורת' בהשפעתה של ליידי ראסל. תשע שנים אחר כך השניים נפגשים שוב ומתאהבים מחדש.

התסריטאי ניק דיר שעיבד את הרומן לקולנוע, החשיב את הסיפור לבוגר מבין ספריה של אוסטן. מאפיין אותו ריאליזם וכנות, בעיקר בעלילה המספרת את תולדותיהם של שני אנשים שנפרדו ונפגשו מחדש. כיוון שאוסטן מביעה ברומן את מחשבותיה של אן, דיר ורוט החליטו לבטא את רגשותיה עם דיאלוגים מעטים. הסרט צולם בסדר כרונולוגי שאפשר לשחקנית לבטא את ההתפתחות של אן מאישה מדוכאת לאישה מאושרת ומלבלבת.

בתחילה היה ה-BBC המפיק היחיד של הסרט, עד לשיתופן של החברה האמריקאית WGBH בוסטון והחברה הצרפתית Millesime. החלטה זו גרמה להגדלת התקציב ואפשר לצלם את הסרט באתרים בהם הוא מתרחש כמו ליים רג'יס ובאת'. לדעתו של הבמאי מיצ'ל זהו הרומן הרגשי והנוקב ביותר של אוסטן, וכמו כן הוא אוטוביוגרפי ביותר. הוא נמנע מלביים את הסרט בצורה מלאכותית ומלוטשת כפי שנעשה בעיבודים אחרים. הוא הורה לשחקנים לא להתאפר ולא להראות נקיים מדי. מעצבת התלבושות אלכסנדרה ביירן ייצרה בגדים שנראים ש"חיים בהם", וזכתה בפרס באפט"א על עבודתה.

הסרט צולם באמצע שנות התשעים של המאה העשרים בתקופה שבה הרומנים של אוסטן צברו פופולריות רבה, ובאותה עת נעשו ששה עיבודים לספריה. ב-16 באפריל 1995 שודר הסרט לראשונה בטלוויזיה הבריטית בערוץ BBC Two. ב-27 בספטמבר 1995 יצא הסרט להקרנה בבתי הקולנוע בארצות הברית בהפצת חברת "Sony Pictures Classics". ההקרנה בבתי הקולנוע משכה את תשומת לב המבקרים לסרט, והוא זכה לרוב לביקורות חיוביות, ושבחים להופעתה של רוט.

תקציר עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נפתח במעבר הלוך ושוב בין שתי סצנות בהן ספינה הנושאת את אדמירל קרופט (ג'ון וודוויין), ועגלה הנושאת את מר שפרד (דייוויד קולינגס) ובתו גברת קליי (פליסיטי דין) אל קלינץ' הול. בהגיעם מקיפים את שפרד ובתו נושים הדורשים שבעל האחוזה, סר וולטר אליוט (קורין רדגרייב) ישלם את חובותיו. בעוד קרופט וחבריו הקצינים דנים בסיום המלחמות הנפוליאוניות. סר וולטר הוא ברונט יהיר וגנדרן שבשל קשיים כלכליים הוא צריך להצטמצם בהוצאותיו. למרות התנגדותו לרעיון הוא נאלץ לבסוף להסכים להשכיר את האחוזה ולעבור להתגורר בבאת'. את זאת מציעים שפרד, ידידת המשפחה ליידי ראסל (סוזן פליטווד) ובתו האמצעית של סר וולטר, אן (אמנדה רוט).

נראה בבירור שאן נסערת כשנודע לה שהדייר החדש בקלינץ' הול הוא אדמירל קרופט, שהוא גיסו של פרדריק ונטוורת' (קירן היינדס) קפטן בצי שאן דחתה את הצעת הנישואים שלו תשע שנים לפני כן. היא שוכנעה לעשות זאת מפני שהוא היה קצין צעיר חסר אמצעים וקשרים משפחתיים ובשל אי-הוודאות לגבי עתידו. ונטוורת' הוא כעת אדם אמיד שהתעשר במלחמה וחזר לאנגליה ככל הנראה כדי לשאת אישה. אן מבטאת בפני ליידי ראסל את תחושת האומללות שלה על המצב הכלכלי הקשה של משפחתה, ועל החלטתה לדחות את הצעת הנישואים שקיבלה. אן הולכת לבקר את אחותה הצעירה מרי (סופי תומפסון) הנשואה לצ'ארלס מסגרוב, בן למשפחת איכרים. אן מקשיבה בסבלנות לתלונותיהם של כל אחד מבני המשפחה המתוודים באוזניה. אלה כוללים את מרי ובעלה צ'ארלס, וכך גם גיסותיה לואיזה (אמה רוברטס) והנרייטה (ויקטוריה המילטון) והוריהם מר ומרת מסגרוב (רוג'ר המונד, וג'ודי קורנוול).

קפטן ונטוורת' מוזמן לסעודה אצל משפחת מסגרוב, אבל אן שנמנעת מלפגוש אותו מתנדבת לטפל בבנה של מרי הפצוע. בארוחת הבוקר למחרת, אן ומרי פוגשות את ונטוורת' כשהוא בא לשאול בשלום הילד. זוהי הפעם הראשונה שהם נפגשים אחרי הפרידה לפני תשע שנים. מרי מספרת לאן שלדעתו אן השתנתה כל כך שהוא לא היה מזהה אותה.[2] לואיזה והנרייטה שואפות להינשא לוונטוורת', והמשפחה ככלל אינה מודעת ליחסים שהיו בעבר בינו ובין אן. נראה שוונטוורת', שעדיין מרגיש פגוע מדחייתה של אן, מחזר אחרי לואיזה, למגינת לבה של אן. מאוחר יותר מתברר שאן דחתה גם את הצעת הנישואים של צ'ארלס מסגרוב, כנראה בהשפעת ליידי ראסל. לאחר מכן התחתן צ'ארלס עם מרי.

אן, ונטוורת והצעירים במשפחת מסגרוב נוסעים לעיר ליים לבקר שני חברים של ונטוורת', קפטן הרוויל (רוברט גלניסטר) וקפטן בניק (ריצ'רד מקייב). בהיותם שם לואיזה קופצת בפזיזות מגרם מדרגות בתקווה שוונטוורת' יתפוס אותה, אבל היא נופלת ונפגעת בראשה. אחרי כן אן נוסעת לבאת' להתגורר יחד עם אביה ואחותה. סר וולטר ואליזבת מספרים שהם השלימו עם הדודן שלהם, מר אליוט (סמואל וסט), שהוא היורש של תואר הברונט ושל האחוזה המשפחתית. אן מוצגת בפניו ומתברר להם שהם התראו כבר בליים. מר אליוט מתחיל לחזר אחר אן, לשמחתה הרבה של ליידי ראסל. אבל אן עצמה חושדת בו ואינה בטוחה מה אופיו האמיתי. בינתיים לואיזה מחלימה ומתארסת עם קפטן בניק. ונטוורת' מגיע לבאת' ונתקל באן בהזדמנויות אחדות, אם כי השיחות ביניהם קצרות.

אן מבקרת חברה ותיקה שלה, גברת סמית' (הלן שלזינגר), וממנה מתברר לה שמר אליוט הוא פושט רגל, ושהוא מעוניין להתחתן עם אן רק כדי להבטיח לעצמו את הירושה שלו. נאמר לה גם שמר אליוט מעוניין להרחיק את גברת קליי מסר וולטר כדי שהיא לא תינשא לו ותלד לו בן יורש. זמן קצר אחר כך ונטוורת' שומע את אן וקפטן הרוויל משוחחים על היציבות של אהבת אשה לעומת הגבר. ונטוורת' כותב מכתב בה הוא מצהיר על אהבתו, ועוזב את המקום. אן יוצאת אחריו ומוצאת אותו. השניים מטיילים ברחוב בזרועות שלובות. באותו ערב ונטוורת' מכריז על כוונתו לשאת לאישה את אן, לתדהמתו הרבה של סר אליוט. בסצנה האחרונה רואים את ונטוורת' ואן נמצאים על ספינה ומאושרים להיות יחד.

צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס קטגוריה זוכים ומועמדים תוצאה
פרס באפט"א לטלוויזיה

[3]

עיצוב התלבושות הטוב ביותר אלכסנדרה ביירן זכייה
העיצוב הטוב ביותר ויליאם דאדלי ובריאן סייקס זכייה
האיפור הטוב ביותר ג'ין ספיק מועמדות
המוזיקה המקורית הטובה ביותר ג'רמי סמס מועמדות
צילום ותאורה הטובים ביותר ג'ון דאלי זכייה
הדרמה הטובה ביותר פיונה פינליי, רוג'ר מיצ'ל וניק דיר זכייה
פרסי National Board of Review[4] עשרת הסרטים בצמרת Persuasion זכייה
Royal Television Society[5] עיצוב תלבושות אלכסנדרה ביירן זכייה
עיצוב ההפקה ויליאם דאדלי ובריאן סייקס זכייה
פרס לצוות ההפקה Persuasion זכייה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אהבה כמוסה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 שם ההפצה בעברית
  2. ^ "Production Notes". Sony Pictures Classics. 25 בספטמבר 1995. בדיקה אחרונה ב-19 במרץ 2015. 
  3. ^ "Television Craft in 1996". British Academy of Film and Television Arts. בדיקה אחרונה ב-15 במרץ 2015. 
  4. ^ "Awards for 1995". National Board of Review. אורכב מ-המקור ב-5 February 2012. 
  5. ^ "RTS National Awards Archive" (PDF). Royal Television Society. בדיקה אחרונה ב-21 במרץ 2015.