אהרן פיינשטיין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אהרן דב פיינשטיין (18321905) מחלוצי ההתיישבות בארץ ישראל לפני העלייה הראשונה, ממייסדי ראש פינה.

אהרן דב פיינשטיין

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בשנת 1832 בדווינסק (כיום דאוגבפילס שבלטביה). אביו, שלמה לפידות, היה שוחט ובודק בחצרו של רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסדה של חסידות חב"ד. היה תלמיד ישיבה ונחשב עילוי ומיועד לרבנות. בשנת 1844 נחטף על ידי חיילי צבא הצאר, במסגרת גזרת הקנטוניסטים. בשנים הראשונות לאחר החטיפה עבד בעבודה חקלאית ולאחר מכן גויס לצבא והוכשר כחייט בתפירת מדים.

מלחמת קרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1853 פרצה מלחמת קרים ופיינשטיין נשלח לחזית סבסטופול. במהלך הקרבות הוא נפגע מרסיס פגז, נלקח בשבי הצרפתי וטופל בבית חולים צרפתי. לאחר החלמתו הועבר למחנה שבויים צרפתי, שם שהה עת תום המלחמה. במחנה השבויים הועסק במקצוע החייטות בתפירת מדים ובגדי אסירים.

העלייה לארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם תום המלחמה העדיף פיינשטיין להישאר בצרפת, ולא לחזור לרוסיה (שם היה מחויב להמשך שירות צבאי עד שנת 1863). במקום זה החליט לעלות לארץ ישראל ולממש את מצוות חב"ד ליישוב ארץ ישראל כהכנה לבוא המשיח. ב-1860 עלה על ספינה במרסיי, שיעדה היה נמל יפו. סערה בים מול חופי לבנון הטביעה את הספינה ופיינשטיין היה הניצול היחיד. הוא השתלב בקהילה היהודית בטריפולי (לבנון), הקים משפחה ועסק בעבודת חייטות. הידע שלו בתפירת חליפות אירופאיות הוכח כיתרון גדול, העסקים שיגשגו ובשנת 1868 עבר לביירות, והרחיב את עסקיו לכדי מפעל תפירה שהעסיק עשרות עובדים. בין השאר חתם על חוזה עם ממשלת טורקיה לאספקת מדים לצבא הטורקי.

בשנת 1880, בגיל 48, החליט להשאיר את העסקים המשגשגים מאחור ולהמשיך לארץ ישראל. באפריל 1880 הגיע עם רעייתו, שמונת ילדיו וכל רכושו בשיירת גמלים ופרדות לעכו.

הקמת ראש פינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחודשים הראשונים בארץ ישראל עסק פיינשטיין בחיפוש מקום להתיישב בו. בזמן בו הגיע פיינשטיין לארץ ישראל נכשלו שני ניסיונות ההתיישבות הראשונים של העלייה הראשונה - גיא אוני שליד צפת ופתח תקווה. פיינשטיין ביקש להיפגש עם לורנס אוליפנט הבריטי, תומך התיישבות היהודים בפלשתינה, וזה יעץ לו לרכוש אדמות בשפרעם, שבו הייתה אז קהילה יהודית קטנה. פיינשטיין אכן רכש בית ואדמה בשפרעם והחל בעבודת האדמה אך הקשר עם היהודים בני המשפחות העתיקות ביישוב לא צלח.

ב-1882 הוקמה המושבה ראש פינה על אדמות גיא אוני ופיינשטיין הצטרף לקבוצת העולים מרומניה שיישבו את המקום. הוא רכש שני פדאנים אדמה (כ-100 דונם) מהשייח' של כפר ג'אעוני, בנה את ביתו ביישוב ולאחר מכן העביר את כל משפחתו למקום.

החיים בראש פינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]