אהרן דוברת
 | |
| לידה |
30 בספטמבר 1931 ארגנטינה  |
|---|---|
| פטירה |
11 בדצמבר 2008 (בגיל 77) |
| מדינה |
ישראל |
| מקום קבורה |
עינת |
| השכלה |
אוניברסיטת בואנוס איירס |
| תפקיד |
מנהל כללי |
  | |
אהרן דוברת (30 בספטמבר 1931 - 11 בדצמבר 2008) היה מנכ"ל ואיש עסקים ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אהרן דוברת נולד בארגנטינה בשנת 1931. למד לקראת תואר במשפטים באוניברסיטת בואנוס איירס ובשנת 1958 עלה לישראל.
החל לעבוד כפקיד במשרד התעשייה והמסחר, והתקדם בתחילת 1963 לניהול חטיבת התעשייה במשרד[1]. בשנת 1961 נמנה עם מקימי קונצרן "כלל", יחד עם משפחת רקנאטי ובתמיכתו של שר התעשייה והמסחר, פנחס ספיר. הקונצרן נועד למשוך לישראל השקעות של יהדות אמריקה הדרומית.
בשנים 1965–1991 כיהן כמנכ"ל קונצרן "כלל", והפך אותו לקונצרן הגדול בישראל, תוך הגדלת ההון העצמי שלו מ-20 מיליון דולר לכ-400 מיליון דולר. ב-1973 הוביל את רכישת "החברה המרכזית" על ידי "כלל". נקלע למאבק חריף עם העיתונאי יואב יצחק, שפרסם ב"מעריב", החל מ-15 בינואר 1989, סדרת כתבות ביקורתיות על "כלל". המאבק כלל גם חרם מודעות על העיתון. באותה תקופה התנהלו חקירות אחדות נגד דוברת, אך כולן נסגרו ללא אשמה. בשנת 1990 זכה דוברת בפרס התעשייה בקטגוריה הכללית.
לאחר פרישתו מניהול כלל הקים באפריל 1991, עם יצחק שרם, שהיה המשנה שלו בכלל, את חברת ההשקעות "דוברת, שרם ושות' בע"מ" ואת חברת "לידר", שהתמחתה בחיתום ובהשקעות.[2] יחד עם איש העסקים אבי טיומקין הקימו דוברת ושרם את העיתון היומי "טלגרף", שניסה להתחרות בעיתון "גלובס", אך לאחר שלוש שנים נסגר לאחר שנכשל מבחינה כלכלית.[3].
דוברת ושרם הובילו בשנת 1995 את רכישת חברת "אורדן תעשיות", יצרנית של מוצרי מתכת לשוק הביטחוני[4], ובאמצעותה רכשו בשנת 1996 את השליטה בחברת ההשקעות של בנק הפועלים, ושבהמשך שונה שמה ל"פולאר השקעות"[5].
בשנת 1998 נפרד דוברת משרם, תוך כדי סכסוך אישי חריף, והתמקד בחברת "ישאל" שבשליטתו[6]. בשנת 2005 מכר את השליטה בחברה[7]. בשנת 1999 הקים, יחד עם בנו שלמה דוברת, אבי זאבי והראל בית-און את קבוצת ויולה, שעסקה בניהול קרנות הון סיכון[8].
בריאיון לעיתון "כלכליסט" אמר: "החיים שלי מלאים בשורה של כישלונות. כל החיים מורכבים ככה, זה לא שחור ולבן, יש הצלחות וכישלונות, לשמחתי הרבה במקרה שלי יותר הצלחות מכישלונות". כן אמר שבעיניו הישגיו הגדולים ביותר היו אנציקלופדיה יודאיקה והשבועון "כותרת ראשית", שראו אור באמצעות כתר הוצאה לאור שהייתה בבעלות כלל בימיו.
מילא תפקידים בגופים ציבוריים, ובהם יו"ר חבר הנאמנים של האקדמיה לאמנות בצלאל וחבר עמותת המכון הישראלי לדמוקרטיה.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]אהרן דוברת התגורר במגדלי אקירוב שבתל אביב והחזיק דירה בניו יורק. היה נשוי לדליה צור (בתו של יעקב צור), אם בנו, איש העסקים שלמה דוברת[9] ובתו המשוררת ענת דוברת בן עזרא. התחתן בשנית וחי עד סוף ימיו עם מירי דוברת (לשעבר סגל). נפטר ב-11 בדצמבר 2008, לאחר שחלה בסרטן.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- גלית חמי ועמיר קורץ, אהרן דוברת: "אני אופטימי", באתר כלכליסט, 8 ביוני 2008
- נפטר איש העסקים אהרן דוברת, באתר ynet, 11 בדצמבר 2008
- יורם גביזון, אהרן דוברת - מבכירי המשק הישראלי - הלך היום לעולמו, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2008
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אריאל וינשטין, ריאורגניזציה בחטיבת התעשייה, מעריב, 22 בינואר 1963
- ^ אלעזר לוין, אהרון דברת יקים חברת השקעות פרטית, חדשות, 27 בדצמבר 1990
- ^ שי שלו, בעקבות דרישת בנק הפועלים: פועלים השקעות נאלצת לשנות את שמה לפולאר, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2001
- ^ אמיר אייזנברג, אורדן: איך הופכים תוך שנה מחברה תעשייתית לקונצרן, באתר גלובס, 5 באוקטובר 1997
- ^ שי שלו, בעקבות דרישת בנק הפועלים: פועלים השקעות נאלצת לשנות את שמה לפולאר, באתר גלובס, 18 באוקטובר 2001
- ^ שי שלו, דוברת ושרם מדווחים לראשונה על המו"מ למכירת חלקו של דוברת, באתר גלובס, 30 בנובמבר 1998
- ^ רועי ברגמן, הושלמה מכירת ישאל מידי משפחת דוברת לקמ"ן אחזקות של אלרואי, באתר גלובס, 17 באפריל 2005
- ^ אורה קורן,שירלי יום-טוב, הראל בית-און, משפחת דברת וקבוצת עופר רוכשים את לומניס ב-120 מיליון דולר, באתר הארץ, 3 באוקטובר 2006
- ^ אביבה לורי, הרפורמיסט, באתר הארץ, 19 במאי 2004