אוגוסטוס ארל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוגוסטוס ארל
Augustus Earle
לידה 1 ביוני 1793
לונדון, ממלכת בריטניה הגדולה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 10 בדצמבר 1838 (בגיל 45)
לונדון, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1813–1838 (כ־25 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוגוסטוס ארלאנגלית: Augustus Earle‏; 17931838) הוא צייר בריטי, שהצליח לפעול באופן עצמאי – ושילב את תאוותו לנסיעות עם היכולת להתפרנס באמצעות אמנות. מכלול העבודות שהפיק במהלך מסעותיו מהווה תיעודי משמעותי של השפעות המגע והקולוניזציה האירופית בראשית המאה התשע עשרה.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגוסט ארל, בדידות - על האי באוקיינוס, בציפייה לאוניה, 1824

אוגוסטוס ארל נולד בלונדון ב-1 ביוני 1793.[2] הוא היה הילד הצעיר ביותר לאב יליד אמריקה, ג'יימס ארל (1761–1796), אמן, ולג'ורג'יאנה קרוליין סמית', בתם של ג'ון קרטרט פילקינגטון ובת זוגו לשעבר (עם שני ילדים) של ג'וזף ברואר פאלמר סמית', אמריקאי שבילה כמה שנים באנגליה. אביו של ארל ג'יימס היה בן למשפחת ארל האמריקאית הבולטת. הבכורה מבין שתי אחיותיו הייתה פיבי ארל (1790–1863), גם ציירת מקצועית ואשתו של האמן דניס דיטון, ואילו אחותו למחצה הגדולה הייתה אליזבת אן סמית' (1787–1838) ואחיו למחצה הבכור היה המדען אדמירל ויליאם הנרי סמית' (1788–1865).

אין שום תיעוד שהוא התחתן.

ארל קיבל את הכשרתו האמנותית בהאקדמיה המלכותית לאמנויות וכבר הציג שם בגיל 13. ארל הציג ציורים קלאסיים, ז'אנריים והיסטוריים בשש תערוכות של האקדמיה המלכותית בין השנים 1806–1814.

סיור בים התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1815, בגיל עשרים ושתיים, ביקש אחיו למחצה של ארל, ויליאם הנרי סמית', וקיבל אישור מאת לורד אקסמות' לאפשר את השתתפות ארל בשייט דרך הים התיכון על סיפונה של "סקילה" שסמית פיקד עליה והיה חלק מהצי של האדמירל אקסמות'. ארל ביקר בסיציליה, במלטה, בגיברלטר ובצפון אפריקה, לפני שחזר לאנגליה בשנת 1817. תיק הרישומים מהמסע הזה מוחזק על ידי הגלריה הלאומית של אוסטרליה, קנברה.[3]

ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במארס 1818 עזב ארל את אנגליה, לכיוון ארצות הברית בשלב הראשון של המסע, שבסופו ייקח אותו ברחבי העולם לדרום אמריקה, לאוסטרליה – ניו סאות' ויילס, ניו זילנד, האוקיינוס השקט, אסיה, הודו, מאוריציוס לפני שחזר ללונדון בסוף 1829. הקטע הראשון של מסעו של ארל בשנת 1818 היה תחילה בניו יורק, לפני שעבר לפילדלפיה, שם הציג שני ציורים באקדמיה לאמנויות יפות בפנסילבניה. לא ידוע על יצירות אמנות ששרדו מתקופה זו.

דרום אמריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהמשך מסעו בפברואר 1820, הפליג ארל לריו דה ז'ניירו, ברזיל. משם נסע לביקור בצ'ילה ביוני והתגורר בלימה, פרו מיולי עד דצמבר. ב־10 בדצמבר 1820 עזב ארל את לימה לריו דה ז'ניירו על סיפון HMS Hyperion. בשלוש השנים שלאחר מכן בילה בריו דה ז'ניירו, והפיק מספר רב של רישומים וצבעי מים.

אוגוסט ארל, תפילה על סיפון פריגטה בריטית, 1836

מספר עבודות שהופקו עסקו בנושא העבדות, וכן צייר תמונות מריו דה ז'ניירו במהלך הקרנבל, נופים וסדרת דיוקנאות מברזיל.[4]

טריסטן דה קונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בפברואר 1824 הוא עזב את ריו דה ז'ניירו על סיפונה של הספינה "דוכס גלוסטר" לכיוון כף התקווה הטובה, והלאה לקולקטה. עזיבתו של ארל נבעה ממכתב ובו הצעת עבודה שקיבל מלורד אמהרסט, שעזב את אנגליה כדי לקבל על עצמו את תפקיד מושל הודו. בסופות שהיו באמצע האוקיינוס האטלנטי, נאלצה הספינה לעגון באי הנידח טריסטן דה קונה. במהלך שהות הספינה באי, ארל עלה לחוף עם כלבו ואיש צוות נוסף תומאס גוך כי "זו הייתה נקודה שלא נראתה על ידי אף אמן".

כעבור שלושה ימים הספינה "הדוכס מגלוסטר" הפליגה בצורה בלתי מוסברת והשאירה את ארל וגוך באי, בו היו רק שישה תושבים בוגרים קבועים. בשמונת החודשים הבאים של שהייה כפויה באי, בין מרץ לנובמבר, הפך ארל לחונך לכמה ילדים, והמשיך לתעד רשמים מהאי עד שנגמרה אספקתו.

אוסטרליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארל חולץ לבסוף ב-29 בנובמבר על ידי האונייה "אדמירל קוקבורן", שהייתה בדרכה לארץ ואן דימן (בשנת 1856 שונה שם ארץ ואן דימן לטסמניה לכבוד אבל טסמן שם עגנה ב-18 בינואר 1825. הוא נשאר שם זמן קצר, ורק מספר קטן של עבודות שרדו מתקופה זו.

ארל עזב את טסמניה לסידני על סיפונה של "צייפרוס" הבריטית והגיע לשם ב-14 במאי. עד מהרה הוא רכש מוניטין של האמן החשוב ביותר של המושבה. עם הקמת עסק קטן קיבל ארל מספר בקשות לפורטרטים. עבודות אלה הגיעו ממספר אנשי הממסד של סידני ומשפחות מרכזיות. לאורך תקופה זו המשיך ארל לייצר מספר ציורי צבעי מים אשר בשלושה נושאים: נופים, אבוריג'ינים וסדרת תצפיות על מבנים ציבוריים ופרטיים המתעדים את התפתחות המושבה.

ארל צייר דיוקנאות רבים של קולוניסטים בעלי שם, כולל המושל תומאס בריסביין, המושל ראלף דרלינג, קפטן ג'ון פייפר וגברת פייפר,[5] עם ילדיה. אחת מיצירותיו המפורסמות ביותר היא הדפס ליטוגרפי שכותרתו דיוקן בונגארי, יליד ניו סאות' ויילס, כשברקע פורט מקווארי, נמל סידני.

אוגוסטוס ארל, נאום המלחמה של צ'יף מאורי לחייליו

ארל ערך גם מספר טיולים לאזורים המרוחקים של הקולוניה, ונסע צפונית לסידני דרך נהר האנטר עד פורט סטפנס ופורט מקווארי, ובין אפריל למאי 1827 נסע למחוז אילווארה מדרום לסידני.

ניו זילנד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-20 באוקטובר 1827 עזב ארל את סידני על סיפונה של "המושל מקווארי " לביקור בניו זילנד. לעומת האמנים שקדמו לארל שעברו במסעותיו של ג'יימס קוק באוקיינוס השקט, כולל סידני פרקינסון, ויליאם הודג'ס וג'ון וובר, הוא היה הראשון שנכנס לתוך הארץ. ארל הגיע לנמל הוקיאנגה בחוף המערבי של האי הצפוני, והחליט לפלס את דרכו לתוך היבשה. כשהוא יוצא עם חברו מר שאנד הוא הגיע לקורורארקה, שם היה נתון לחסותו של השליט המאורי.

ארל הותיר מספר רב של ציורים בצבעי מים ורישומים מהשהות בניו זילנד, המכסים נושאים כמו נופים, תרבות מאורית וחיי כפר יומיומיים, השפעות הלוחמה, דיוקנאות. הוא גם הפיק מספר דיוקנאות בציורי שמן, יחד עם צבעי מים, ליטוגרפיות ורישומי עפרונות. בשובו לנמל הוקיאנגה, הוא נסע מניו זילנד לסידני באפריל 1828.

הודו[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מכן שהה ארל קרוב לחצי שנה בסידני לפני שעזב ב-12 באוקטובר 1828, להודו דרך איי קרוליין, גואם, מנילה, סינגפור ופולו-פנאנג, לפני שירד בעיר מדרס. אף על פי שהעיר מדרס סיפקה שוק טוב לאומנותו, בריאותו של ארל התדרדרה שם והוא נסע חזרה ללונדון דרך מאוריציוס בשנת 1830.

מסע ביגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

באפריל 1832 הוא החל מסע עם צ'ארלס דרווין כאמן טופוגרפי ושרטט על סיפון "הביגל". אך בעיות בריאותו אילצו אותו לעזוב את הספינה במונטווידאו ולחזור לאנגליה. את מקומו על ספינתו של דרווין תפס קונרד מרטנס.

הוא עשה ציורים מכמה משרטוטיו, אותם הציג באקדמיה המלכותית בשנת 1838.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוגוסטוס ארל נפטר, מאסתמה וחולשה, בלונדון ב-10 בדצמבר 1838, בן 45.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אוגוסטוס ארל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Earle, Augustus", gutenberg.net.au
  2. ^ Bernard Smith, Australian Dictionary of Biography, Canberra: National Centre of Biography, Australian National University
  3. ^ Earle Collection | National Library of Australia, www.nla.gov.au
  4. ^ Authors: Earle Augustus (sorted by popularity), Project Gutenberg
  5. ^ "Ann Piper and her children, ca. 1826 / oil painting by Augustus Earl", search.sl.nsw.gov.au (באנגלית)